"עלינו להדגיש ולהבהיר באופן הברור ביותר: ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל"

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נשא היום (ראשון) דברים בטקס הממלכתי לציון יום איחוד ירושלים בגבעת התחמושת.
 
בפתח דבריו בירך הנשיא לכבוד יום ירושלים ואמר: ״חגה של ירושלים הוא חגה של ישראל כולה, שמסמל מועד היסטורי ששינה את חיינו, כעם וכמדינה. "במשך דורות יספרו יהודים, על היום הזה, על העם הזה, על צבאו ומפקדיו אשר התאחדו כעם אחד, אשר גילו פתאום שישנם דברים יותר חשובים ממריבות יום יום, אשר התעלו והפנו עורף לשנאת אחים, ואשר זכו לרגע זה." כך אמר אבי, האלוף דאז חיים הרצוג זכרו לברכה, שהיה גם מושלה הראשון של העיר המאוחדת, כאשר שידר לאומה מאולפן מופצץ בירושלים את תחושותיו ברגעי הנס של איחוד ירושלים ושחרור הכותל המערבי. ואמנם, מיום שאוחדה ירושלים, העיר שבליבה חומה, הפך גם ליבנו לשלם יותר, כשכמיהה בת שנים ארוכות – "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" – הפכה למציאות. מכובדי, בתלמוד, במסכת תענית נכתב: "אמר הקדוש ברוך הוא, לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא בירושלים של מטה". לאורך הדורות, נשא העם היהודי את עיניו לירושלים, "לב העולם". השאיפה לירושלים, לוותה בגעגועים לירושלים הפיזית."

הנשיא המשיך ואמר: "אבל לצידה פיעמו הגעגועים לעוד ירושלים, הרוחנית. ירושלים של מעלה. והיום, כשחלום הדורות התגשם, אנחנו מוצאים את עצמנו נפעמים אל מול הפלא של העיר הזאת, מול הנס שזכינו לחוות בימי חיינו – איחוד חלקיה, לכדי עיר הבירה המאוחדת שלנו, העיר שחוברה לה יחדיו. בתהליך הנפלא הזה, ירושלים של מטה, הפיזית, הופכת ומתפתחת, צומחת לגובה, מתרחבת, מעמיקה שורש. זו הוכחה הטובה מכל לעתידה המבטיח של העיר, לריבונותה ולניצחיותה. אבל לצד הברכה הזאת אנחנו מוכרחים לעצור ולשאול את עצמנו: האם גם ירושלים של מעלה נוכחת בחיינו? האם ירושלים של מעלה, הרוחנית, ההגותית, מלאת ההשראה והעומק, ירושלים של נביאי האמת והצדק, עדיין מרכזית בחיינו כישראלים."
 
בנוסף, אמר הנשיא: "מכובדי, ירושלים היא עיר של פסיפס. של ניגודים והשלמה. של גאווה ושל תקווה. ירושלים היא עיר מחוברת ומחברת. היא העיר שבה מתלכדים האדמה עם הרוח; העבר עם העתיד; מרחבי הקודש, האמונה והתפילה, עם חיי היומיום, ועם הממלכתיות והריבונות הישראלית. ירושלים היא העיר שבה נבחנות הרוח הישראלית והאחריות הישראלית. ירושלים וקיומנו חד הם. ממנה נובעת זכותנו ההיסטורית, זהותנו, מורשתנו. ואנחנו? משימתנו היא לצמצם את ההבדלים בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, ולחבר ביניהן. ירושלים של מעלה מעניקה לירושלים הארצית את תכונותיה הנצחיות. ירושלים של מעלה, שאליה אנו שואפים, היא עיר של סובלנות, שלום והרמוניה, עיר הצדק קריה נאמנה. הגשר בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה נעוץ בעוצמת ביטחוננו בקשר הנצחי שלנו לכאן, ברגישות שלנו לזולת – לפסיפס האמונות, הקהילות והדתות שחיות כאן, באמונה האיתנה שכולנו צריכים לנסות להתהלך על הגשר הזה ולהתאמץ לחיות בירושלים של מטה וגם בירושלים של מעלה יחד ולתמיד. עלינו לזכור היטב – ירושלים היא ישראל בזעיר אנפין, באתגריה ובהזדמנויותיה. מה שנצליח לעשות כאן, בחלקת האלהים הזאת, נצליח לעשות בכל מקום."
 
עוד הוסיף ואמר: "מכובדי, ביום החשוב הזה, אשר במרכזו אחדותה של ירושלים, עלינו להדגיש ולהבהיר באופן הברור ביותר: ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, סמל הממלכתיות והריבונות הישראלית, וכך תהיה לעד. המגוון האנושי הייחודי שירושלים, הפסיפס הצבעוני של בני כל הדתות, העדות והמגזרים, אינו סותר את אחדות ריבונותה, להיפך – הוא מטיל עלינו אחריות עודפת. מתוך המחויבות הריבונית הזו, עולה מחויבותנו, לחופש של אמונה ופולחן דתי לכל הבא בשעריה של העיר, שהם שערי השמים, מתוך אמונה כי: "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
 
"קהל נכבד, את דבריו של אבי זכרו לברכה אשר הזכרתי בראשית דבריי, ביושבו באותו אולפן ירושלמי מופצץ ברגעי השיא של איחוד העיר, הוא המשיך, ואמר כי: "ברגע קדוש זה בהיסטוריה של עמנו משקיפים דורות עמנו אשר נהרגו ונשמדו ומסרו את נפשם על קידוש השם ועִימָם וּבְשׁוּרוֹתֵיהֶם הבנים והבנות שלנו, מגש הכסף אשר נתן לנו את מדינתנו, משקיפים כולם בדמעה ובתודה אל השעה הזאת והמקום הזה – והדור אשר לא איכזב תקוות ישראל". הוסיף.
 
לסיום, אמר: "ואכן, ביום החג הזה, אנחנו מבקשים גם להוקיר ולהצדיע לגבורתו ולמסירותו של הדור שלחם ואיחד את ירושלים, שנציגיו נמצאים איתנו כאן, כמו גם לגבורתם של הרבים אשר לחמו במערכות ישראל למען הגנתה של ירושלים, אחדותה ועצמאותה, ושילמו מחיר כבד מכל על הקרבתם, ועמם להצדיע ולחבק את המשפחות השכולות, ואת הפצועים בגוף ובנפש. עימם נזכור את נפגעות ונפגעי פעולות האיבה, אשר נרצחו בפיגועי הטרור הרבים שידעה ירושלים. החודשים האחרונים שבים ומוכיחים לנו כי עודנו נדרשים לעמוד למול מרצחים נפשעים המבקשים לפגוע בנו – גם בירושלים. דרכם לא תיצלח, לא בבירת הנצח של ישראל ולא בשום מקום אחר. אני נושא ביום הזה תפילה יחד עם העם בישראל כולו, תפילה של הודיה, תפילה של תקווה, תפילה לירושלים הבנויה, הנבנית, וזו שעוד תיבנה לנו, של מטה, ושל מעלה. "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" חג ירושלים שמח!״