הבנק העולמי מברך את ישראל על ההישג התקדימי בפרישת הסיבים האופטיים

סגן נשיא הבנק העולמי וראש תחום תשתיות גלובליות, ריקרדו פוליטי (Riccardo Puliti) נפגש הבוקר (שני) עם שר התקשורת יועז הנדל והציג לו את המחקר הבינלאומי העוסק בתרומה של הנגישות לתשתיות תקשורת מתקדמות, לשיפור מנועי הצמיחה והכלכלה.

המחקר הוצג לשר התקשורת בכנס במשרד החוץ בירושלים, בהשתתפות נציגים של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אגף כלכלה במשרד רוה"מ, בנק ישראל, אגף תקציבים ומשרד הכלכלה.

המחקר של הבנק העולמי בוחן את הקשר בין הרחבת הנגישות לאינטרנט ואימוץ טכנולוגיות דיגיטליות להשפעות מאקרו כלכליות כגון גידול בתוצר וצמיחה בפרודוקטיביות, השפעות פרטניות על משקי בית והשפעות על שוק התעסוקה וחברות עסקיות בכלל. המחקר מדגיש את ההשפעה החיובית על רווחים ארוכי טווח בתמ"ג לנפש, פריון הכנסות ברמת הייצור, ותוצאות בשוק העבודה. המחקר מראה שהיתרון של הכלכלה הדיגיטלית יכול להיות עצום, במיוחד עבור כלכלות עם תפוצה נמוכה של טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) ומערכות תשלום דיגיטליות פחות מפותחות. הרווחים הכלכליים מאימוץ הטכנולוגיות תלוי בשני פרמטרים מרכזיים: מהירות אימוץ הכלים הדיגיטליים, והגדלת הכיסוי של שירותים דיגיטליים.

המחקר מתאר את השפעות הנגישות לסיבים אופטיים על הכלכלה ובין היתר מצביע על כך שזהו כלי לצמצום פערים. כך, הסיכוי של אוכלוסייה משכילה למצוא עבודה גדל ב 7-13% כשיש לה נגישות לסיבים אופטיים. בישראל זה רלוונטי במיוחד לאוכלוסייה הערבית והחרדית שבהן יש גידול בכמות המשכילים ומוכשרים לעבודות בעלות שכר אך הנגישות לסיבים אופטיים נמוכה ביישובים של מגזרים אלו.

המחקר מתייחס גם לעלות השלמת פרישה אוניברסלית שתלויה בצפיפות היישובים ואופן ההתיישבות במדינה. עקב העלות הגבוהה של חיבור ה-Last mile (הן עבור הלקוח והן בשל העלויות הקבועות לבעל הרשת) ההשקעה בהשלמת הפרישה באוניברסלית צפויה לעלות באופן חד ככל שמגיעים לאחוזים האחרונים בפרישה. נתון זה מחזק את הצורך בסבסוד פרישת סיבים אופטיים ביישובי ספר שיזם משרד התקשורת (קופת התימרוץ), זאת בשל העלות הגבוהה ואי הכדאיות הכלכלית שבפרישה כזו, והכרח מצד המדינה להתערב על מנת שיגיעו סיבים לכל מקום בארץ.

על פי המחקר, כל עלייה של 1% בלבד בשימוש בתשתיות תקשורת נייחות, מגדילה את תוצר המדינה ב -0.08%, ועלייה דומה בשימוש בתשתיות תקשורת ניידות מגדילה את התוצר של מדינה ב-0.4%. המגזר העסקי נהנה גם מהפחתת עלויות ומהגברת היעילות בשל מעבר לטכנולוגיות תקשורת מתקדמות. המחקר משווה אותו למהפכה של חיבור עסקים לרשת החשמל בשנת 1937 שהגבירה את הפרודוקטיביות ב3.3%, בעוד אימוץ טכנולוגיות צפוי להגדיל את הפרודוקטיביות ב 5-7% עד שנת 2028.

שר התקשורת, יועז הנדל אמר כי "ישראל במקום הראשון בעולם בקצב פריסת הסיבים, ולכן טבעי שהבנק העולמי בחר להציג פה את המחקר על תועלות התשתיות המתקדמות. הביקור מתקיים לאחר סבב פגישות בכנס הסלולר בברצלונה שבהן נידונה ההשקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות כמנוע ליציבות אזורית. אנחנו מראים לעולם כיצד מביאים תשתיות מתקדמות גם למקומות שאין בהם כדאיות כלכלית. הממשלה הזו קידמה את הפריפריה יותר מכל הממשלות שלפניה. הוכחנו שמה שהן לא עשו- אפשרי, והבאנו סיבים לכל פינה במדינה במהירות שיא: מ-18% ממשקי הבית שהיו נגישים לסיבים בתחילת 2020, ללמעלה מ-60% נגישות כיום, ואנחנו צופים שעד סוף 2022 נגיע ל-70%. אינטרנט מהיר פירושו צמיחה מהירה, פתיחת הזדמנויות תעסוקה ואיכות חיים- שתגיע לכל מקום בישראל: לדימונה ולבקעת הירדן, מאמירים שבצפון ועד חבל איילות שבדרום. המהפכה תגיע לכולם״.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין ציינה כי "המחקר מבסס את מה שידוע לנו היטב – אינטרנט מהיר בפריפריה הוא הכלי האפקטיבי ביותר לצמצום פערים והשתלבות בכלכלה ובחברה הישראלית. אני רוצה להודות להנהלת הבנק העולמי על הביקור ועל הצגת המחקר ואנחנו נשמח להמשיך ללמוד, להיפגש שוב בספטמבר ולחלוק את המודל של פריסת הסיבים בישראל עם מדינות אחרות. אני מברכת גם את הצוות במשרד התקשורת בראשות ד״ר עופר רז-דרור על ההישג ואת הצוות הבינמשרדי שפיתח את המודל״.*