ועדת החוקה סיימה לדון בסעיפי הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-25
ועדת החוקה סיימה לפני זמן קצר (שלישי) הקראה ודיון בסעיפי הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-25 (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה) לקריאה ראשונה. זאת בתום דיון שנמשך מספר שעות ונדחה מספר פעמים במהלך היום. הצעת חוק מטעם הוועדה קובעת הוראות מיוחדות לבקשת ועדת הבחירות המרכזית, הדרושות להיערכות לקיום הבחירות לכנסת ה-25 כהלכתן, תוך התמודדות, בין היתר, עם המשך התפשטות נגיף הקורונה, וכן מעגנת תובנות של ועדת הבחירות המרכזית לאחר הבחירות לכנסת ה-24.
הצעת חוק מקצרת את המועדים הקבועים בחוק מפלגות לרישום מפלגה, כדי לאפשר למפלגות חדשות להספיק להתמודד. כמו כן, בשל קיומן של 4 מערכות בחירות בפרק זמן של 3 שנים, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין העסקת עובדים, התקשרויות במכרזים ותקציב. לצורך כך מוצע לקבוע כי רשויות ציבוריות, לא יוכלו למנוע מעובדיהן שהועסקו ע"י ועדת הבחירות המרכזית או ועדות אזוריות באחת משתי מערכות הבחירות האחרונות, את האפשרות לעבוד בוועדת הבחירות.
נוכח לוח הזמנים והימשכות הקורונה ומחסור עולמי במוצרים, מוצע לאפשר גמישות רבה יותר בדיני מכרזים ובין היתר- להגדיל את סכום ההתקשרות הפטור ממכרז מ-50,000 ₪ ל-150,000 ₪. עוד מוצע לפטור מחובת מכרז את הוועדה המרכזית במקרים בהם מבוקשת התקשרות עם ספק שזכה במכרז שפרסם משקד ממשלתי. במקרה של התקשרות העולה על 2.5 מיליון ₪ יתקבל גם אישור ועדת הפטור של הוועדה המרכזית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד לפי הצעת חוק, הוצע לחרוג מההסדר לחוק הבחירות לכנסת לפיו ועדת הכספים של הכנסת מאשרת את תקציב הוועדה המרכזית ותקציבה לבחירות הקרובות יהיה שווה בהיקפו ובחלוקתו לסעיפי תקציב הבחירות לכנסת היוצאת. אם תידרש תוספת תקציב, היא תוגש לאישור ועדת הכספים, אך כאמור, הוועדה שינתה סעיפים אלו וקבעה כי מחצית מסכום התקציב הקודם תועבר כמקדמה עד לאישור התקציב המלא בוועדת הכספים.
נוכח התפשטות הקורונה מוצע לקבוע כהוראת שעה שני הסדרי הצבעה מיוחדים- בבתי אבות ובקלפיות מיוחדות של אנשים החייבים בידוד- לחזור על ההסדר שאיפשר הצבעה מיוחדת בבתי אבות, דיור מוגן ומקבצי דיור- לפיו במקום בו מתגוררים לפחות 75 דיירים תוצב קלפי, ועל ההסדר המיוחד להצבעת חייבים בידוד. בסעיף זה נחלקו הדעות ונציגי האופוזיציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ואורי מקלב (יהדות התורה) טענו שהאפשרות להצבת קלפיות במקבצי דיור היא "ניסיון לגנוב בחירות".
עוד לפי הצעת החוק, דיון בבקשת צו מניעה בשל הפרת חוק התעמולה והוראות אחרות בחוק הבחירות יוכל להתבצע בהיוועדות חזותית.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "גם במציאות של כנסת סוערת וכנסת רווית מתחים – לא כך היה ראוי להיראות השבוע האחרון והשעות האחרונות של פעולת הכנסת. אנחנו נמצאים בשיאו של אבסורד, בו סירוב עיקש של חלק מסיעות האופוזיציה לקדם בהסכמה חוקים, שהשפעתם המיטיבה על החברה הישראלית דרמטית, לא פחות מכך.
חוק המטרו, שהבית הזה שקד עליו במשך חודשים ארוכים, הוא חוק מורכב, שאמור להסדיר את מיזם התשתיות המרכזי של העשור הבא. פרויקט שאין ישראלי אחד שאינו מבין את חשיבותו.
