ועדת ביטחון הפנים אישרה היום (רביעי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק להטלת מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, של חה"כ מירב בן ארי ועידית סילמן.
כיום מאפשר החוק לבית המשפט להטיל מגבלות שונות על עבריין מין שהורשע במטרה למנוע מפגש בינו לבין נפגע העבירה. עם זאת, החוק במתכונתו אינו מאפשר להטיל מגבלות על פוגע קטין, אלא אם שהה במעון טיפולי נעול או בכלא. כעת, מוצע להרחיב את חוק ההגבלות כך שיאפשר לבית המשפט להטיל על קטין פוגע השוהה במעון פתוח, מגבלות לגבי מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו .
יו"ר הוועדה, בן ארי: ”אני יודעת שיש אינטרסים מנוגדים בין השיקום של הקטין להגנה על הקטינה שנפגעה. הרעיון נכון, אבל בסוף כאשר הנפגעת חוזרת הביתה, צריך לתת לה הגנה שלא תראה אותו בחדר המדרגות, בבית הספר או בגינה הציבורית יום למחרת. צריך לראות איך מאזנים בין הדברים" .
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד נילי פינקלשטיין, משרד המשפטים: "בדיון הקודם הצענו הצעה שהייתה מקובלת על גורמי הממשלה שניתן להרחיב את תחולת החוק מעבר לקבוצה המוגדרת כיום בחוק, קטינים שהושמו במעון נעול והשתחררו מאותו מעון בגיל 19. עם זאת , ניתן להרחיב את אותה קבוצה לא רק על מעונות נעולים חלף מאסר לפי חוק הנוער אלא גם על קטינים שהושמו במעונות נעולים אבל במסלול של מבחן".
יו"ר הוועדה, בן ארי: "קטין שמשתחרר ממעון נעול בחלף מאסר, האם הוא נכנס לתוך החוק? אין לי בעיה לצמצם בגלל עניין השיקום של הקטין אבל באיזונים עם הנפגעת, אם הוא משתחרר עם כתב אישום".
עו"ד איילת לוי נחום, יועמ"ש לוועדה לביטחון פנים:" בית המשפט התייחס לבחינה המתחייבת לפי החוק ולשאלה מאיזה מסגרת ומסלול אותו קטין מגיע? נזכיר גם כי חוק המגבלות כיום מתייחס לפוגע אשר ביצע עבירה בהיותו קטין המשתחרר בגיל 19 . הצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה הללו מבקשת להרחיב ולהכליל את המעונות שמהם מגיעים הקטינים – גם למעונות הפתוחים". עו"ד פינקלשטיין: "העמדה שהצענו נוגעת רק למעונות סגורים והתקדמנו למעונות כאלה לפי פקודת המבחן. שהשופט שבוחר את המסלול המתאים לאותו נער לפי מכלול השיקולים של גורמי הרווחה. המסלול לפי פקודת המבחן נותן יותר משקל לסיכויי השיקום". בן ארי בתגובה: "אז מה הצעת החוק שלי מרחיבה? מה הקושי של משרד המשפטים? " עו"ד פינקלשטיין טענה: "הם יורחבו גם לקטינים במעונות נעולים במקרים שהם קלים יותר. אני חושבת שבקידום הליך החקיקה יש להסתפק בהרחבה המוגבלת שהצענו בדיון הקודם. כאשר נמשיך בחשיבה לתת מתווה יותר מתאים בהמשך".
חברתה למשרד עו"ד שושי פרידמן סומך, משרד המשפטים הסבירה כי: "אנחנו אמונים על שני החוקים, לפיהם המרחב שמנסה ליצור איזונים של השיקום והטיפול ומצד שני חוק המגבלות לתת הגנה על הנפגעת. האיזון הוא עדין ולא פשוט. לכן גם הצעת ההרחבה הזו היא לא פשוטה . כי התפישה היא שזה לא צריך לחול על קטינים". עו"ד לירון אשל, יועמ"ש המועצה של שלום הילד: צריכים לעסוק בהכל לשקם קטינים ונפגעים. נקודת האיזון מופרת כאשר אותו פוגע משתחרר כקטין. אבל מתעלמים מסוגיה מהותית של המעונות הפתוחים. האבחנה היא מלאכותית בין סגור לפתוח והחוק לא חל עליו".
