הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (רביעי) דיון מעקב מיוחד בסוגיית "הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול למאבק באלימות כלפי נשים". הדיון התקיים לאור הקולות המבקשים למנוע את הצטרפות מדינת ישראל לאמנה.
יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה בפתח הדיון: "בשנה שעברה, ביום הבינלאומי למאבק באלימות כנגד נשים התבשרנו על החלטת הממשלה להגיש בקשת הצטרפות לאמנת איסטנבול. האמנה הפכה למדד הכי מוצלח במאבק באלימות כנגד נשים. בימים האחרונים אנו שומעים יותר ויותר קולות המבקשים למנוע את הצטרפות ישראל לאמנה. הממשלה הנוכחית קראה לעצמה ממשלת שינוי והיא אמרה שבנושא הזה היא רוצה לקחת אחריות, אבל מתוך הממשלה יוצאת שרת הפנים בהתנגדות מאוד נחרצת של שמונה עמודים. השרה הוזמנה לדיון ותשמע את דעתנו בנושא הזה ולא רק את דעת המתנגדים. כנראה כמו בשאר הנושאים הממשלה הזאת שהיא ממשלה היברידית מהכל והכל – כנראה כמו בנושאים אחרים מאבקי הכוח ינסו להוביל לכך שנוותר על האמירה הכי ברורה שהממשלה מחויבת למאבק באלימות כנגד נשים. אני נאבקתי שנים ואמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תחתום על האמנה הזאת. לשלוח נייר עמדה באורך 8 עמודים רגע לפני הישיבה זה לא זלזול בי אלא זלזול בכנסת ישראל".
ח"כ אלון טל: "ההיסטוריה הסביבתית של מדינת ישראל רצופה הישגים לאור הצטרפות לאמנות בינלאומיות. אלו הייתי רואה מגמות חיוביות בסוגיית האלימות כנגד נשים אז אולי הייתי אומר זה לא נחוץ אבל כולנו מכירים את הנתונים ואת העלייה המזעזעת באלימות מינית נגד נשים. אנחנו נכשלים ולכן אנחנו חייבים את החיזוק הזה.".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר: "אחת הבעיות הגדולות שיש בנושא הזה שלוקחים נושאים מוסכמים ומנסים להלביש עליהם אג'נדה לא מוסכמת. אפשר להגיד כולם מקצינים ויש ניסיון ממדינות אחרות והנה באנגליה שלא אישררה את האמנה באו וסגרו בית ספר חרדי בטענה שהוא פועל בניגוד לאמנת איסטנבול. אפשר לחשוב מה שרוצים על חרדיות ועל הפרדה בין בנים לבנות בבתי ספר – אלימות זה לא, זאת תפיסת עולם ובאמצעות כלי של המשפט בינלאומי לנסות לפגוע באוכלוסיות שיש במדינת ישראל ואז להגיד אנחנו נגד אלימות נגד נשים אז תחוקקו חוק כנגד האלימות. על המאבק באלימות כנגד נשים כולם מסכימים על האג'נדות שמכניסים בדלת האחורית- זה לא".
פרופ' רות הלפרין קדרי ראשת מרכז רקמן, הוסיפה: "אמנת איסטנבול מספקת את שינוי כללי המשחק למאבק באלימות כנגד נשים. יש כאן הזדמנות היסטורית להצטרף למדינות שנאבקות באלימות במשפחה."
לילי בן עמי מנכ"לית פורום מיכל סלה, אמרה בתקיפות: "כל מי שמתנגד לאמנה הבינלאומית למניעת אלימות במשפחה הוא כאילו רוצח את אחות שלי פעם שנייה. חברי הכנסת נבחרי הציבור המתנגדים מתי פעם אחרונה הגעתם להלוויה של נרצחת? חברי הכנסת שמתנגדים האם הגעתם לשבעה של אבישג פחימה ז"ל תלמידת אולפנה? כל מי שמתנגד לאמנה מה אתם עשיתם עד היום כדי למנוע את הרצח הבא? זה צו 8 של כולנו והאמנה הזאת תציל חיים".
ח"כ יסמין פרידמן ציינה: "חשוב לי לומר שכל מפלגת יש עתיד תומכים באמנת איסטנבול. הבעיות פתירות. אפשר לטפל בהסתייגויות".
