"לא תירוצים ולא הסברים": יו"ר ועדת הכלכלה מקדם את גרעיני ההתיישבות בנגב

ביוזמת היו"ר, ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה הבוקר (שלישי) ועדת הכלכלה לישיבה שעסקה בגרעיני התיישבות בנגב. היו"ר ביטון אמר כי הוא מצפה לקבל בתוך שלושה חודשים דיווח שהוקמו תשתיות קק"ל והושקעו תקציבים למבנה זמני לגרעין הראל, ורה"מ יצטרך לנצח את הבירוקרטיה הממשלתית. מנכ"ל גרעין אלעד אמר בדיון שהמדינה עוצרת משפחות מלעבור דרומה, וח"כ מרגי טען שלא מדובר בבעיה של כסף במדינה אלא בבעיה של רצון.

את הישיבה פתח היו"ר ביטון ואמר כי מדובר בדיון מעורר השראה, על הדור החדש של החלוצים שמיישבים את הנגב והגליל. הוא הוסיף כי המטרה היא לבחון כיצד הממשלה והרשויות המקומיות יכולים לסייע ולתמוך.

מנכ"ל הקריה למחקר גרעיני הציג את פעילות הקריה, שנולדה מאתגר מתמיד למשוך אנשים איכותיים מענפי הטכנולוגיה לאזור הנגב המזרחי. "הרעיון שאנחנו מקדמים כדי להתמודד עם האתגר הוא להציע לאדם, מעבר למשכורת, חיבור מורכב וחבילת חיים בחברה שגם מספקת מקום עבודה, גם מקום מגורים ומעורבות בקהילה", אמר. הוא הוסיף כי צריך להסיר חסמים בירוקרטיים שיאפשרו קידום פתרונות דיור. ח"כ סמי אבו שחאדה שאל האם יש אזרחים ערבים בקהילות, והמנכ"ל השיב, כי כל מי שיעבוד אצל השותפים בפרויקט יוכל להיות חלק מהקהילה.

נציגת גרעין הראל, אורנה הורביץ, אמרה כי הבירוקרטיה הורגת אותם. היא סיפרה כי ב-8 השנים האחרונות הגרעין נמצא ביישוב זמני – צוחר, ורוב החברים בו הם אקדמאים, עצמאים, עובדי חינוך ועבודה סוציאלית. היא הוסיפה כי כרגע הגרעין עומד בפני פינוי, מאחר שמועצה אזורית אשכול מבקשת אותו. "המועצה האזורית ערבה תיכונה הציעו לעבור לעיר אבות, שיכול לשמש מחנה זמני אם מקצרים תהליכים בירוקרטיים", אמרה. ח"כ יעקב מרגי אמר כי צריך פרויקטור מטעם הממשלה שייקח על עצמו את הטיפול בנושא הקמת היישוב.

מנכ"ל גרעין אלעד, בועז דן, אמר כי בעוד שעיריית אילת והמדינה ממנים רופאים ומורים בעשרות אלפי שקלים, כדי לעודד אותם להגיע לתקופה זמנית לאילת, עוצרים משפחות אחרות מלעבור דרומה. הוא הוסיף כי גרעין אלעד פועל להביא תרבות ולהעביר 200 אמנים לנגב, לאילת ולאילות. הגרעין קיבל 20 דונם ממועצת אילות, אך היעד הוא שכל משפחה שתרצה לעבור תקבל דיור מסובסד ועבודה בשכר של כ-8,000 שקל בחודש. היו"ר ביטון הזכיר כי המדינה שמה מאות מיליוני שקלים לעברת עובדי הייטק לנגב, שילמה 324 מיליון שקל והצליחה להביא 180 עובדים.

ח"כ אורית סטרוק אמרה כי הגליל הולך ומתרוקן מיהודים, וצריך להרים מחדש את הדגל של ייהוד הגליל וגם הנגב. "זה לא אומר שאנחנו מסלקים את מגרשים ערבים, אנחנו מכירים בהם כבעלי זכויות בהיבט אישי, אבל המדינה היא יהודית והחטיבה להתיישבות צריכה לחתור לך", אמרה.

