ועדת העבודה והרווחה: "ככל שחולף הזמן, הרשויות המקומיות לוקחות לעצמן חופש גדול יותר"

חוסר-פיקוח מספיק של משרד הרווחה על הרשויות המקומיות, מטיל נטל תקציבי ומינהלי על ארגוני תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות. כך נחשף היום (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה, בוועדת-המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. יו"ר הוועדה, יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) הדגיש את הצורך לתקן את המצב הקיים, בו נגרמת פגיעה מתמשכת במסגרות התעסוקה של בוגרים עם מוגבלויות ברשויות מקומיות. לדבריו, מכרזי-תעריף, המופעלים ע"י משרד הרווחה, יוצרים דרישות-לא-סבירות – מול תקציב-חסר. הוא קרא למשרד הרווחה להגדיר במכרזים את הקצאת המבנים למרכזים אלו או אחזקתן ולהסדיר אחידות בין הרשויות.

הדיון בוועדה נבע מהמציאות בה מרכזי-יום לימוד ותעסוקה מופעלים במהלך שעות היום עבור אלפי בוגרים עם מוגבלות. מימון מרכזי-היום מתחלק בין משרד הרווחה (75% מהעלות) והרשות המקומית (25%). המימון הקיים מתבצע בחוסר תקצוב במימון הבינוי, ההשכרה והתאמה של המבנים. כך, בעוד שמיעוט הרשויות המקומיות נושאות בהוצאות השכירות ומקצות מבנים ייעודים וחלקן אף מפעילות בעצמן את המסגרות, רוב-רובן של הרשויות בארץ מטילות את האחריות על מציאת מבנה ותשלום השכירות – על הגורם המפעיל.

לטענת עודד בשן, יו"ר "פורום פת" – פורום הארגונים לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, בשנים האחרונות, הארגונים המפעילים של משרד הרווחה חווים קושי הולך ומחמיר, כתוצאה מהיעדר מדיניות ברורה ואחידה של המשרד במכרזים אותם הוא מפעיל באמצעות הרשויות המקומיות.

לדבריו, הרשויות המקומיות פועלות כיום על-פי שיקול דעתן בכתיבת תנאי-הסף במכרזים, באופן שבו נכללים סעיפים המחייבים תשומות כספיות משמעותיות מצד המתמודדים, ללא תקצוב מצד הרשות המקומית או המשרד. לדברי בשן, מנכ"לית משרד הרווחה הבטיחה לטפל בעניין.

הפורום הזהיר כי "ככל שחולף הזמן, הרשויות המקומיות לוקחות לעצמן חופש גדול יותר בכתיבת המכרזים ובהכללה של סעיפים שלא מתיישבים עם מדיניות המשרד, והתוצאה היא הגדלת הפער שבין דרישות המכרזים והתקצוב שלהם – אל מול הנטל הכספי והמימוני הנדרשים מן המציעים", לדבריו, "המצב כיום פוגע במרכיב התחרותי של המכרזים, מצמצם מאוד את מספר הארגונים העומדים בתנאים אלו ואשר יכולים או מוכנים לגשת למכרז, ולכן נגרמת פגיעה משמעותית באיכות השירותים לאנשים עם מוגבלות".

הפורום דורש הוספת מנגנון פיקוח ובקרה מטעם המשרד שיפקח על תהליך כתיבת המכרזים ברשויות המקומיות, או שהמשרד יפרסם מכרז-לדוגמא עבור הרשויות וכל סטייה מהתנאים הקבועים במכרז תחייב אישור מראש של המשרד. בנוסף, המשרד יפסול או לא יינתן ניקוד איכות, לדרישות המחייבות את המציעים לסכומים ולמשאבים שאינם מתוקצבים בתעריף שנקבע על ידי המשרד (כדרישות להעמדת מבנה על חשבון המפעיל, גיוס תרומות, תוספת מאצ'ינג, מימון הסעות) או לחילופין, המשרד יאשר את הדרישות תוך דאגה לתקצובן. בנוסף, לא יאושרו דרישות המחייבות את המפעיל החדש במכרז להעסיק עובדי הרשות המקומית או עובדי המפעיל הקודם כחלק מתנאי המכרז.

מירה סולומון, ראש מינהל כנסת במרכז השלטון המקומי, השיבה כי המצוקה של הארגונים מפעילי מרכזי-היום מוכרת להם היטב, ותקציב משרד הרווחה הוא חסר כל העת – ולא מספיק כלל לדמי שכירות המבנים ולתחזוקתם. "גם הרשויות המקומיות עצמן מקבלות תמיכות לבניית מבנים למרכזים אלו, מהביטוח הלאומי וגורמים נוספים – אם הן מסוגלות להעמיד תקציב מותאם כנגדו", אמרה. דני כ"ץ, מנהל שירות בוגרים במשרד הרווחה, הוסיף כי חוק הסעד מחייב את הרשויות המקומיות להעניק תעסוקה ושיקום לאנשים עם מוגבלויות, ואכן כ-85% ממבני מרכזים אלו הוקצו לאורך השנים ע"י הרשויות. הוא הודה כי בתקציב לא נקבע סעיף לשכירת מבנים אך מוענק תקציב לשיפוץ והתאמת מבנים.