הניסיון לקחת את הפרויקט החשוב הזה, ואת עבודת הכנסת סביבו בחודשים האחרונים, כבני ערובה, לטובת גחמות פוליטיות – לא ברור. גם באופוזיציה מתקשים להבין את המהלך הזה עד הסוף. זו פגיעה בחברה הישראלית ובעתידה, ואני מאוד מקווה שלפחות ביממה הקרובה נעביר את המסר שמה שעומד לנגד עיני 120 חברות וחברי הבית הזה – היא טובתם של אזרחי ישראל".
בהתייחסו להצעת החוק אמר: "מונח בפנינו נוסח, במידה רבה מטעם ועדת הבחירות המרכזית. בכוונתי להציע שנשלב בתוך הצעת החוק הזו סעיפים שדנו בהם באריכות בדיונים על חוק דרכי תעמולה, בדגש על הדרישה הטבעית שמפלגות שעושות שימוש בכספי ציבור לתעמולה, יחויבו בשקיפות מלאה לשימוש זה."
עוד הוסיף: "אני מוקיר תודה לוועדת הבחירות המרכזית המופקדת על ניהול תקין, חוקי, של הליכי הבחירות שהם יסוד החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל. ספק גדול אם צוותי עבר של ועדת הבחירות המרכזית נדרשו להתמודד עם סוג העומס שאתם נדרשים להתמודד איתו בשלוש השנים האחרונות, גם מצד הקורונה וגם מצד האתגרים הפוליטיים. יש צורך מצדנו כרשות מחוקקת להעמיד לרשות ועדת הבחירות המרכזית את הכלים הנדרשים על מנת להבטיח שהוראות חוק היסוד הנוגעות הליך הבחירות תתקיימנה במלואן".
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "הצעת החוק מבוססת על פנייה שקיבלה הוועדה מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית. זה הפך להיות ריטואל שחוזר על עצמו בשל רצף בחירות בהן אנו נמצאים. הצעת החוק דומה במרבית ההיבטים לקודמתה".
עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית: "אם יאושרו ההוראות הללו זה יאפשר לנו לנהל את הליך הבחירות על הצד הטוב ביותר, תוך מתן מענה לאירועים שונים, ובהם התמודדות עם נגיף הקורונה. כוועדת בחירות אנו חייבים לתת מענה לכל אזרח להצביע, ובין היתר למי שחולה בקורונה, בין אם מדובר ב-500, 1000 או חלילה 50,000 חולים ביום הבחירות. חלק מהן הן תובנות של ארבע מערכות בחירות ותהליכים שהתגבשו תוך כדי הדברים. דברים שנקבעו בהוראות הוכיחו את עצמם".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית יודעת שהייתי שמח שהיו בחירות עוד לפני החגים בספטמבר אבל אני מכיר גם במגבלות המערכת. מתישהו, כשלא יהיה כזה רצף של בחירות, צריך לחשוב איך אפשר לעשות את זה אחרת, ללא העיגון של 90 הימים".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ביקש להוריד את גיל מזכירי הקלפי: "בהעסקת מזכירי קלפי- כדי להגביל חופש עיסוק על פי החוק צריך סיבה כבדת משקל. אנחנו נותנים בידי בני 18 אחריות כבדה מאוד, יש שיאמרו אפילו לקורס טיס. לא השתכנעתי, בייחוד לאור העובדה שבקלפיות רבות יש כבר שני מזכירים".
תקציב ועדת הבחירות המרכזית:
היו"ר ח"כ קריב: "ברורים לנו שני דברים: שלוועדת הבחירות צריכה להיות יכולת פעולה מהיום הראשון של תקופת הבחירות ואין זמן לבזבז על הליכים בירוקרטיים. דבר שני שברור לנו, הוא החובה שלנו למנוע ולו למראית עין אפשרות השפעה או התערבות של רשות מבצעת בפעילות ועדת הבחירות המרכזית. קביעת תקציב היא בידה של ועדת הכספים ולא מעניינה של ועדה זו . סעיף 7 לא עולה בקנה אחד עם כל מה שאמרתי ולכן אנחנו צריכים למצוא איזון".
מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד עדס: "אני לא מכירה שום גוף שעובר ביקורת כזו על תקציבו, לא מבקר המדינה, לא הכנסת, על התקציב של הוועדה. הסעיף לא נועד לעקוף שום רשות. אנחנו משיבים את כל העודפים למדינה החזרנו יותר מ- 110 מלש"ח לאוצר ללא דיחוי. התקציב עבר את כל שלבי האישור שתיארתי כולל ועדת הכספים של הכנסת ולכן ביקשנו את התקציב פחות ה 110 מלש"ח שהחזרנו. חשבנו שנשיאות הוועדה, או מליאת וועדת הבחירות תגיש לוועדת הכספים את תקציב כפי שהיה בכנסת ה 24 עד 60 ימים נביא לאישור את כל הפרטים לוועדת הכספים".
ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים: "מניסיוני, ועדת הבחירות המרכזית היא גוף בין המסודרים שיש. רק לפני חודשיים אישרנו את התקציב השוטף של הוועדה למרות התנגדויות האוצר. בכל מה שקשור לתקציב הבחירות אני מסכים שאפשר להקל בכל מיני הליכים ופרוצדורות, אבל ועדת כספים צריכה לאשר את מסגרת התקציב".
היו"ר ח"כ קריב: הצעתו של ח"כ קושניר לשני שלבים טובה. תבואו לוועדת הכספים תציגו את המסגרת שתאושר ויהיה דיון מפורט. אני מציע לקבוע בחוק שהאוצר יעמיד מקדמה של 50% מהתקציב באופן מידי. יהיה כתוב עוד שוועדת הכספים תדון תוך 7 ימים מהנחת הצעת התקציב על שולחן ועדת הכנסת. אם זה היה תלוי בי הייתי מעמיד זאת כהוראת קבע".
רותם ברמלי , נציג משרד האוצר: "לאוצר אין שום התערבות בנושא הזה אלא זה נתון בידי ועדת הכספים. מעולם התקציב לא היה חסם לקיום בחירות ולכן יש כאן הוראת חוק לבעיה שלא היתה קיימת".
במהלך הדיון על הצבת קלפיות בבתי אבות התגלע ויכוח בין יו"ר ועדת הכספים לח"כים ביטן ומקלב.
ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת הכספים: "מדוע העלו את מספר הדיירים הנדרש להצבת קלפי מ-30 ל-75? אין שום סיבה להפלות בין מסגרת למסגרת ואין שום סיבה שקשישים יופלו. רבים מהם עם קשיי ניידות והמשמעות היא מניעת הצבעה".
עו"ד דין לבנה, יועמ"ש ועדת הבחירות המרכזית: "הצעת ועדת הבחירות הייתה 50 כמו כל הצבת קלפי מיוחדת. בוועדה החליטו לרדת ל-30 בבחירות הקודמות אך זו עלות גבוהה והיו הצעות של 100 ובסוף הוסכם על 75. בבתי חולים יש 50".
ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "הרי רוצים לגנוב את הבחירות וככה עושים את זה. אני ביקשתי 100 וביקשנו מהשופט להכריע והוא החליט על 75. לגבי מקבצי דיור השופט קיבל את עמדתי שהוא נגד הכנסת קלפיות במקבצים וזו החלטת השופט והנשיאות. ישראל ביתנו שהגיעה באופן מלא לדיון פה כשרק שר האוצר חסר, חושבים שהבחירות הן לוועד בית ובבניינים שלהם תהיה קלפי. 11,000 ויותר שמצביעים במקבצים הם ישראל ביתנו. אין היגיון לעשות קלפיות במקבצי דיור שאינם זקוקים לזה מפורשות".
לשאלת ח"כ קושניר: מה ההבדל בין הוסטל של משרד השיכון למקבצי דיור, השיב ח"כ ביטן: "במקבצי הדיור יש רק סוג אוכלוסייה אחד. יש הרבה קשישים סיעודיים בבית עם פיליפינית ולהם לא נותנים להצביע כי איך יגיעו?. הבחירות הללו וגם הקודמות הולכות לפי גושים. אם היה 70/30 לא היינו מתווכחים אבל מכיוון שמדובר על 61/59 לכל דבר יש משמעות. מי קיבל מנדט מהמעטפות הכפולות? ישראל ביתנו והעבודה. אלו בדיוק המצביעים האלו. אני רוצה בשכונות שיקום שכונות שתציבו קלפי בכל 4 בניינים".
ח"כ קושניר התרעם על דבריו: "ממך לא ציפיתי לסוג כזה של גזענות. האוכלוסייה הזכאית היא אותה אוכלוסייה של קשישים המתקיימים מקצבת הכנסה. אם מפרידים אותם יש פה הפליה שלא תעמוד במבחן משפטי. לעניין הרצון לקבוע את תוצאות הבחירות ע"י מניעה מאזרחים עם קשיים להצביע, זו אמירה פסולה. לעניין הכמות, אני מוכן להסכים על 75 דיירים כמינימום להצבת קלפי".
היו"ר ח"כ קריב: "מבחינתי מה שמכריע הוא איזה מקבצי דיור נכללים ופרמטר מכריע נוסף הוא מגן אבות. אנחנו עוד לא בעידן של הוראת קבע להנגשת מקבצי דיור שונים. כל מקום בו חלה תכנית מגן אבות ואימהות והמדינה קבעה שמבחינת פוטנציאל הסכנה והחשיפה לקורונה, כשלא יודעים מה ילד יום, צריך להיכלל. אלו שני מסלולים בירוקרטיים – של משרד השיכון והבינוי והשני של משרד העלייה והקליטה ושניהם חוסים תחת ההגדרה של מגן אבות ואימהות. אמנם אין הכרזה על מצב בריאותי מיוחד אבל החוק עומד בתוקפו ותכנית מגן אבות פועלת".
ח"כ ביטן: "נגיש הסתייגות של קלפי ניידת לפי רשימות הביטוח הלאומי בכל הבתים שיש קשיש עם סיוע. לא ייתכן שמי שיש לו מעמד סוציו-אקונומי גבוה יביאו לו קלפי מתחת לאף ולאחרים לא. תמשיכו לנסות לגנוב את הבחירות".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "פנקס הבוחרים יש בו סייג שצריכה להיות כתובת אך יש אנשים בעלי זכות בחירה שאנחנו רואים אותם כאזרחי ישראל כמו בני יורדים שמגיעים עם דרכון זר. כמו כן, משרד הפנים נמצא בקריסה ואנחנו עלולים להגיע למצב בו אין תעודות זהות לאנשים".
עו"ד לבנה התייחס לשאלת ח"כ מקלב בנוגע למשרד הפנים: "קיבלנו פניות בנושא הזה והן יועברו למנכ"ל רשות האוכלוסין עם הפניה לסעיף בחוק הבחירות לפיו רשות האוכלוסין חייבת להנפיק תעודת זהות וברור שהם יעמדו בחוק".
היו"ר ח"כ קריב התייחס להצעת ח"כ מקלב בנוגע לזכות ההצבעה: "אתה רוצה 24 שעות לפני פיזור הכנסת להכניס תיקון דרמטי שכל אזרח ישראלי גם אם אינו רשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע?. המשמעות של התיקון הזה הוא קביעה שאזרחי ישראל שאינם תושבים גם הם יצביעו אבל זה לא דיני הבחירות בישראל".
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "ההצעה המונחת לפניכם היא שברדיו במקום 15 דקות בסיס לרשימה ו-4 נוספות לכל ח"כ, יבואו 7 לבסיס ודקה נוספת לכל ח"כ ובטלוויזיה במקום 2 דקות נוספות לכל ח"כ תוענק דקה נוספת. כלומר ברדיו צמצום זמן הבסיס לחצי ולכל ח"כ לרבע, ובטלוויזיה להשאיר את זמן הבסיס ולמצמצם ב-50% את הזמן לכל ח"כ. יש לקחת בחשבון- זמן מינימאלי שכל רשימה להציג את מרכולתה, בעיקר רשימה חדשה".
היו"ר ח"כ קריב: "כדי שלא תעלה טענה שפגענו במפלגות חדשות, לא נפגע בזמן הבסיס אלא רק בזמן הנוסף לכל ח"כ – זמן התעמולה ברדיו יעמוד על דקה נוספת לכל ח"כ במקום 4 דקות וכן דקה אחת לכל ח"כ בטלוויזיה במקום 2 דקות".