בטי חנן, מנהלת שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה ציינה: " השמה במעונות נעולים ופתוחים של קטינים היא השמה לשיקום וטיפול ולא ענישה. נערים לרוב בעבירות מאד קשות עוברים מסע של שנתיים ושלוש של טיפול אינטנסיבי וההצלחה היא של 88% . והמטרה שהם לא יבצעו עבירות נוספות מושגת ברוב המקרים. אנחנו רגישים מאד לנפגעת ומנסים למנוע מפגשים במהלך הטיפול. אנחנו מאפשרים בשלב מסוים לשוב לבית הוריו כחלק מהשיקום והחשש הוא שהקהילה תגיד לו אתה לא חוזר לכאן לעולם. אנחנו חושבים שאין לשפוט קטין כמו שפיטת בגירים". עו"ד אודיה איפרגן, לשכה משפטית במשרד הרווחה הוסיפה: "לא הצלחנו להגיע לאיזונים המדויקים שיתנו את המענה למורכבויות השונות ובשלב הזה מתוך רצון לעשות טוב אנחנו עלולים לא לעשות טוב".
עו"ד לוי נחום , יועמ"ש הוועדה: "אני מבקשת להבהיר מה שמבקשת הוועדה בהצעת החוק כי מטרת חוק המגבלות היא במתן הגנה על הנפגעת או הנפגע. קריאה ראשונה היא מאד מרכזית כאן היא מורכבת בשל הנושא ובשל הנסיבות. בשלב הזה יו"ר הוועדה צריכה לקבל החלטה בשאלה האם להצביע בשלב על ההרחבה מסוימת שהיא בשלב זה מצומצמת הרבה יותר ממה שהצעות החוק ביקשו לקדם וזאת בשל הנסיבות וכך להצביע על הנושא הזה בקריאה הראשונה. אנחנו נצטרך לעבוד קשה ולאסוף נתונים על האוכלוסיות שנמצאות בכל אחד מהמסלולים האלה. אני מעמידה בסימן שאלה את הקשר בין המסלול שנבחר לאותו פוגע הנובע גם מהצורך לשקם את הפוגע לבין היכולת במסגרת חוק המגבלות להגן על הנפגעת והנפגע".
יו"ר הוועדה, בן ארי הדגישה: "אנחנו נצביע היום ונגיע בקריאה שנייה שלישית נגיע למתווה מוסכם. בגלל המצב הפוליטי". עו"ד ורד חלואה , פרקליטות המדינה: "ברצוני לחדד את ההבדל בין חוק ההגנה לבין חוק המגבלות שנועד לתת כלי לנפגעת העבירה ללא קשר למסוכנות הפוגע. בית המשפט העליון התייחס וציין כי ידיו כבולות כי החוק קובע מתווה ברור ומדוקדק מי יכול להיכנס למתווה של חוק המגבלות על מנת לבחון את בקשת הנפגעת . אני מקווה שנמצא את הדרך לתת לבית המשפט את הכלים לתפירת החליפה בעניינה של הנפגעת".
עו"ד רחל דניאלי, הסנגוריה הציבורית: "תכנית שיקום אמיתית לקטינים תמיד נוגעת גם בצד הנפגע. אז איך אנחנו יכולים להפריד את זה. אנחנו תקועים בהקשר של חוק שלא נועד לסיטואציה הזו. בשונה ממקרים של בגירים, מדובר בקטין שנמצא שנים במעון לא משנה פתוח או סגור ונמצא בטיפול אינטנסיבי. נמצא בקשר עם אנשי המקצוע , יוצא לחופשות ונמצא בקהילה במהלך השנים הללו. יש בעיות רבות וצריך לפתור אותם בתוך עולם הקטינים ולכן צריך בחשיבה משותפת לבחון את הפתרונות. בכמה מקרים מדובר? איך משלבים גם מקרים בתוך המשפחה ועוד. בחוק הנוער יש לדוגמא וועדה מנהלית לשחרור ממעונות בה יושבים שופט נוער, פסיכולוג ואיש חינוך. צריך לחשוב איך עושים תכנית שכל קטין פוגע מינית יעבור בהליך מנהלי שכזה ואותה וועדה תבחן כל מקרה. זו רק דוגמא. צריך לחשוב על פתרונות אמיתיים המותאמים לקטינים ויש כאן הזדמנות לעסוק בזה".
יו"ר הוועדה, בן ארי סיכמה ואמרה: "מאחר והחרב מונחת על הצוואר ופיזור הכנסת בפתח. נקדם את הקריאה הראשונה ולאחר מכן נמשיך מהמקום שעצרנו ובהתחייבות למשרדי הממשלה להגיע למתווה מוסכם לקריאה שנייה שלישית".
לאחר הצבעה שתי הצעות החוק מוזגו והצעת החוק עברה לקריאה ראשונה.