נציג משרד ראש הממשלה האחראי על ההתיישבות, אבי מאיר, אמר כי אושר תקציב לתכנון המחנה הזמני של עיר אובות לגרעין הראל, אך אין עדיין תקציב להקמת המחנה. הוא הוסיף כי יש קול קורא לתקצוב 40 מיליון שקל ממנו נהנים קהילות בדואיות, חרדיות ועוד. מאיר הוסיף כי גרעין אלעד מוכר והחטיבה תומכת בו. יועצו של יו"ר קק"ל, צביקי בר חי, אמר כי קק"ל התחייבה לבצע את התשתית למחנה הזמני, אך חסר תקציב למבנים. ח"כ מרגי אמר כי הקצב שהרשויות עובדות בו הוא לא הקצב הרצוי.

ח"כ אבו שחאדה שב ושאל על האוכלוסייה הערבית, מנהל מרחב דרום בחטיבה להתיישבות, יהודה אבני, אמר כי החטיבה תומכת במגזר הבדואי אבל אין דרישה לגרעינים בדואים.

יועצת מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בת אל נבון כהן, אמרה כי המשרד הפסיק לתמוך באופן ישיר בגרעיני התיישבות, אבל תומכים ברשויות המקומיות. היו"ר ביטון ביקש כי מנכ"ל המשרד ירד לשטח, ייפגש עם נציגי הגרעינים השונים וימצא להם פתרונות.

סמנכ"לית משרד הבינוי והשיכון, אסנת קמחי, ציינה כי המשרד עובד בשיתוף פעולה מלא עם החטיבה להתיישבות וקק"ל. באשר לגרעין הראל אמרה כי הקרקע מיוחדת לשיווק ולכן הגרעין צריך להתפנות מצוחר, אך הוסיפה כי המדינה מצפה פתרון אחר, לא זול ופופולארי, מתוך אחריות אליהם.

ח"כ מרגי אמר כי נציגי הממשלה צריכים לסייע למנכ"ל הקריה למחקר גרעיני ומנהלי הגרעינים לעשות טוב. "אני לא מצפה שתעברו על החוק, אלא רק שתעזרו להם. הגרעינים הם מטרה, כי כשחיכינו שזה יהיה אמצעי זה לא הלך ואיבדנו את הנגב והגליל. הוכחתם שאין בעיה של כסף במדינה, אלא בעיה של רצון", אמר. היו"ר ביטון אמר כי צריך שיהיה משרד אחד ומנהיג אחד שידאג לגרעינים.

מנהלת תחום התרבות והאומנות במשרד התרבות והספורט, עירית פוגל, אמרה כי המשרד מלווה את גרעין אלעד מתחילת הדרך. היא הוסיפה כי המשרד זקוק להחלטת ממשלה שתוכל לסייע להמשיך בתמיכה בהתיישבויות כאלה.

מנהל תחום ממשל בתנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל, דניאל ברססט, אמר כי "הגרעינים הם הכוח החלוץ שבזמן קצר יכול להתגבר על חסמים ולהביא לשינוי מהותי". לדבריו, חלק מהרשויות השכילו להבין את זה והן צריכות לתת פתרונות ומענה למעטפת של הגרעינים. מנכ"לית עמותת איילים, נחמי גייניס, אמרה כי יש חבר'ה נהדרים שרק מחכים להזדמנות להתגורר בנגב ובגליל ויש שותפים לכך בממשלה, אך לוחות הזמנים לא מתאימים וצריך פתרונות מחר בבוקר.

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר: "הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר ההתיישבות לקיים דיון מעמיק של המשרדים העוסקים בעידוד ההתיישבות בנגב בגליל ובפריפריה החברתית. אנו מצפים לקבל דיווח שהוקמו תשתיות קק"ל והושקעו תקציבים למבנה זמני לגרעין הראל, אין סיבה שבמקום חוקי לא יהיה ניתן לשים קרוואנים. אני מודה לכל משרד שתקצב, שעזר, שהקשיב, שפתח דלת ואנחנו מאתגרים אתכם לעלות מדרגה. אני מבקש ממנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לפגוש את שלושת היוזמות הגרעיניות ולבקר בהם. נתכנס בעוד כמה חודשים למעקב ונרצה לשמוע בשורות, התקדמות והצלחות. לא תירוצים ולא הסברים".