ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי קיימה היום (שלישי) דיון בנושא השפעת רפורמת הכשרות על כניסתה של ענקית המזון "קרפור" לישראל ועל שוק המזון בכללותו.
"קרפור" – חברה צרפתית בינלאומית בתחום הקמעונאות, מפעילה את רשת המרכולים הגדולה באירופה, והשנייה בגודלה בעולם, צפויה להגיע לישראל בסוף שנת 2022. רשת "קרפור" חתמה בחודש מארס האחרון על מזכר הבנות לפתיחת רשת שיווק בישראל. במסגרת העסקה יבוטלו המותגים 'מגה' ו-'יינות ביתן' וסניפיהם הפרוסים ברחבי הארץ יוסבו לרשת הקמעונאית הצרפתית.
יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה: "שוק המזון בארץ מאוד ריכוזי וזה משפיע על רמת המחירים ומגוון המוצרים בישראל. כל רשת חדשה שמתכוונת להיכנס לישראל זה מבורך למען עידוד התחרות. מדינת ישראל מתאפיינת בצביון היהודי שלה ורשתות חדשות שרוצות להיכנס לכאן מבקשות לשמור על סטנדרט כשרות כמקובל בשוק. עליינו לעשות הכל כדי להסיר חסמים ולהקל על חברות מזון ומותגים פרטיים שרוצים להיכנס לשוק הישראלי".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ מלינובסקי התייחסה לציבור הישראלי שמעוניין במזון כשר: "יש ציבור רחב שלא רוצה את רמת כשרות המהדרין והוא מסתפק בכשרות בסיסית. הרבנות הראשית צריכה להיות קשובה לכל דרישות הכשרות של כל מגוון הציבור בישראל. אנחנו צריכים מגוון גדול של מוצרים במגוון גדול של כשרויות. אני פונה למועצת הרבנות הראשית שצריכה לייצג את כלל הזרמים בישראל כדי שיפתחו את הכשרות גם לרמות הבסיסיות".
ח"כ אביר קארה סגן שר במשרד ראש הממשלה:"רק תחרות תוריד מחירים. אנחנו פותחים את השוק הישראלי לתחרות וכניסה של "קרפור" תסייע להורדת המחירים בכיס של הצרכן הישראלי. הרפורמות בשוק הישראלי מעודדת כניסה של רשתות גדולות לישראל ואנחנו שואפים להכניס לפה עוד חברות בינלאומיות גדולת כדי להוזיל לצרכן את רמת המחירים".
רשת "קרפור" מפעילה כ-13,900 חנויות ביותר מ-40 מדינות באירופה, במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אסיה ובאפריקה. "עושים הכל כדי לצמצם את רמת המחירים לצרכן", כך אומר עמית זאב מנכ"ל קבוצת יינות ביתן שיעמוד בראש רשת "קרפור" בישראל.
לדבריו, "מתוך 14,000 מותגים פרטיים שקרפור מייצרת ברחבי העולם, אנחנו מזהים 6,000 מוצרים שיתאימו לשוק הישראלי, מתוכם כ- 4,000 מוצרי מזון שיצטרכו לקבל תעודות כשרות. אנחנו לא רואים את הרבנות הראשית כחסם בפני כניסת של מוצרים חדשים לשוק הישראלי". עמית זאב התייחס לתהליכי הבירוקרטיה שלטענתו גורמים לעליית המחירים בישראל: "יש שכבות מאוד גדולות של תקינה ורגולציה שמקשים עליינו להוזיל את המחירים וכאן נדרשת התערבות ממשלתית כדי שנצליח להוריד את סל המזון לצרכן הישראלי".
במסגרת רפורמת הכשרות גוף כשרות מוכר שרוצה להעניק כשרות למוצר שמיוצר בחו"ל יוכל לעשות זאת בכפוף לדיווח לרבנות הראשית. "עברנו מהפכה בחודשים האחרונים", כך טוען מנכ"ל הרבנות הראשית, הראל גולדברג. לדבריו, "הרבנות הראשית פיתחה ממשק טכנולוגי שמאפשר הגשת בקשות לכשרות באופן דיגיטלי. אם רשת קרפור תרצה להשיג תעודות כשרות על המוצרים שלה היא תוכל לקבל את התעודות בתוך שעות ספורות מרגע הגשת הבקשה".
לפי ההערכות שנשמעו במהלך הדיון בוועדה 50% ממוצרי המזון בישראל מגיעים מייבוא ובעוד עשר שנים המזון המיובא לישראל צפוי לתפוס נתח שוק של 70%.
הרב עזרא פרידמן, אחראי מערך כשרות בארגון OU, אמר: "העתיד של מדינת ישראל הוא לא בייצור מקומי אלא בייבוא מחו"ל. מדינת ישראל היא השוק המשפיע ביותר על מערך הכשרות העולמי. הרבנות הראשית השתפרה מאוד במערך הכשרות שלה אבל עדיין יש פערים בין הדרישות בישראל לבין הדרישות במדינות בחו"ל".
חבר הוועדה, ח"כ משה טור-פז: "רוב הציבור שדורש כשרות רוצה את רמת הכשרות הבסיסית ולא את הכשרות המהודרת. אני מקווה שהרפורמה שאנחנו מבצעים תעלה את רמת הכשרות הבסיסית תוך כדי שמירה על רמת מחירים נמוכה".
