במלאות 40 שנים למערכת "שלום הגליל, חושף היום (רביעי) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרוטוקולים דרמטיים נוספים מהמלחמה: "הערכת מצב- של"ג מתגלגל", שכינסו שר הביטחון שרון והרמטכ"ל רפאל איתן ב-6.6.1982 בפיקוד צפון, זמן קצר לאחר פרוץ הקרבות; ופרוטוקול תחקיר "קרב הבופור" בראשות הרמטכ"ל ובהשתתפות מפקד אוגדה 36, אביגדור קהלני, סמח"ט גולני, גבי אשכנזי ומפקד סיירת גולני משה קפלינסקי.
עיקרי תקציר הפרוטוקולים:
"הערכת מצב- של"ג מתגלגל" שנערכה בפיקוד צפון בתאריך 6.6.1982
עמוד 1
שר הביטחון: "אנחנו צריכים איזה קו לנקודה לאיתור והשמדת מקורות האש עם גדוד המילואים, השמדת מקורות עם מילואים זה טוב. דיברנו על השמדת מחבלים כן זה טוב. דיברנו על זה?"
תא"ל שגיא: כן.
שר הביטחון: "אין הוראה עתה לפעול נגד הסורים בגולן או בלבנון, יחד עם זאת ננקטו, ננקטים גם בשלב הזה כל הצעדים הצבאיים מקודשים זהו".
עמוד 2
שר הביטחון: "כמה יש פה סורים בכלל?"
אלוף שגיא: "יש פה איזה 600, 700 סורים, גדוד סורי".
אלוף דרורי: "גדוד מאורגן".
שר הביטחון: "טוב, לא חשוב, זה לא אכפת לי גם. טוב, זה מתנגד עם משהו מהתכניות שלכם?
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עמוד 3
שר הביטחון: "יש לנו סברה, אנחנו מעריכים לאור מה שקורה, אנחנו מעריכים שהסורים פה יפתחו באש. מאחר ואנחנו רוצים למנוע פתיחת אש ע"י הסורים, האפשרות היחידה למנוע פתיחת אש ע"י הסורים זה להעמיק חדור לתוך השטח, ולהגיע לעורפם. זו האפשרות היחידה".
הרמטכ"ל רפאל איתן: "ככה- אנחנו עד אור אחרון נהיה בחצבייה, קאוקבה. היינו עכשיו אצל סאקה ופה אין שום דבר, הכל ריק, פה דרוש… טוב, בקשר ל-שקעה אין טעם… והם מתקדמים עוד שעה כמעט".
עמוד 6
שר הביטחון: "עכשיו, תראו, מה שצריך לפי דעתי מאחר ואנחנו כל הזמן לנגד ענינו, פה לא כתוב הדבר הזה, החלטת הממשלה".
דובר: יש.
שר הביטחון: "היא ישנה?"
דובר: כן.
שר הביטחון: "בסדר, מאחר והיא לנגד ענינו כל הזמן- שנשתדל לא לתקוף את הסורים".
עמוד 7
שר הביטחון: "של האיגוף המהיר ככל שניתן הוא בנוי על תנועות, על המשך תנועה לאורך החוף, העמקת התנועה. ועל העמקת התנועה בשטח באזור הר ג'זין כלפי צפון כדי ליצור… "
אלוף שגיא: "לא שטחים, זה היעדר קרב נעדר כוונה".
שר הביטחון: "נעדר קצת, לא נקבע כרגע יעד, לפי דעתי, לא כדאי לקבוע כרגע יעד, אלא פשוט להעמיק".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
הרמטכ"ל: "כיווני התקדמות".
שר הביטחון: "להעמיק את ההתקדמות כדי להימנע מהצורך להיתקל חזיתית בסורים. טוב, בכל מקרה מה שלי נראה כרגע שכדי ליצור את האיום הזה אם מדברים על יצירת איום, האפשרות היחידה יש אחת מהשתיים, או להיכנס עכשיו להיתקלות ראש בראש בסורים".
הרמטכ"ל: "לא, זה לא".
שר הביטחון: "אין לנו עניין בניגוד להחלטת הממשלה".
עמוד 8
שר הביטחון: "לכן הפתרון היחידי שאנחנו רואים זה כניסה יותר עמוקה לתוך השטח. לא קובעים כרגע בעניין הזה…"
אלוף שגיא: "יעדים".
שר הביטחון: "לא קובעים כרגע יעדים. זה פשוט, נעים קדימה לראות איך הדבר הזה ישפיע פה על הסורים, ברור הדבר הזה?"
עמוד 9
שר הביטחון: "עכשיו, דבר נוסף שאני ביקשתי קודם יש לכם ח"א, לא לתת שום כלי רכב על הצירים, אני לא הייתי נותן עכשיו לשום כלי רכב מכביש ביירות דמשק".
הרמטכ"ל: "יכולים להיות סורים שם".
שר הביטחון: "מה?"
הרמטכ"ל: "אלה יכולים להיות סורים".
שר הביטחון: "למה יכולים להיות שם סורים, מה…?"
הרמטכ"ל: "זה הכביש שהם משתמשים בו".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
עמוד 13
שר הביטחון: "טוב, מה שאני מבקש שתכינו לי בגלל ישיבת הממשלה היום מפה, שאני יכול להראות בדיוק על איזה צירים נעים כלפי צפון, כדי לאגף את הסכנה, שתקרא התנגשות המצח, בסדר".
הרמטכ"ל: "תקבל מפה נקייה, מפה נקייה עם כמה עיגולים".
שר הביטחון: "כולל איפה נמצאים כוחותינו, ב-20:00 בערב, אז אני אצא כבר פה ב-19:00 טוב, זהו, ואם אפשר לקבל הערב גם את מספר הנפגעים, בסדר".
כנס תחקיר קרב הבופור:
עמוד 2
אלוף אורי שמחוני: החצים של האוגדה עברו בצידון תמיד. אז זה לא צריך להיות בהפתעה. והיה, כבר נאמר פה, הרבה פעמים בחדר הזה, שזה היה מבצע מתוכנן מאוד. והעוצבות, העוצבות היו צריכות להיות מתוכננות לכל האפשרויות, כך שלא היה סיבה להיכנס לנוהל קרב כל כך חפוז ושחלק מהמפקדים לא מכירים היטב את התכנית, לי נראה שעל השלבים…"
עמוד 3
אלוף שמחוני: ,…הבסיסיים של נוהל הקרב צריך להתעקש, לא צריך לדלג עליהם, גם אם זה לוקח עוד שעה-שעתיים, צריך לעשות את העוד שעה-שעתיים, ואחר כך במהירות של הביצוע זה משלם את עצמו פי 5.
עמוד 4
אלוף דרורי: "בלילה של הקרב על הבופור היה ערפל. זה אני זוכר, אבל אני לא מכיר נקודות שלא ברורות אז אני אשמח לקריאות אם יש".
תא"ל קהלני: "נאמר לי על ידי אלוף הפיקוד אנחנו לא יודעים מה יקרה, תלמד את צידון יכול להיות שנצטרך לקחת ונלמד והכרנו כל החומר היה איתנו. במשימה המוגדרת כתוב: תעקוף. אני אמרתי זאת במפורש צטטו אותי כמו שאמרתי.
אלוף דרורי: "לא הייתה הכוונה לעסוק בטיהור בשלב ראשון, הייתה כוונה קודם כל לרוץ צפונה, וטיהור מאוחר יותר. הוא הדיון".
הרמטכ"ל: "מתי נודע על כיבוש הבופור בלילה?"
אלוף דרורי: "מבחינתנו, כאשר שינינו את התכנית נכנסנו ב-11 ב-12 ולא לפי התכנית המקורית, הכוונה הייתה שהוא (הבופור) ייכבש ביום שלמחרת וזה אומר יום שני בבוקר, עם סיוע אווירי וארטילרי מסיבי".
