דיון בנושא ניצול ילדים לקיבוץ נדבות: "אין היגיון שילד בן 5 יוכיח שהוא בסכנת חיים"

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן, קיימה היום (שני) דיון מעקב בנושא ניצול ילדים לקיבוץ נדבות.

במהלך הדיון, אמרה חה"כ ענבר בזק כי "אני שמחה שתיאמנו את הדיון לפני פיזור הכנסת, מאז הדיון הקודם בנובמבר המצב הוחרף ואני לא רואה שיפור. אני נוסעת בכבישי הצפון ומתעדת את התופעה. באחת הפעמים, כשהייתי בצומת אחיהוד, הילדים שעמדו בצומת קלטו אותי, והחלו לדפוק על המכונית ולזרוק אבנים. מיד דיווחתי למשטרה על האירוע, ומשטרת עכו הגיעה במהירות. שלוש שעות מאוחר יותר, כאשר חזרתי לביתי, ראיתי בצומת ניידת משטרה ואת הילדים עוסקים בשלהם, כלא היה כלום. כאשר פניתי לשוטרים שהוצבו שם, שאלתי איך הניידת משטרה לא מרתיעה אותם, והם ענו כי אין להם את הכלים והסמכות לעצור את הילדים. כאשר שוטר עם מדים מגיע לכיוונם, הילדים מתחילים לרוץ בין המכוניות. כאשר הם עוצרים וחוקרים את הילדים, ומחזירים אותם לשטחים, הילדים חוזרים לצמתים. מדובר באירוע של ביטחון פנים – ישנה סכנה לא רק לילדים אלא לנוסעים."

אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל ביטחון פנים, התייחס לממצאי המשרד בהפעלת הפיילוט ואמר כי: "מאז הישיבה הקודמת, גובש נוהל ותפיסת הפעלה שנבחנה באזור עירון ונצרת, שם התופעה הייתה המשמעותית ביותר. הפעלנו את הפיילוט, הקמנו שולחנות עגולים של המשטרה, משרד המשפטים, משרד הרווחה, המנהל האזרחי וצה"ל. לתפיסתנו, במבחן התוצאה הפיילוט לא הצליח. למרות כל המאמצים, השיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית עולה לכדי דלת מסתובבת; אנו אוספים את הילדים, חוקרים אותם בתחנה, ומוסרים אותם במעברים לידי הרשות הפלסטינית, ולאחר שלושה ימים הם חוזרים לצמתים. אני הצעתי להביא את הרשות הפלסטינית לסיור, שיראו בעיניים, נכון לרגע הזה לא קיבלנו תשובה חיובית."

יו"ר הוועדה שאלה האם ידוע כמה ילדים הנמצאים בצמתים בעלי אזרחות ישראלית וכמה פלסטינית, רפ"ק אהרון דגן, קצין בילוש נוער ארצי, השיב כי השוטרים הנמצאים בצמתים אינם שואלים את הילדים זאת ולכן אין נתונים. עוד הרחיב על ממצאי המשטרה בהפעלת הפיילוט וציין כי מתוך 19 ימי פעילות, 52 קטינים פלסטינים נתפסו ונשלחו לרשות הפלסטינית. ברגע שנתפס ילד שהוא מקבץ נדבות, הוא לא עומד בקריטריונים של הליך פלילי. אין לנו אפשרות להחזיקם יותר משלוש שעות בתחנה, לתשאלם מעבר לפרטים בסיסיים. בסופו של דבר הם באחריות משרד הרווחה. ראש אגף חקירות ומודיעין הוציא הנחייה לטפל במפעילים ואלו המסיעים את הילדים לצמתים, אך בסופו של דבר לא צלחנו להגיע לאלו המעסיקים אותם.

