"מבחינתם אנחנו יכולים להגיש אוכל מפלסטיק העיקר שלא נחתוך עגבנייה במקום"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה הבוקר (שלישי) בהסרת חסמים והסדרת הפעילות של משאיות אוכל ובתי עסק לרוכלות מזון. היו"ר ביטון הסביר כי הבעיה היא שהרגולציה על מסעדה היא מאוד מחמירה, ועסקים קטנים שפותחים מקום קטן למכירת אוכל מקומי מעמדה או משאית מזון לא יכולים לעמוד בה.

נציג משרד הפנים, עידו מירז אמר שאין מניעה לפעילות פוד טראקים ברמה העקרונית, אך מה-1.12.2021 אין סמכות לתקן רגולציה במפרטים האחידים. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון שהוא לא מקבל את העובדה שרגולציה ופתרונות תקועים בגלל הלאמה של חלק מסמכויות משרדי הממשלה שמחכים לוועדה או רשות שלא קמה. נציג משרד הבריאות, עמרי יצחקי אמר בדיון שהפוד טראקים יכולים להוות מקום עם סיכון גבוהה יותר מאשר מקום קבוע צריך ויש להכיר בעובדה הזאת, כששירה שנדברג, המייצגת עסקים בתחום אמרה: "יש הרבה רשויות שלא רוצות פוד טראקים ולכן הן מגבילות וקבועות תנאים עוד יותר מצומצמים".

ח"כ צבי האוזר ציין כי צריך לנקוט בכל הצעדים כדי להכין את ישראל ל-10 מיליון תיירים בשנה, שצריכים גם בתי מלון וגם חוויה קולינרית. הוא הוסיף כי הרגולציה הקיימת היא משנות ה-70 של המאה הקודמת, וצריך להתקדם ל-2022 ולצפות גם ל-2030.

ח"כ משה ארבל אמר שברגע שתהליכי הפוד טראקים יהיו מוסדרים באופן וולנטי על ידי הרשויות המוקמיות ולא ע"י הנחתה מלמעלה של הממשלה, התהליך יהיה הרבה יותר יעיל ומהיר. עוד הוסיף שאם נייצר כדאיות כלכלית ומבנה עסקי נכון לפוד טראקים, יינתן מענה להרבה אנשים שלא יכולים להשתלב במקומות עבודה רגילים ותהיה לזה תועלת מרובה. ח"כ ענבר בזק הוסיפה שהיא מקדמת הצעת חוק יחד עם ח"ד ולדימר בליאק שיעסוק בפוד טראקים, והוסיפה שאחד הנושאים שנתקלו בהם זה חוסר אחידות בנהלים בשטח לצד חוסר עקביות בהנחיות בין כל מועצה לרשות וצריך ליצור עקביות.

עידו מירז, מנהל אגב טיוב ורגולציה ברישוי עסקים במשרד הפנים:" אין מניעה לפעילות פוד טראק ברמה העקרונית , אך מה-1.12.2021 אין סמכות לתקן רגולציה במפרטים האחידים". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון שעל משרד הפנים הוא לחזק את הרשויות המקומיות ועליו לטפל בבעיה.

ראש המעריך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, עמיר יצחקי, אמר בדיון שהפוד טראקים יכולים להוות מקום עם סיכון גבוהה יותר מאשר מקום קבוע צריך ויש להכיר בעובדה הזאת. עוד הוסיף שהמשרד בעד אימוץ סטנדרטים בינלאומיים בעניין הזה, כשיש כמה חסמים בעניין הזה שהעולם דורש כמו העברת הכשרה בתחום תברואת המזון לבעלי פוד טראקים וגם העבודה שפוד טראק חייב להיות מקושר למטבח אם.

נציגת מרכז השלטון המקומי, עו"ד מירה סלומון אמרה שצריך הסדרה ברורה שנוגעת בכל הסוגיות, והוסיפה ש"לפעמים המציאות מקדימה את המשפט, ותפקידה של הוועדה ושל הכסת כרשות המחוקקת היא שהמשפט יעקוב אחר המציאות וייתן לה כלים ומענים ולא היפוך אנשים נורמטיביים לעבריינים".

נציג מחלקת הרישוי של המועצה האזורית זבולון, רון לוי, אמר כי המטרה היא לשמור על איזון לטובת התושבים, כך שניתן יהיה להנגיש שירותים כאלה ולשמור על בריאות הציבור. הוא ציין כי תחום משאיות האוכל התרחב משמעותית בתקופה האחרונה וקיים פער בין מה שעסקים כאלה יכולים לעמוד בהם לבין הדרישות הרגולטוריות.

ליאור בן עדי, יזם בתחום משאיות האוכל, אמר כי החסם העיקרי הוא ראש עיר שמכהן בתפקידו יותר משתי קדנציות. הוא סיפר כי נלחם מול עיריית תל אביב אך ראש העיר, רון חולדאי, נ]נף אותו. "הוא ישים קצוץ גם על החוק החדש שתחוקקו", אמר. עו"ד שירה שנדברג, המייצגת עסקים בתחום, אמרה כי יזם שרוצה לפתוח עסק כזה לא יכול למצוא את הידיים והרגליים בתוך סבך הסמכויות והחוקים. לדבריה, "יש הרבה רשויות שלא רוצות פוד טראקים ולכן הן מגבילות והוציאו מפרט רשותי בו קבעו תנאים עוד יותר מצמצמים".

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, אמר כי "הסיבה היחידה שאין פוד טראקים בישראל זה משרד הבריאות והגישה שלו שהיא אנכרוניסטית ואיננה עומדת במבחן הזמן והמציאות, זה לא רשויות מקומיות ולא היתרי בנייה. מבחינת משרד הבריאות אנחנו יכולים להגיש אוכל מפלסטיק העיקר שלא נחתוך עגבנייה במקום".

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ודרש הקמת צוות עבודה מידי של משרד הפנים, הבריאות והשלטון המקומי כולל נציגי הרשויות, שיבחנו את המפרט האחיד לצד הוצאת תיקונים על מנת לאפשר לפוד טראקים לפרוץ ולתפקד. עוד אמר ביטון שהוועדה תקיים דיון נוסף בעוד חודשיים על מנת לבחון את עובדת הצוות לצד שליחת מכתבים לשרת הפנים ושר הבריאות בדרישה לדעת באיזו פעילות נקטו משרדיהם כדי לפשט את ההליך ברישוי פוד טראקים, כהוסיף שהוא "לא מקבל את העובדה שרגולציה ופתרונות תקועים בגלל הלאמה של חלק מסמכויות משרדי הממשלה שמחכים לוועדה או רשות שלא קמה".