עמוד 5
קצין אג"מ אוגדה 36: "לגבי הלחימה על הבופור, אז אני לא יכול להגיד בוודאות שאמרתי לפיקוד שאנחנו מתחילים להילחם על הבופור בלילה. אני לא מכיר כזאת פקודה שמישהו אמר לא להמשיך ולהילחם, שבעקבות השינוי של כניסה בשעה 11, הבופור לא יילקח כרצף בהמשך ללחימה. אני לא מכיר כזאת פקודה".
עמוד 6
קצין אג"מ אוג' 36: "בכל מקרה הפצועים הראשונים היו בחושך לא ב11 בלילה לפני זה, אז מי שאומר שדרך זה התחלנו להילחם על הבופור בסדר".
עמוד 7
מפקד אוג' 36 תא"ל קהלני: "והצגתי כאן את מרשם הקרב שאושר לי למשך קרוב לשנה, לכבוש את הבופור בלילה. ואני זה שהתעקשתי כל הזמן לבוא דרך גשר עקיה לבופור, וקצין האג"מ הפיקודי כל פעם מחזיר אותי, שאני לא מבין את כוונת אלוף הפיקוד, גם אף אחד לא אומר ביום כמה נפגעים היו על הבופור אם היו הולכים כל התכניות של צה"ל היו בלילה. ובשיקול סמח"ט גולני אמר לי: אני ממשיך, אמרתי לו: גבי אתה חושב שזה בסדר? אמר לי: זה הולך, זה בסדר, אני יכול לקחת. אמרתי לא; תמשיך לפי התכנית. לא קיבלתי שום הנחיה לבצע את זה למחרת".
עמוד 9
תא"ל קהלני:"כל הזמן ידעו איפה נמצאת אוגדה 36, פתאום לא ידעו איפה אוגדה 36 נמצאת אז מה קרה? תקשורת לא תקינה? ידעו על המילימטר איפה נמצאת. בבוקר התגלה שלקחו את הבופור? אני חושב שזו בושה לאינטליגנציה שלנו, בבוקר נודע שלקחו. אני מקבל דבר אחד: שנודע בבוקר על הרוגים, כי גבי בקושי הוציא קול של תרנגולת שחוטה, היה כמעט ממש במצב שהוא לא שלט בקול שלו כבר, גם הוא לא ידע, כי גוני נהרג"…."תפס פיקוד במקום, גם להם לא היה ברור במקום מה קורה בדיוק. כי זה קרב, היה ערפל סמיך הם לא ראו אחד את השני".
עמוד 10
תא"ל קהלני: "לגבי הכיבוש בלילה, אני חושב שהיה אפשר לכבוש את הבופור בלילה. אני מקבל את השיקול שהבופור יכול להיות שהיה נופל ולעזוב אותו, חבר'ה, אבל השיקול הזה היה קיים כל הזמן. כולנו ידענו את הדבר הזה, ונאמר ללכת על הבופור".
עמוד 14
תא"ל קהלני: "אני חייב להגיד שקרב הבופור לא ניתן לבודד אותו בקו עצמאי".
הרמטכ"ל: "כמה אויב- זה לפי גודל הריבועים או לפי מה שכתוב בסיכום?"
