ח"כ בן ברק: "הסדרת היתרי הכניסה לעובדים מהשטחים היא אינטרס ישראלי ופלסטיני"

ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה היום (רביעי) דיון מהיר בנושא "סחר בהיתרי כניסה לישראל של פועלים פלסטינים", על פי הצעות הח"כים אוסאמה סעדי, שמחה רוטמן ומיכל רוזין.

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הציג את הצעתו וציין כי, "כ-50% מהעובדים הפלסטינים עובדים אצל מעסיקים שאינם אלה הרשומים בהיתרי העבודה שקיבלו. מאז שהרפורמה נכנסה לתוקף לפני שנה היא נועדה לכישלון, אחוז גדול מהעובדים נאלצים לשלם כ-2,500 ש"ח למתווך על היתר כניסה, למרות הקשר הישיר, לכאורה, בין העובדים למעסיקים. כאשר מתרחשת תאונת עבודה, מתחיל מסע ייסורים לבירור מיהו המעסיק בפועל, לשם קבלת פיצויים והכרעת בית המשפט – עד שתשלום מגיע לאלמנה והיורשים, לוקח שנים רבות. ח"כ סעדי ציין כי עדיף בעיניו לקבל רשימות עובדים מסודרות מהרשות הפלסטינית, ואותן לאשר מראש לעבודה."

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה כי, "למרות העדיפות בקשר ישיר בין המעסיקים לעובדים, במציאות זה לא יקרה. קבלן או חקלאי המבקשים 20-200 עובדים באותו רגע לצורך מסוים. לכן הפתרון יכול להיות להקים חברות רשמיות משותפות לישראלים ופלסטינים שעליהם יהיה ניתן לפקח. בהמשך לכך הוסיף ח"כ משה טור-פז כי כאשר יש אלפי מתווכים ואתה לא מצליח לאכוף אז תלחם בהם בכלים שלהם, ותקים להם מתחרים זולים יותר."

תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרס את האפשרויות להתמודדות עם התופעה: "ניתן לשפר את השיטה הנהוגה כיום, אפשרות אחרת היא היתר עבודה אישי כללי בישראל, ללא קשר למעסיק מסוים, כמו 'גרין קארד', ואפשרות נוספת היא הסדרת תיווך דרך הקמת תאגידי תיווך לענפי המשק, בדגש על ענף הבנייה זו זה כנראה הכי רלוונטי. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה, ואנו בוחנים אותן ואחרות במסגרת צוות בין משרדי שהקמנו ובו כל נציגי הממשלה, המגזר העסקי והעמותות הרלוונטיות, מתוך כוונה לסיים את העבודה תוך כשלושה חודשים, ולגבש פתרונות שייכנסו לתוקף כבר בשנה הבאה."

אלוף משנה אלעד גורן, ראש המחלקה האזרחית ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הרחיב ואמר "תפקידנו לייצר מרחב לאינטראקציה ישירה בין מעסיק לעובד הפלסטיני. הקמנו אתר אינטרנטי, המאפשר יצירת קשר ישיר בין מעסיקים מעוניינים לעובדים מעוניינים, אשר עד כה השתמשו באתר עשרות אלפי עובדים. בנוסף, ישנה אפליקציה בה העובדים הפלסטינים יכולים ליצור התקשרות ישרה, גם איתנו וגם להעלות שאלות למעסיק הנתון. כבר כיום, לשם העסקה, על המעסיק הישראלי לציין את חשבון הבנק של העובדים, אבל החל מחודש אוגוסט הקרוב תתאפשר העברת כספים בין בנקים בישראל לבנקים ברשות הפלסטינית לשם העברת משכורת. כאשר המשכורת מועברת דרך החשבון, ניתן לבצע התאמה בין המדווח בתלוש השכר לבין התשלום בפועל, ולוודא כי לא מבוצעת הונאה. לפני ארבעה שבועות פתחנו את האפשרות לעובדים הפלסטינים עצמם לדווח חשבון בנק פלסטיני שלהם לצוקך קבלת משכורת, לקראת חודש אוגוסט, ו-26 אלף עובדים פלסטינים כבר נרשמו."

בנוסף ציין אל"מ גורן כי, "הוגדלו מספרי ההיתרים, כדי להילחם בביקושים לעובדים, אשר כיום מגדלים את התמריץ הן למתווכי ההיתרים והן לכניסת שוהים בלתי חוקיים. עוד אמר כי קיימו כבר 35 שימועים למעסיקים גדולים אשר מצאו אצלם תנועת היתרים רחבה אשר העלתה חשד לתיווך, ולחלקם נשללה הזכות לבקשת היתרים."

ג'ייסון סילברמן, מנהל מחקר ומדיניות ב"יוזמה לצמצום הסכסוך" הוסיף בתגובה: "מעדויות שנאספו, העובדים הפלסטינים אינם יכולים ליצור קשר ישיר דרך האפליקציה עם המעביד, עליהם להמתין שהאחרון יצור עמם קשר. עוד עדויות סיפרו כי האתר והאפליקציה לא פתרו את סוגיית המתווכים, ועובדים קיבלו דרישה לשלם את העמלה בסך 2,500 ש"ח במסגרת השיח באתר ובאפליקציה." יו"ר הועדה ביקש את התייחסות נציג מתפ"ש, שהשיב: "אנו לא יודעים אם אותם עובדים שילמו למאכערים".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "מדובר באינטרס ישראלי ופלסטיני כאחד שיגיעו עובדים פלסטינים לעבוד בישראל, ויקבלו את מלוא שכרם. הדבר יעודד ויגדיל את הכלכלה הפלסטינית, וכך גם את הכלכלה הישראלית. הוספנו עוד 20 אלף אישורים כניסה ולדעתי יש להעניק כמה שצריך ולא להערים מגבלות. אני מציע לצרף את כלל הגורמים המעורבים, ולגבש תוכנית כוללת לבעיה. יש לסדר את המערכת כך שתעודד את העובדים הפלסטינים להשתמש באפליקציה, ולא ישולמו עמלות. על המעסיקים בישראל להבין כי הטלת היטלים על עובדים פלסטינים היא עבירה. נרצה לקבל עדכון על עבודת הצוות הבין משרדי שהוקם בנושא עוד במהלך הכנס הנוכחי."