מיכאל פואה מנכ"ל עמותת בוחרים במשפחה: כולם שותפים פה ברצון למנוע אלימות במשפחה ובכלל – אמנת איסטנבול עובדת בהרבה מדינות באירופה ומבחן התוצאה היא מדינת שוודיה – שוודיה מובילה בשוויון נשי עולמי אבל היא גם מובילה במדד האלימות כלפי נשים. שבדיה היא המדינה שנשים מרגישות בה הכי פחות בטוחות. ח"כ תומא-סלימאן: "אני לא אאפשר לך את הבמה להפיץ דעות גזעניות". ובהמשך הורחק מהאולם.
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה: ״אני קוראת את המסמך של שרת המשפטים ואני מבינה שהכל סב סביב נושא הפליטות ומדיניות ההגירה של מדינת ישראל. אנחנו חתמנו על אמנת הפליטים ולכן כשיגיעו פליטות לארץ על פי אמנת הפליטים אז בית המשפט והמדינה תיתן הגנה קבוצתית ולכן השימוש בנושא ההגירה לא שייך למדינת איסטנבול ולכן תסלחו לי, אפשר לזרוק את כל המסמך לפח. אם אמנת איסטנבול מפחידה אתכם כי אולי אתם לא רוצים לקדם זכויות נשים. האמנה הזאת מחזקת ומגנה על נשים".
עו"ד איילת רזין בית אור מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, הוסיפה: "אי אפשר להגיד שאני חלק מהמאבק באלימות נגד נשים אם אני מתנגד לאמנה. אנחנו מפסידות במלחמה ויש כאן אפשרות למשהו שהוא לא עוד פלסטר ועוד אנטיביוטיקה אלא לחיסון שייתן מענה טוב יותר ואסור להפסיד את ההזדמנות ההיסטורית לעשות תיקון". איריס פלורנטין סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה והביטחון החברתי: משרד הרווחה: "אני לא מאמינה שאני שומעת את מה שאני שומעת פה. האמנה עוזרת לעשות את העבודה ועוזרת להשיג משאבים וכדאי שתשמעו את זה".
עו"ד לירון גבאי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה: "עולה החשש שאמנת איסטנבול עלולה להרחיב את הרוח שמיושמת אמנת הפליטים בישראל. מפנים אליה בפסקי דין והחשש שלנו שלמרות ההסתייגות בתי המשפט ייקחו את זה למקומות אחרים".
עו"ד הילה טנא גלעד משרד המשפטים: "רואים יתרונות רבים מבחינת עשייה מתכללת ומבחינת קריטריונים בין לאומים של וועדת מומחים. ישראל היא צד לעוד 12 אמנות אירופה. נושא אלימות כלכלית קיים באמנה ומשרד המשפטים פעל לנושא העיגון לחקיקה ואנחנו לא רואים את זה כמניעה". עו"ד נעמי אלימלך ממונה על ייעוץ משפטי לאמנות במשרד החוץ: השרים החליטו שרוצים לקדם את האמנה ומבחינה מדינית זה יהיה מאוד מביך אם לא נצטרף. יש לנו פתרונות מבחינה משפטית".
יו"ר הוועדה ח"כ תומא- סלימאן סיכמה: "אני חושבת שהדיון הזה חושף תופעה שצריכה להדאיג את כולנו של שיח שמנסה לטרפד ולחסום את השינוי המהותי שקורה בהגנה על זכויות נשים. הטענות שהובאו בפניי מתייחסות בעיקר בענייני ההגירה ופליטות. למרות שהמדינה חתומה על אמנת ההגירה ובהרבה מקרים היא לא מכבדת את האמנה. השרה שקד מתנגדת לתהליך החתימה והיא לא משתמשת בשום טענה עניינית למאבק האלימות כנגד נשים. היא לא מדברת על איזו חברה תהיה לנו וכמה ביטחון יהיה לנו בבית שלנו והיא שמה הכל בצד והולכת אחרי שיקול אחד ומופרך. אני קוראת לשרת הפנים שקד לחזור בה ממכתב שמונת העמודים ולא לעצור את התהליך שיביא את המדינה לכזאת שיש לה אחריות יותר גדולה בהגנה על נשים".