תא"ל קהלני: "לפי מה שכתוב בסיכום בירוק זה המספרים שהיו אצלנו, כתוב: סך הכל מחבלים במרחב נבטיה- כ-700 מחבלים. את קרב הבופור צריכים להבין שהבופור עצמו, הלא יכולה להית שאלה, אם היינו עוברים את הבופור ולא נוגעים בו, הוא היה נופל אחרי יומיים, יכול להיות שיש בהחלט תשובה".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
עמוד 15
תא"ל קהלני: חיובית לנושא הזה אבל הבופור היה צריך להילקח, היו לנו בפיקוד הרבה מאוד דיונים, איך לקחת את הבופור, כחודש חודשיים לפני המלחמה שונתה התכנית שאני אישית העמדתי בה יותר, ולחצתי לכיוון שלה… המגע עם הבופור היה בדמדומים ולאחר מכן חשיכה. את הקרב הזה יפרט סמח"ט גולני מאוחר יותר. אני חייב פה לומר לטובת 769, 769 שהיו אמורים לעלות עד הצהריים לפי התכנית הבסיסית, לא הצליחו לעלות, ולמחרת בבוקר לא הצליחו, וסמח"ט גולני קיבל ממני פקודה לקחת את מזרט-א-ליטר. לשבת למעלה ומאוחר יותר להיכנס לכבוש את נבטיה, תכנית שהתבצעה בניקוד לתכנית הבסיסית שהיה צריך לבצע סמח"ט גולני תחת פיקוד …"
עמוד 16
תא"ל קהלני: "…769 וכאן היה שינוי בתכנית, והאוגדה, בזמן הזה שסמח"ט גולני לקח את
נבטיה, עסקה כבר בצידון כי המלחמה הייתה כאן ושם".
עמוד 17
הרמטכ"ל: "עד כמה אתה היית מעודכן בהתקפת הלילה על הבופור?"
תא"ל קהלני: "אני הייתי מעודכן, הייתי בקשר עם הסמח"ט כל הזמן, הוא התחיל בהתקפה, לא אמר לי על שום בעיות מיוחדות שיש לו, ההתקפה הולכת בסדר. על כמות הנפגעים הייתי מעודכן בדיעבד. מבחינתי, לא אמרתי לא לבצע את זה בלילה. כשהם התחילו לבצע את המשימה הייתה התאמה של התכנית לנושא לילה והתכנית בוצעה".
אלוף שמחוני: "התכנית הייתה תכנית יום".
תא"ל קהלני: "התכנית הייתה תכנית יום, אבל ברגע שהגיעו למצב של לילה היה סוויצ'אוויר,
ירדו מהכלים וביצעו את זה על פי תכנית…"
עמוד 18
תא"ל קהלני: "…לילה שהייתה מאושרת, כמו שאמרתי".
עמוד 19
סא"ל גבי אשכנזי סמח"ט גולני: "הבנו בשלב די מוקדם, עוד לפני שהגענו, שאנחנו ניכנס לפיגור בלוח זמנים, ביקשנו לעבור, מה יותר מהר קדימה, בהתאם למצב הצירים זה לא התאפשר".
עמוד 20
הרמטכ"ל: "מה ההבדל בין תכנית היום? אשכנזי: מיד אעבוד עליה".
עמוד 21
סא"ל אשכנזי: "קפלן דיווח לי שהוא נפצע, אנחנו בסביבות השעה 7 ורבע או משהו כזה מיד דיברתי איתו. הוא הודיע לי שהוא חטף בחזה, לא ברור לו בדיוק מאיפה. הוא יפרט את זה, הוא בשלב הזה בגלל שהטנקים לא בדיוק הפגינו התמצאות, עבר קדימה, והוביל את כל הכוח עם הנגמ"ש שלו עד שנפצע. מספר דקות אחרי שקפלן הודיע שהוא נפצע, מג"ד 51 בכניסה ל-571, נפצע גם כן, חטפו שם אר.פי.ג'י בחפ"ק והוא נפצע עם שני המ"פ שלו. אני החלטתי בשלב הזה לעשות את הדברים הבאים: גוני, שהיה מ"פ הסיירת שבועיים לפני זה, היה אצלי בנגמ"ש, כשהוא שמע שיש כוננות, חבר אלי, והחלטנו שהוא נוסע איתי על תקן של מתלווה. אני החלטתי שהוא ירד לבופור, זאת אומרת יגיע לבופור, יחליף את קפלן שלא יכל לפקד על העסק וייקח את הפיקוד לידיים. כך באמת עשינו, וגוני הגיע לסיירת. דבר נוסף שאמרתי לו, זה שהוא משנה את התכנית ולא עולה רכוב לבופור מרכז את כל הכוח בבית הקשתות, בית הקשתות, כמו שאמרתי קודם, זו נקודת העלייה לבופור. מה שאמרתי לגוני, זה שהוא חובר עם כולם, מדבר עם כל המפקדים כולל מ"פ החה"ג, משנה את התכנית רגלית ולוקח את הבופור".
