חוקרת עבירות מין במשטרה חשפה: "אני על כדורים פסיכיאטריים כבר שנה"

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה הבוקר (רביעי) דיון מיוחד בסוגיית טיוב הליך הגשת התלונה על עבירות מין. במסגרת הדיון הוצגה לראשונה עבודת המטה של המשרד לביטחון פנים – מתודת "חשיבה עיצובית" לטיוב מענה המשטרה מול מתלוננות על עבירות מין.

יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן פתחה את הדיון ואמרה כי הקושי להגיש תלונה בסוגיית עבירות המין נעוץ בטראומה עצמה: "יש קושי לשבור חסמים כמו הגשת תלונה בתחנת המשטרה והיחס אותו מקבלות ומקבלים המתלוננים. עד היום אני זוכרת מתלוננת שחשפה כי יומנאי בתחנת משטרה צרח בקול רם 'אונס' ואז כל התחנה ידעה על מה אותה אשה הגיעה להתלונן. במשרד הבט"פ אתם עוברים תהליך לטיוב התהליך כדי שיהיה ידידותי ומכיל. היום נתמקד בלשמוע מה תוצאות התהליך".

יעל סיני יועצת השר לביטחון פנים בענייני מגדר, אלימות כלפי נשים ואלימות מינית הסבירה כי המחשבה להתמודדות עם הבעיות שהועלו התחילו עם ההבנה שיש קושי במפגש הראשוני עם התחנה כשמגיעים להגיש תלונה: "היו שיחות קשות עם נפגעות בתחילת התהליך ולמדנו את 'מסע המתלוננת'. רצינו לדעת מה המוטיבציה של מתלוננת להגיש תלונה. מתלוננת סיפרה שהיא במסע של שליחות לאחרות והיא לא צריכה להתחרט שהגיע. אם נשים לא יתלוננו אז הפוגעים יסתובבו חופשי".

לדברי סיני נקודת המפגש הראשונית של המתלוננת עם המשטרה: "היא לא סטרילית. מתלוננת יכולה 'ליפול על האדם הלא נכון' ולא משנה כמה הכשרות נעשה. הכשרות זה לא מספיק. אנחנו צריכים למצוא את הדרך כדי להביא את המתלוננת לחוקרת הכי מוכשרת. כשמגיעים אליה אז התהליך נראה אחרת. הטראומה היא אחרת. להיות חוקרת עבירות מין זה אחד מהתפקידים הקשים שיש בתוך תחנה. חוקרת אמרה 'אני על כדורים פסיכיאטריים כבר שנה. זה נכנס לי לתוך המשפחה ולחיים האישים׳. החוקרות מסתכלות מעבר לכתף ורואות את הליווי והחוסן הנפשי שמקבלות העבודות הסוציאליות והן לא מקבלות".

לאורך הדיון נחשפה תוכנית העבודה של המשרד בנושא ממנה עלו מספר המלצות גם בסוגיה רב תחומית עבור נפגעי עבירות מין בגירים – מענה משולב מצד: משטרה-חוקר, רווחה-עו"ס, רופא משפטי ופרקליט; כשירות המענה האנושי במשטרת ישראל כך שתהיה תוספת הכשרות והדרכות למגוון בעלי תפקידים (כולל אג"מ) והקפדה על הצבת יומנאים שעברו הכשרת יומנאים; התאמת סביבת חדרי חקירה בתחנות למתלוננת, והקפדה על כניסה נפרדת או מתוזמנת.

היו"ר התרשמה מההמלצות ואמרה: "רואים שעשיתם עבודת עומק. עברנו מכעס על המשטרה לשלב שהוא יותר לוקח אחריות על מה שקורה. מה הלאה לאחר שלב ההמלצות? ". סיני השיבה: "השלב הבא הוא קביעת סדרי עדיפויות. נקבע יחד עם הגורמים במשטרה והשר את סדרי העדיפויות".

ח"כ ענבר בזק אמרה: "זאת נראית תוכנית מאוד רצינית והלוואי שההמלצות ייושמו. אחת הבעיות היום היא ענישה קלה מדי או ללא עונש כלל. לפי הבנתי רוב המתלוננות לא מגישות תלונה משום שהן מרגישות שהסיכוי שיעשה צדק הוא נמוך. חקירה בבית המתלוננת נשמע לי יותר אפקטיבי מאשר חוקרת בכל תחנה".

אורית סוליציאנו מנ"כלית איגוד מרכזי הסיוע ציינה: "התהליך היה מאוד מרשים, מאוד קשוב לנפגעות. סוגיית ההטמעה מאוד רצינית. השאלה איך המשטרה תקדם ותתעדף. משהו בתרבות הארגונית במשטרה צריך להשתנות". סלעית שחר הוכמן מנהלת במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "זאת התחלה של שיתוף פעולה שאנחנו מייחלים לו הרבה זמן. אם נוכל לאפשר מקום שבו נפגעים ירגישו בנוח לספר את שעברו בלי תרגום סימולטני עם אדם שמבין את השפה ואת התרבות זה יעשה המון".

ח"כ תומא-סלימאן הוסיפה: "אני רוצה לברך על התהליך עצמו. דיברנו שנים על היחס המשטרתי למתלוננת שמגיעה להגיש תלונה. להקדיש זמן וכוח אדם לתהליך הזה זה אות והצהרה שהנושא זז למרכז העשייה בתוך המשטרה ובתהליך הזה לפחות אם שנינו את השיח אז זאת התחלה טובה. זה תהליך שאמור להיות ראשון בסדר העדיפויות. תקבעו שמי שהוביל את התהליך הזה ישב כל רבעון על נושאים חדשים ויעקוב מה מתבצע ומה לא מתבצע. מהיכרותי תהליכים שלא עוקבים אחריהם במדינה מתמסמסים ובקלות אפשר להפוך אותם ב-180. אני מאוד מבקשת לחשוב מחוץ לקופסא על השירותים שפיתחתם ועל עשייה מתכללת בין כמה משרדים. אני חושבת שתשקלו ממשק משותף עם ארגוני החברה האזרחית ואיגודי הסיוע. אחת הבעיות העיקריות זה המחסום הראשון של נשים להתלונן אבל עצם זה שהענישה והעמדה לדין היא כה נמוכה, זאת שערורייה".

ח"כ בזק אמרה: "צריך מדדי ביצוע על כמה תלונות נשים. להגדיר כמה חוקרות נשים יש ולבדוק את שביעות הרצון של המתלוננות מהתהליך".

היו"ר תומא- סלימאן סיכמה: "כדאי לקבוע לו"ז מתי תהיה תוכנית עבודה כי הניסיון שלנו מר בדרך בין המלצות לתוכנית פעולה. תיקחו בחשבון שזה צריך להיות קצר מ-4 חודשים".