הורשעה בהפעלת בית בושת וביצוע עבירות מס בסך מיליוני שקלים, ביהמ"ש החמיר את עונשה

בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשה של הנאשמת, שהורשעה בביצוע עבירות סרסרות ועבירות מס בסך של מיליוני שקלים בבית בושת אותו הפעילה וניהלה באמצעות אחרים ובו סופקו שירותי מין בתשלום, משנתיים לשלוש שנות מאסר בפועל.

על פי כתב האישום, בו הודתה הנאשמת, במשך כשמונה שנים הפעילה הנאשמת וניהלה באמצעות אחרים בית בושת שבו סופקו שירותי מין בתשלום בבניין בתל אביב-יפו. לצורך הסתרת פעילות בית הבושת וההכנסות שהופקו ממנו, שילמה הנאשמת אלפי שקלים באופן חודשי לאישה אחרת עבור ניהול בית הבושת וניקיונו, עבור הצגתה של האחרת כבעת העסק בפני, בין היתר, רשויות המס, בנקים והמשטרה ועבור ניהול שוטף של בית הבושת לרבות התקשרות מול ספקים. בהנחיית הנאשמת אותה אישה נרשמה כעוסק מורשה ברשות המסים, וזאת לצורך הסוואת פעילות העסק ומטרתו.

הנאשמת הורשעה כאמור על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סרסרות למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות, וכן השמטת הכנסה בכוונה להתחמק ממס, בסך 22 מיליון שקלים, שימוש במרמה, ערמה אות תחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס, ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו גזר על הנאשמת 24 חודשי מאסר הפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 200,000 שקלים. בנוסף הורה בית המשפט על חילוט סכום של 1.4 מיליון שקלים מכספי הנאשמת לקרן החילוט.

המחלקה הפלילית והמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, הגישו לבית המשפט העליון ערעור על קולת העונש, במסגרתו ביקשו להחמיר בעונשה של הנאשמת באופן משמעותי. בערעור שהוגש מטעם המדינה, הושם דגש על חומרת העבירות, על משך הזמן שבו בוצעו, על הפגיעה הקשה בנשים במעגל הזנות וניצולן, על התחכום והשיטתיות שבו הפעילה את בית הבושת, וכן הושם דגש על היקפן הכספי של עבירות המס והלבנת ההון ועל נסיבות החומרה שבהן בוצעו. בערעור צוין כי הנאשמת במעשיה הביאה להמשך הימצאותן של הנשים במעגל הזנות תוך העמדתן בסיכון לנזקים פיזיים ונפשיים והידרדרות למצבי מצוקה ומשבר.

בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיאה פוגלמן, כב' השופט סולברג וכב' השופטת ברק-ארז) קיבל כאמור את ערעור המדינה, והעמיד את עונשה של הנאשמת על 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט העליון קבע כי מדובר בעבירות חמורות וממושכות אשר פוגעות עמוקות בכבודן של הנשים שעבדו בבית הבושת שניהלה הנאשמת, בפסק הדין צוין כי "עבירות הזנות שבהן הורשעה המשיבה בוצעו במשך פרק זמן ארוך, כאשר המשיבה היא שהפעילה וניהלה את בית הבושת לאורך תקופת הפעילות. המשיבה קבעה כי בית הבושת יפעל 7 ימים בשבוע, בשתי משמרות מדי יום וכי בכל משמרת יספקו מספר נשים שירותי מין לעשרות "לקוחות"."

עוד צוין כי "המשיבה עסקה גם בפרסום והפצת פעילות בית הבושת, וכן בגביית האתנן מן הנשים שסיפקו שירותי מין באמצעות האחרת ובאמצעות הפקידות, כל זאת למטרת בצע כסף". באשר לעבירות הכלכליות שביצעה הנאשמת צוין כי "המשיבה הורשעה גם בעבירות כלכליות שטומנות בחובן פגיעה בקופה הציבורית ובעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס …במקרה דנן העבירות הכלכליות נעשו בסכומי כסף גבוהים (כ-22 מיליון ש"ח), ואופן ביצוען מעיד על תכנון מוקדם ותחכום אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בפתיחת חשבון בנק ופתיחת עוסק מורשה על שם האחרת, וברכישת דירה ורישומה על שם בת זוגה באמצעות חלק מהכנסות בית הבושת. סוג העבירות הכלכליות שביצעה המשיבה, כמו גם נסיבות ביצוען, מצדיקות ענישה מחמירה".

בערעור ייצגו את המדינה עו"ד עילית מידן מהמחלקה הפלילית ועו"ד אוּרָן סוקר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.