עמוד 22
סא"ל אשכנזי: "סיירת. אחרי חה"ג תוך כדי תנועה בטוריים, בצמוד לחה"ג חטפה אש מהצד הגבוה, מאזור תעלת הבריח לתוך הכוח היה לה נפגעים כבר בשלב הזה. המשיכה, נכנסה לתעלות, ובתעלות, בתוך היעד המבוצר, גם כאן היו נפגעים, כולל גוני עצמו. ברגע שגוני נפצע וזה היה בסביבות 23:00 בלילה או קרוב לחצות, זה היה ממש לפני גמר הלחימה של כל היעד עצמו למעלה למעט המבצר עצמו".
עמוד 23
הרמטכ"ל: "אני לא קיבלתי תשובה קודם ממפקד הכוח, מהסמח"ט. תן עכשיו את ההסבר מה ההבדל בין התקפת היום להתקפת הלילה מבחינת התכנית".
רס"ן קפלן: "אנחנו בתכנון הרכוב דיברנו שהכוחות שעולים ליעד הצפוני, זה המבצר והתעלות, נכנסים ראשונים, יחד עם טנק, עם הכלים שלהם, בהליכה רגלית הכניסה היא הפוכה, שקודם נכנסים לחלק הדרומי, ואחרי זה עולים למעלה".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
עמוד 28
סא"ל קפלן: "רואים כאן בתמונה, התעלות כאן הן מאוד מאוד צרות וגם די ארוכות".
הרמטכ"ל: "את זה ידעתם מראש?"
סא"ל קפלן: "לא, לא ידענו שהן כל כך צרות וארוכות".
עמוד 32
רס"ן צביקה: "הכנסתי את ארז (גרשטיין), לפי המתוכנן, היה צריך לעלות באיגוף שמאלי, להסתער על העמדה הזו ולקחת את החלק השולט עם כל הנקבות שמה, וארז בתחילת התנועה, באזור הזה, חטף כדור מצרור שנורה כאן ודיווח לי שהוא פצוע ולא יכול להמשיך להסתער. בשלב הזה לקחתי את החפ"ק שהיה יחד איתי על הבונקר כאן. הוספתי עוד 2 מש"קים, מהמחלקה הזאת, מש"ק וסמל המחלקה, ביצענו לוף שמאלי כזה חברנו כאן עם הכוח של ארז, והחלטתי להמשיך לבצע בדיוק לפי המתוכנן, עם הכוח המאולתר הזה. הסתערנו כבשנו את העמדה הזאת, הסתערנו לנקבה כאן למעלה, התחלנו לטהר בתוך התעלות".
עמוד 33
רס"ן צביקה: "בשלב הזה הייתה בעיה, זיהינו קבוצות של מחבלים, או זיהינו מחבלים יורים. הייתה בעיה לפגוע בהם בגלל חוסר של אמצעי יריית לילה על הנשק. ז"א שאני הייתי מסתכל באי.טי.טי אפשר היה לראות את המחבלים, אבל כשהיית צריך לפגוע בכוונת באותו ראש, זה יצר קצת בעיה. החלטתי לתת בערך מטווח 100 מטר, מכאן, מטח של ירי נ"ט. אנחנו טענו עם כל הכלים הנ"ט שהיו לנו, ירינו לכאן כמה אר.פי.ג'י, והסתערנו, וכבשנו כאן את היעדים האלה. בשלב הזה, או קצת לפני זה, כשהייתי בערך באזור הזה, קיבלתי הודעה ממוטי כאן, שגוני נהרג, ויש עוד כמה הרוגים ונפצעים. עליתי כאן למעלה, יחד עם החפ"ק לאורך הציר, בצורה כזאת, חברנו עם מוטי, קצת לפני המנחת. המצב היה, שהסיירת הגיעה עד לאזור הזה, כאן הגיעה ההוראה מגבי לעכב את ההתקדמות. והחלטתי לטפל קודם בנפגעים ולבצע חסימות לאזור הזה. היה כאן מחבל שכנראה נשאר עוד חי זה שפגע בגוני, בתוך הבונקר. התקרבנו וזרקנו לו מטען גור והוא חוסל. את הנפגעים החלטתי להוריד לאזור הזה של בית הקשתות משום שהאזור הזה עדיין היא נשלט מיעדים שלא כבשנו. בשלב הזה נפסקה הלחימה מכמה חסימות, נגמר הלחימה".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
עמוד 34
רס"ן צביקה: "למרות שהיעד הזה היה מסובך ונכבש בלילה בניגוד למתוכנן, החיילים הכירו אותו מספיק טוב ולא נוצרה להם שום בעיה. והקרב, שהיה קרב לילה, נוהל כמו ביום. הלחימה בלילה. הלילה היה ליל ירח והלחימה בפועל התנהלה בדיוק כמו קרב יום".
