תיקון היסטורי לריביות של חייבים בהוצאה לפועל: "השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית"

מליאת הכנסת אישרה היום (שני) את הצעתו של סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל. השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, ושיקים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם.

המצב כיום:
מנגנוני חישוב הריביות לחייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק כיום אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.

רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%), כיוון שנקבע ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.

המהלך כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם.
• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו "ינפחו" את כלל חובותיהם.
• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי.

שר המשפטים, גדעון סער התייחס לחוק: "לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם".