בשל ערכיותם הסביבתית הגבוהה של מינים מוגנים שנמצאו בתחומי "גלישת פלמחים", השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מכריזה על תחומי ״גלישת פלמחים״ כאזור ימי מוגן, שיהיה הראשון מסוגו בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון. השרה הכריזה על כך הבוקר (רביעי) בכנס "הים עולה לי"ם", אירוע לשמירת הסביבה הימית הישראלית המתקיים ביום האוקיאנוסים הבין-לאומי ומשותף לחברה להגנת הטבע, לרשות הטבע והגנים, למשרד להגנת הסביבה ולמינהל התכנון.
אזור זה של גלישת פלמחים, ששטחו מעל 450 קמ״ר, מגדיל פי שניים ואף יותר את השטחים המוגנים הימיים בישראל.
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים כוללת רשימת ערכי טבע מוגנים. באכרזה הקיימת מוגדרים שטחים ימיים במים הטריטוריאליים שהוגדרו בשמות "שמורת האלמוגים" ו"שמורות הים התיכון", שבהם כל חסרי החוליות ודגי הגרם הוכרזו כערכי טבע מוגנים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
התיקון המבוצע כעת על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים לאכרזה הקיימת מרחיב את האכרזה כערכי טבע מוגנים על כל חסרי החוליות ודגי הגרם גם לשטח ימי המוגדר בתיקון כ"גלישת פלמחים", המצוי באזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי של מדינת ישראל בים התיכון. זאת, לנוכח ייחודו וחשיבותו האקולוגית הגבוהה של השטח והצורך להגן על ערכי הטבע המצויים בו מפני פגיעה ואיום.
התיקון מפורסם היום להערות הציבור הרחב עד ה- 29 ביוני 2022.
לנוכח ההידרדרות במגוון הביולוגי בעולם ובתוך כך גם בישראל, החליטה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בספטמבר אשתקד לצרף את ישראל ליוזמות בין-לאומיות בתחום, וחתמה על מכתבי התמיכה בשתי יוזמות:
יוזמת High Ambition Coalition (HAC) for Nature and People – יוזמה המציבה יעד של הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות יבשתיות והימיות ברמה הגלובלית עד שנת 2030. יוזמה זו מנוהלת על ידי צרפת וקוסטה ריקה, וכעת ישראל הצטרפה לכ-70 מדינות שמתחייבות לפעול ליישום 30X30, כלומר 30% שטחים מוגנים עד 2030.
יוזמת Global Oceans Alliance – יוזמה זו של בריטניה מציבה יעד גלובלי של 30% שמורות טבע ימיות עד 2030 וחברות בה כיום 55 מדינות.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, פירטה: "משבר האקלים והמשבר האקולוגי הם איום ממשי על הסביבה ועל האנושות. להגנה על הטבע תפקיד מכריע במאבק בשני המשברים, שכן לא ניתן יהיה להילחם במשבר האקלים ולהפחית פליטות גזי חממה ללא הגורם הסופח אותן – הטבע. ומיתון האקלים הוא רק אחד משרשרת של תועלות עצומות לאדם מסביבה ימית בריאה ומשגשגת. לפני מספר שנים התגלו בלב הים שלנו אוצרות טבע מופלאים. אזורי רבייה של כרישים ומינים בסכנת הכחדה כמו טונה כחולת סנפיר, גני אלמוגי עומק נדירים, דיונונים ובטאים, פאונה ופלורה שאין כמותם בכל האזור. אמנם, בשל עומקם, לא מדובר על שוניות אלמוגים שאפשר לצלול אליהם עם שנורקל כמו במפרץ אילת, אך חשיבותם לשמירת הטבע והסביבה הימית היא דרמטית לא פחות. יוזמת השימור 30 עד 30 קודמה לקראת ועידת האקלים בגלזגו ולא בכדי. אני שמחה על ההתקדמות שעשינו, ומקווה שזו רק ההתחלה לקראת שימור של 30% משטחה הימי של ישראל".
רעיה שורקי, מנכ״לית רשות הטבע והגנים, אמרה: ״רשות הטבע והגנים עשתה קפיצה משמעותית לפני כ-4 שנים, עת לקחנו על עצמנו בנוסף לקידום התכנון וההקמה של שמורות ימיות, ניטור ומחקר, את משימת הפיקוח על הדיג, והקמנו יחידה ימית ייעודית שהביאה למהפכה בהגנה על הטבע הימי. יש לחזק את השיח עם הקהילות הימיות והמשתמשים השונים בים במטרה למצוא את האיזונים המיטביים להגנה על הטבע הימי".
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, אמר: "צוותי החוקרים מאוניברסיטת חיפה והחברה לחקר ימים ואגמים השקיעו רבות בשנתיים האחרונות וגילו אוצרות טבע ייחודיים במעמקי הים התיכון שלנו. לכן, יש חשיבות עצומה לבצע מהלך רגולטורי לשימור האזור הייחודי הזה באמצעות האכרזה כאזור ימי מוגן, הראשון מסוגו בישראל. המשימה שלנו במשרד להגנת הסביבה מתחילה באכרזת האזור המיוחד הקרוי 'גלישת פלמחים', וככל שנמצא אזורים נוספים הראויים לשמירה ולהגנה בעקבות המחקר המדעי, המשימה תמשיך בפעולות להרחיב את האזור הימי המוגן, בהתאם להסכמים ולאמנות הבין-לאומיות. כעת המשימה לעקוב, לפקח ולאכוף נתונה לרשות הטבע והגנים".