עמוד 36
סא"ל קפלן: "מבחינת נוהל הקרב, אז אין ספק שמה שתוכנן לא בוצע. נוהל קרב מאוד מאוד ארוך כולל הסתכלות במזל"טים, ובכל הפטנטים שרק אפשר. זה לא מסתדר לי עם הנושא של התעלות, באופן אישי. אולי ההפתעה בתחום הזה שהן צרות ולא ניתן לנוע בהן. אבל צריך להביא בחשבון שזה אחד היעדים היותר מוכרים, לדעתי הגיעו שם מבחינת המוכנות שלהם עד לחיילים למטה כמעט לאופטימום כולל בנייח היעד הזה בצורה כזו או אחרת בתרגולי מודלים וכו'".
עמוד 38
סא"ל קפלן: "לגבי התכנית מול היום ומול הלילה, להערכתי בנתונים שהיו אז לי, בידי, אני חושב שזה היה בסדר שהחלטנו לעלות ברגל".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
עמוד 39
תא"ל קהלני: "לסיכום. את קרב הבופור הייתי מחלק ל-2, בסיכום הבסיסי. זה עבודת החיילים והלוחמים, לדעתי נעשתה פה עבודה טובה מאוד שהיא תוצאה של הרבה מאוד תרגולים, הרבה תדריכים, ולימוד מעמיק בשטח, והקרב עצמו, כפי שהתבצע בליווי של מי שעשה אותו שם במקום, נעשה בצורה טובה, ומגיע כל הכבוד למי שעשה את זה. הנקודה שיכולה לעמוד היום לדיון, בפורום הזה, בלקחים, זה אם היה צריך לבצע את זה ביום או בלילה, להערכתי, היה מקום להמשיך ולבצע את המשימה זה לא אומר שביום היינו נפגעים פחות".
עמוד 41
אלוף שמחוני: "אצלי בכל אופן מהמלחמה אבל כל הזמן מכרסמת השאלה מה בער, מה בער לתקוף את הבופור כל כך מהר? והביקורת היא לא לגבי שרץ מהר. הוא, מפקד בשטח והוא נוהג כמו מפקד. אף אחד לא עוצר אותו, תפקידו לרוץ קדימה ולעשות הכי מהר והכי תוקפני שהוא יכול, וככה הוא גם נהג. והוא עשה 100 אחוז. מבחינת התכנית הכללית שהיעד הסופי שלה הוא ביירות ומבצר הבופור, שראינו את כל השליטה שלו, זה לא שליטה שהיא רלוונטית למבצע שהיקף מלא, על כל דרום לבנון. ברגע שעברנו אותו הוא חסר משמעות. כשיושבים מאחוריו ומעסיקים אותו, מטווחים כאלה ואחרים, יכול להיות שהוא היה נופל מעצמו. יכול להיות שכל הבופור היה נמנע בכלל, היו עולים למחרת והוא היה ריק".
דובר צה"ל
צלם: ליגד רוטלוי