ח"כ בזק הביעה את אכזבתה ואמרה: "אם החוק לא מאפשר, המשטרה צריכה לגבש מסמך מפורט לשינוי הדרוש בכדי שטיפול יהיה בסמכות המשטרה, ולא לחזור בשנית שאין בידכם לעשות כלום – קחו אחריות. "

ח"כ עאידה תומא סלימאן הוסיפה: "המטרה היא שיפעילו חוקרי ילדים שיוכלו להוציא מהם מידע בסיסי על המפעילים, זו הדרך להגיע לכנופיות ולאלו הגובים דמי חסות. בשביל לפתור זאת יש להתייחס לתופעה כאל פשע לכל דבר ועניין. "

אופיר שמא, מנהל יחידת רווחה במנהל האזרחי באיו"ש, התייחס לממצאי היחידה ואמר כי: "הרשות הפלסטינית מביעה נכונות לקחת אחריות על הילדים הפלסטינים. כאשר הילדים מגיעים לידי מנהלת התיאום והקישור (מת"ק), נעשה תיאום עם משרד הרווחה הפלסטיני. הלקונה היא שלעיתים הילדים אינם עוברים מידי המשטרה לידי המת"ק ואז לא נעשה תיאום של הרווחה. בהמשך נמסר כי כאשר נעשה תיאום רווחתי, כמעט ולא חזרו בשנית ילדים לצמתים; מתוך 52 הילדים שנמסרו ע"י המשטרה למת"ק, לדברי המשטרה חזרו חמישה ילדים למעצר, ואילו לדברי המת"ק רק ילד אחד. "

בהתייחסות לממצאי משרד הרווחה, הוסיפה חווה לוי, עו"ס ראשית לפי חוק הנוער – טיפול והשגחה, כי: "משרד הרווחה שותף לשולחנות העגולים ולישיבות המשותפות, ועובדים סוציאליים דוברי ערבית מעורבים בלווי למחסומים. יש צורך בחשיבה רחבה יותר, אנחנו מעורבים מאחורי הקלעים ולא במרכז העניינים, אך עדיין אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלילד יש הורים האחראים עליו, והוא נמצא תחת גורם רווחתי באזור מגוריו. ולכן מופעל שיקול דעת בנסיבות שונות, מתי הטיפול הוא של משרד הרווחה הישראלי ומתי הוא הפלסטיני, היות ונכחנו לדעת שכאשר הייתה מעורבות של משרד הרווחה הפלסטיני, הילדים לא חזרו שנית לצמתים. רק ובמידה שנשקפת סכנת חיים לילדים, הם נשארים לטיפולנו. "

יו"ר הוועדה הביעה את מורת רוחה לדברים ואמרה: "ילד בן 8, 9 או 10, שמקבץ נדבות בצומת הוא בסכנת חיים, הוא בסיכון מפאת גילו. יש כאן התייפייפות – ילד בצומת הוא קורבן גם אם שכנעו אותו אחרת, וכי עליו לפחד מגורמים ישראליים כמו המשטרה, יש לצאת נקודת הנחה שהילד בסכנת חיים. אין היגיון שילד בן חמש יוכיח שהוא בסכנת חיים. אני מבקשת להכניס לנוהל שיש להתייחס לילדים בצמתים כנמצאים בסכנת חיים ולטפל בהתאם. "

בנוסף הציעה יו"ר הוועדה כי יגובש נוהל בו ילדים שנעצרו על ידי המשטרה, יימסרו תחילה למשרד הרווחה, ולאחר מכן לתיאום של המנהל האזרחי עם הרשות הפלסטינית. המשטרה ומנהל האזרחי הסכימו, ואילו משרד הרווחה השיב כי יבחן את הנושא ויחזיר תשובה לוועדה בעוד שבוע וחצי.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, סיכמה: ראשית, יש צורך בנוהל שבו כל שוטר ידע כי כאשר הוא פוגש בילד בצמתים, עליו להעביר את הילד תחת תיאום רווחתי ולא תיאום ביטחוני בלבד. שנית, יש לערוך נוהל העברה מסודר למת"ק, בנוסף לנוהל העברה הביטחונית. למרות הכשלים הרבים, דרך העברה הזו מסייעת לצמצום התופעה. למרות שהילדים מגיעים מהרשות הפלסטינית, מי שדואג להגעתם הוא ישראלי. ממליצה למשטרה להסתכל על מפעילי הילדים בצמתים כארגוני פשיעה, כחלק מהתפיסה למיגור הפשיעה בחברה הערבית – אותם סוחרי נשקים, הם המפעילים של הילדים.