אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שתאסור פרסום והפצת שמות נפגעים

עם כניסת הרשתות החברתיות לחיינו המידע הפך להיות נגיש מאוד והוא זורם במהירות בזמן אמת, חלקו נכון וחלקו לעיתים מצייר מציאות שנמצאת על פלנטה אחרת.

על השיח ברשתות החברתיות כמעט שאין בכלל בקרה ולא מעט פעמים נחשף מידע שהיה עדיף שיישאר נסתר מן העין (לפחות לפרק זמן מסוים). כך לפחות בנושא מאוד כאוב שהשפיע בישראל על לא מעט משפחות אשר גילו על מות יקיריהם זמן קצר מאוד אחרי האירוע שפורסם ברשתות החברתיות.

בשל ריבוי המקרים חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, אבתיסאם מראענה, עלי סלאלחה ואלון טל יזמו הצעת חוק שתאסור פרסום והפצת שמות נפגעים.

ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק כך שלאחר שתתקבל ותכנס לספר החוקים של מדינת ישראל יהיה ניתן לתבוע מפיצי הודעות עם פרטים לזיהוי נפגע ששמו לא הותר לפרסום ב- 24 שעות הראשונות שלאחר האירוע – עד סך 10,000 ש"ח.

תמציתו של החוק הוא להשית פיצוי כספי בעתי גילוי מידע, בין אמיתי ובין כוזב, והפצת פרטים מזהים של נפגעים או הרוגים בטרם ניתנה הודעה רשמית למשפחת הנפגע או ההרוג על ידי גורם מוסמך. גובה הפיצוי יעמוד על עד 10,000 ש"ח וזה יוכלו לתבוע בני המשפחה ששמם הופץ.

ככל שזה הותר לפרסום על ידי גורם רשמי אז זה מותר לפרסום. בדיון עלה חוסר בהירות בחלוקת הסמכות להוצאת הודעה לתקשורת על פרסום שמות נפגעים במקומות שאינן תחת צה"ל או בתי החולים. בדיון נקבע כי זה יוברר לקראת קריאה שניה ושלישית.

יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן אמרה: "החוק שאישרנו היום לקריאה ראשונה עוסק בסוגיה רגישה, מורכבת ואולי הכואבת ביותר של פרסום שמות נפגעים, ובתוכם פרסום שמות חללי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות האיבה. לצערנו הרב, הצעת החוק משמעותית במיוחד בימים אלו, על רקע הפיגועים הקשים שאירעו בתקופה האחרונה. כולנו מאוחדים בצורך ובחובה שלנו כמחוקקים למנוע עוגמת נפש ופגיעה קשה במשפחות השכולות אשר מקבלות או נחשפות למידע אודות מצב יקיריהם בצורה לא רגישה, לא מסודרת ולא רשמית – הצעת החוק עתידה לצמצם מצבים אלו".

בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב כי "בעתות מלחמה ואירועים ביטחוניים מופצות ידיעות שונות על זהותם של נפגעים שפוגעות באדם שפרטיו הופצו ובבני משפחתו אשר, לעיתים, שומעים על המקרה בטרם נמסרה להם הודעה מסודרת על ידי הגורם המוסמך לכך. התקדמות הטכנולוגיה ואובדן היכולת של הממסד לנהל מידע או לצנזרו גורמים להתעצמות התופעה בשנים האחרונות."

עוד צוין כי "הטכנולוגיה החדשה הכוללת בתוכה רשתות חברתיות ויישומונים המאפשרים פרסום בתפוצה רחבה ובמהירות, הפכה את הפצת השמועות לקלה במיוחד, המונית ומסוכנת – הן לביטחון המדינה והן לציבור בישראל. התוצאות הטרגיות של הפצת המידע במדינה יוצרות בהלה בציבור, פוגעות ביכולת של הרשויות להגיש עזרה מקצועית בזמן אמת וגורמות לעוגמת נפש גדולה לקרוביהם של אותם אנשים שנפגעו או לאלה שלא נפגעו, אך שמם פורסם ברבים כקורבנות של האירוע. הרצון למנוע את התופעה הפסולה ולהרתיע את המפרסמים מלהפיץ שמועות בעניין מצריכה הסדרה בחוק."

"מוצע לקבוע כי גילוי מידע, בין אמיתי ובין כוזב, והפצת פרטים מזהים של נפגעים או הרוגים בטרם ניתנה הודעה רשמית למשפחת הנפגע או ההרוג על ידי גורם מוסמך ובטרם פורסם שמו על ידי דובר צה"ל, יהווה עוולה אזרחית. כמו כן, מוצע כי ניתן יהיה לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים חדשים, וכפל סכום זה אם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע." הודגש בדברי ההסבר.