ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום (שלישי) דיון בנושא פגיעה מתמשכת בים המלח והסכנות הנובעות מכך. יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא, שיזם את ההצעה, אמר בפתח הדיון: "המקום הכי יפה בעולם הולך ונכחד מול העיניים שלנו כאשר אני לא יודע על מה צריך לעשות כדי שזה לא ייקרה. זה לא יהיה הדיון היחיד בעניין הזה. צריך לראות איך אנחנו יכולים לעזור כאן".
ד"ר נורית יכימוביץ-כהן מהמרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה חומרים בנושא הדיון: "עיקר ההתמודדות יהיה מבוסס על סיוע לתושבים ולמועצות האזוריות. מדיניות קצרת טווח שנותנת מענה בעיקר למי שנפגע. החלטת הממשלה הטילה על המשרד להגנת הסביבה להקים צוות לגיבוש מדיניות ארוכת טווח לאזור האגן הצפוני של ים המלח, אך הוא לא הגיש את מסקנותיו".
ח"כ פרופ' אלון טל, אמר: "לפני כ-100 שנה מיליארד ו-300 מאות קוב מים זרם בירדן. אי אפשר לנתק את ים המלח מהסיפור של ירדן. אני מאוד בעד היוזמה שלך, ח"כ ווליד טאהא. יש שותפים במדינות השכנות. יש לנו טכנולוגיה חדשה שנקראת התפלה, אפשר לחשוב על זה, הרי התשתית קיימת כבר אבל זה מחייב אותנו למחויבות כלכלית-חברתית. אם ישראל מחליטה שים המלח הוא נכס בינלאומי, אולי שווה לנו להוסיף כמה מיליוני שקלים בשנה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ מוסי רז (מרצ) הוסיף: "ים המלח הולך ומת. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהפסיקו להגיע מים מהירדן. הבעיה השנייה שהיא לא פחות אקוטית זה מפעלי ים המלח הירדנים והישראלים, שגם הם לוקחים מים רבים ומחזירים רק את חלקם. אנחנו צריכים שבמכרז החדש יהיה ברור שמי שנותן מים מחזיר מים. אני קורא לפתרון אזורי".
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ציין: "אני מאוד אשמח שילדיי יוכלו לבקר במשאב טבע היפה הזה. הצוות שהיה אמור לקום במשרד להגנת הסביבה היה אמור להגיש את מסקנותיו ב-2020. המכון הגאולוגי קיבל מיליוני שקלים לטובת מחקרים, האם המסקנות האלו הוטמעו? האם עושים בהם שימוש? הוקצו 155 מיליוני שקלים לתכנית רב שנתית לתחזוקת כביש 90 שגובה חיים רבים על בסיס יומיומי, האם נוצלו אותם משאבים? הממשלה שלנו לוקחת את האירוע הזה בחשבון, אני רואה שהמימוש של ההחלטה לוקה בחסר".
עו"ד גידעון גומברג, מנכ"ל אקופיס, ארגון המקדם שלום סביבתי אזורי במזרח התיכון, פירט: "לדיון הבא הייתי מזמין את רשות המים, בגלל שעד היום רשות המים רואה כל קוב מים שיזרום מהכנרת ולירדן הדרומי כבזבוז מים. ב-3 שנים האחרונות, רשות המים שואבת 200 מיליון קוב מים בשנה למוביל הארצי כדי שחס וחלילה לא נבזבז מים לירדן ולים המלח. מדיניות שגויה לדעתי. יש מתקן התפלה חדש שפועל במערב הגליל והוא צריך להחליף את ה-200 מיליון האלה, וככה נוכל להזרים כמויות רציניות דרך הירדן. נושא נוסף, הזיכיון. זו שערורייה שחברה פרטית מנצלת את הים ולא דואגת למשאב שממנה היא נהנית. יש לנו הזדמנות של חידוש הזיכיון. על כולנו לדרוש שבכל זיכיון חדש תהיה חובה להחזיר כל כמות מים. כמויות שמגיעות ל-300 מיליון קוב מים של שני המפעלים יחד".
ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר, סיפר: "כמי שגר מעל 50 שנה בים המלח, אני מודה על הישיבה הזו. רק המדינה יכולה לפתור את הבעיה הזו. צריכה להיות קרן במשרד ראש הממשלה שבאופן קבוע עם צוות ידאג לשיקום ולפיתוח ים המלח. אנחנו התושבים רוצים להיות חלק מהצוותים שעוסקים בזיכיון. ים המלח הוא לא ים המוות – יש שם המון חיים".
אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע, תיאר: "בשטח מתחילים להתבצע דברים שקשה לחזור איתם אחורה. יהיה קשה לשקם את ים המלח בשלב מסוים, אנחנו נהרוס את הנוף, אני אפילו לא מדבר על האקולוגיה. חווית ים המלח תיפגע משמעותית ואז יגידו שהשטח גם ככה נאבד. המדינה צריכה לקבל החלטה האם היא עוצרת יוזמות כאלה – האם אנחנו הולכים לשיקום או שוויתרנו על השטח הזה? כי בינתיים היוזמות האלה מתקדמות".
בני פרץ, פעיל חברתי, אמר: "מבולען לבולען רואים שים המלח הולך לאיבוד. ים המלח בריאותי לאזרח, כולם מרווחים גם מתיירות. מפעלי ים המלח לוקחים את המשאבים מוכרים את זה לחברת בת במחיר זול ואף אחד לא מדבר על זה. צריך לחשוב מה המשקל של זה מול העתיד. גם העולם מוכן לתת כסף לעזור בזה, אבל הכסף הולך מרוב דיונים".
ד"ר איתי גבריאלי, חוקר בכיר במכון הגיאולוגי, טען: "במצב היום אי אפשר לייצב את ים המלח באמצעות הזרמה של מים אליו. הנפחים שחסרים היום בים הוא יותר מכמה שמדינת ישראל מתפילה למי שתייה".
