ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החלה היום (רביעי) בדיון רחב בחוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות. מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוצמדים הצעות-חוק של חברי כנסת פרטיים. יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה כי "מטרת החוק לשנות סדרי עולם, ולמרות שהיא הצעה ממשלתית – היא זוכה לתמיכת חברי כנסת גם ממפלגות האופוזיציה. "אנחנו יוצאים לדרך – ויהיו מוקשים שנצטרך להתגבר עליהם, כשם שאנו נוהגים בוועדה".
שר הרווחה מאיר כהן, פנה לארגונים לפנות למשרד בהצעות שיפור ועדכון. לדבריו, החוק מתייחס לכל סוגי המוגבלויות שהמשרד אחראי להן, ומטרתו להגביר את העצמאות והבחירה של אנשים אלו. יוסיף מעטפת תמיכה למגורים עצמאיים בקהילה, ליווי ותמיכה, חיזוק העוגן המשפחתי ובעיקר שירות למשפחה. בנוסף, יצירת תכנים בהתאם לרצון האדם ומשפחתו, פיתוח שירותים בהתאם למיומנות, שידרוג המענה הקיים, מנגנון תקצוב אישי ועוד.
סיגל מורן, מנכ"לית המשרד, הוסיפה כי החוק יגדיל את תקציב מינהל המוגבלויות לכ-2 מיליארד ₪, אך לא ניתן שכל הארגונים יצאו מרוצים. אתי עטיה (הליכוד) מיוזמות חוק דומה שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית, קראה להקמת קורת-גג אחת "שתעגן ותרכז את המענה והסיוע לכל סוגי האוכלוסיות שמתמודדים עם מוגבלות, בלי שיצטרכו להתרוצץ בין המשרדים השונים כדי לקבל את המגיע להם", יעקב מרגי (ש"ס) אף הוא יוזם חוק שהוצמד להצעה הממשלתית, הבהיר כי גם המוצר המושלם ביותר לא ייתן מענה לכולם, ולמרות שהחוק מתגלגל כבר זמן רב – השר מאיר כהן הוא שזכה לקדם אותו. אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד) אף היא יוזמת החוק, קראה לפיתוח קשת רחבה של פתרונות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יונית אפרתי, מנהלת שילוב-בקהילה בנציבות שוויון זכויות לאנשים מוגבלויות, התריעה כי יש לוודא תקציב ראוי למגורים בקהילה, ענת לובזנס, מנהלת היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, הדגישה אף היא את התקצוב – כיוון שחלק ניכר מהמענה ניתן ע"י הרשויות המקומיות. רויטל לן-כהן, אם לאלעד עם אוטיזם, הזהירה כי החוק מדיר מי שעם מוגבלויות רבות, ומאלץ אותם לפנות למשרדים רבים ושונים. יעל וייס-ריינד, מנהלת "אופק לילדינו" לילדים עם עיוורון, הדגישה את הקושי בקבלת שירותי-מומחים לשיקום עיוורון או כבדות-ראיה, ואילו לדברי רונן יצחק-גיל, נציג אס"י – אנשי הספקטרום האוטיסטי, הזכות צריכה להיות ל"חיים עצמאיים בסיוע אישי". עמיחי תמיר, יו"ר ארגון הנכים, הזהיר כי החוק לא יהיה שלם ללא הצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום.
מטרת החוק לעגן ולהסדיר בחוק את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותי רווחה. אלו יינתנו לאנשים עם מוגבלות בתחומי חיים שונים, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר וככל שניתן במרחק סביר ממקום מגוריהם ובקהילה ועל בסיס רצונותיהם, בחירותיהם וצורכיהם, תוך קידום זכותם לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה וכן לצורך הגנתם ושמירה על טובתם וביטחונם.
במהלך השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בארץ ובעולם ביחס להגדרת מוגבלות, וביחס לתפיסות מקצועיות בתחום הטיפול באנשים עם מוגבלות. אחד השינויים המשמעותיים הוא הגדרת מוגבלות כתופעה רב–ממדית ולא כהגדרה המתבססת רק על אבחנה רפואית, כך שישנו מעבר מגישה רפואית לגישה הוליסטית. אחת התוצאות הארגוניות של השינויים בתפיסות המקצועיות הייתה הקמת מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה לפני כחמש שנים – המהווה יחידה ארגונית חדשה שאיחדה את שלוש היחידות לטיפול באנשים עם מוגבלויות שפעלו עד אז בחלוקה לפי סוג מוגבלות. המינהל הוקם מתוך תפיסה של ראיית האדם במרכז על מאפייניו הרבים, ואבחנתו כבעל מוגבלות היא רק אחד מהם.
מטרת החוק להסדיר את מתן שירותי הרווחה לכלל האוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות שבאחריות משרד הרווחה, תוך שילובן של התפיסות החדשות שחלו בתחום זה בשנים האחרונות.
