מה חושבת היועמ"ש על מסירת יומנים של בעלי תפקידים במשרדי הממשלה?

היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט העליון את עמדתה בסוגיית מסירת יומנים של בעלי תפקידים במשרדי הממשלה וברשויות ציבוריות נוספות. העמדה הוגשה במסגרת ערעור אשר מתנהל בנוגע לבקשה שהגיש ארגון "הצלחה" לעיריית תל אביב להעביר לעיונו את יומנו של מנהל אגף הנכסים בעירייה. הבקשה סורבה, ועתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה אף היא.

בשלב הערעור הודיע היועץ המשפטי לממשלה הקודם על התייצבותו להליך, וזאת לנוכח העובדה שבאותה העת נערכה עבודת מטה לגיבוש נוהל בעניין זה ממש מטעם היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים. הנוהל, שעליו מבוססת עמדת היועצת שהוגשה היום, פורסם מוקדם יותר השנה, ובמסגרתו עוגנה זכותו של הציבור לקבל דין וחשבון על פעולות נבחרי הציבור ובעלי תפקיד במשרדי הממשלה באמצעות מסירת יומן הפגישות שלהם. על פי הנוהל, חלה חובה לבחון מסירת יומן מלא של מספרי 1 ו-2 בהיררכיה של כל משרד ממשלתי ויחידת סמך, נוסף על יומניהם של שרים וסגני שרים, וכן לבחון את מסירתם של נושאים ממוקדים מתוך היומן לגבי שאר בעלי תפקיד במשרדי הממשלה, כשברירת המחדל היא מסירת המידע, למעט מקרים שבהם חלים סייגים מוגדרים למסירת מידע אותם הנוהל מבהיר ומגדיר.

הנוהל מוסיף וקובע כי את היומן יש למסור, ככלל, בפורמט דיגיטלי על מנת לאפשר למבקש שימוש נוח וטכנולוגי במידע. בכלל היומן נכללים: תאריך ושעה, נושא הפגישה ושמות המשתתפים. השמטת מידע מתוך היומן תחייב הסתמכות על סייג ספציפי מתוך חוק חופש המידע. כמו כן, קובע הנוהל שהשתתפות של בעל תפקיד באירוע פרטי של גורם שיש לו זיקה מקצועית למשרד – תפורסם, בשל האינטרס הציבורי בדבר. הנוהל מצמצם את המצבים שבהם ניתן לדחות מסירה של יומן בעילה של הקצאת משאבים בלתי סבירה, ואינו מכיר בעילה של "דיונים פנימיים" כעילה לאי מסירת מידע מתוך היומן.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הפרשנות הבאה לידי ביטוי בהוראותיו של הנוהל משקפת נכונה את עיקרי הוראות החוק והפסיקה בנושא זה, ויש בה כדי להכווין התנהלות ראויה של רשויות ציבוריות ביחס לבקשות כאמור, לרבות רשויות ציבוריות, שאינן נמנות על השלטון המרכזי ולפיכך הנוהל אינו נוהל מחייב לגביהן.

ראש היחידה הממשלתית לחופש מידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה מעבירה מסר חד משמעי בדבר חשיבות ערכי השקיפות וחופש המידע בכלל הרשויות הציבוריות – הן בשלטון המרכזי והן בשלטון המקומי – ומעניקה רוח גבית למאמצי היחידה הממשלתית לחופש המידע לשפר ולחזק את האמון בין התושבים לרשויות".

העמדה הוגשה על ידי עורך הדין יונתן ציון-מוזס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) והיחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים.