פנייה חריפה לרה"מ ולשרים על ההתחייבויות למתמחים: "אף לא אחת מהן יושמה"

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (חמישי) לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר הבריאות ניצן הורוביץ, לשר האוצר אביגדור ליברמן, לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי וליועמ״ש גלי בהרב-מיארה, בדרישה לקיים את התחייבויות השרים בעניין קיצור תורנות הרופאים המתמחים.

התנועה לאיכות השלטון ציינה בפנייתה כי ״על אף התחייבויות שלטוניות חוזרות ונשנות וחרף המועד הקבוע להחלתו של ההיתר, לא ננקטו צעדים משלימים שיאפשרו את יישומו בפועל״.

עוד ציינו אנשי התנועה במכתבם החלטת בית משפט מיום 20 באפריל, בה קבעה השופטת יעל אנגלברג כי ״אין מחלוקת שההסדר לקיצור תורנויות אינו ישים במצב הדברים הנוכחי״ ועל כן נתנה צו ארעי להשעיית כניסת ההיתר לתוקף.

התנועה לאיכות השלטון ציינה במכתבה כי ״התיקון להיתר בלתי ישים משלא הועברו המשאבים הנדרשים ליישומו – ובכך אולץ למעשה בית הדין לקבוע צו ארעי המשעה את כניסת ההיתר לתוקף״, זאת שעה שכל הצדדים למחלוקת – אותם אלה שהתחייבו להיתר זה – מסכימים שבשלב זה לא ניתן ליישמו מכיוון שלא הועברו התקציבים הדרושים למימושו."

עוד ציינה כי ״החומרה היתרה שקיימת בעניין זה נובעת מכך שמדובר במדיניות ממשלתית שנקבעה זה מכבר ובהתחייבויות חוזרות ונשנות של שרי הממשלה ונציגיה הרשמיים ליישום וקידום המדיניות בדבר קיצור תורנויות המתמחים – וזאת כאשר אין בנמצא כל סיבה ברורה להפרת אותן התחייבויות שלטוניות, שעוגנו אף בהיתר ההעסקה ובהחלטות והתבטאויות נוספות של השרים הרלוונטיים״, ציינה התנועה לאיכות השלטון בפנייתה."

במכתב ציטטה התנועה את דברי שר הבריאות הורוביץ מאוקטובר 2021: ״מבחינתי ומבחינת הנהלת משרד הבריאות כולה, עצירה של המתווה מבלי שיושלם במלואו, אינה בגדר אפשרות. אף לא אחת מן ההתחייבויות יושמה – לא התחייבויותיה של שרת הכלכלה בתיקונה את ההיתר לחריגה משעות נוספות בהסכמתם של שר האוצר ושר הבריאות; לא ההתחייבויות המפורטות אותן הציג שר הבריאות במכתבו; ואף לא מסקנות הצוות היישומי (שצמצמו את המחויב מתוקף ההיתר)."

בנוסף נכתב כי ״דומה שאין ספק שהתחייבויות שלטוניות חוזרות ונשנות אלו אפשרו לשרי הממשלה להשקיט ולפזר מחאה ציבורית בהיקף חסר תקדים הנוגעת לתורנויות המתמחים לרפואה, שכללה הפגנות בהיקף רחב ובאזורים שונים ברחבי הארץ ושהגיעה לשיאה בעת הגשת למעלה מ2,500 מכתבי התפטרות של רופאים ורופאות. פגיעה קשה זו במחאה הציבורית, על-ידי פיזור הבטחות מנהליות שנראה שאין בכוונת מקבלי ההחלטות לעמוד בהן – עולה כדי פגיעה קשה באיכות השלטון וכן באינטרס הציבורי הרחב של כלל אזרחי מדינת ישראל״.