ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החלה היום (רביעי) לדון בחוק תרומת זרע מחייל שנפל. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה כי ההצעה חלה בינתיים רק על חיילים שנספו ולא מרחיבה את האפשרות לכלל האזרחים. "פרצנו את תקרת הזכוכית. אנו מתחילים להניע את הנושא הזה. חל כאן שינוי מהותי שיוביל להתקדמות".
ניצה שמואלי, אמו של בראל ז"ל, סיפרה על נפילתו ורצונה להמשכיות מבנה האהוב, ועל פניות של כ-1,400 נשים שהסכימו להרות מזרעו "ולפחות להגשים לו להיות אבא".
הצעת החוק נועדה לאפשר לחיילים שנפלו במסגרת שירותם הצבאי והיו רוצים בכך, להותיר נצר והמשך, באמצעות אפשרות שימוש בזרעם לצורך מתן חיים ליילוד, וזאת על פי בקשת בנות זוגם או הוריהם השכולים. לדברי מאי גולן, אחת ממציעות החוק, "אין נחמה להורים שבנם נהרג אך האפשרות הזו תעניק מעט אור בחייהם ובליבם. יש שאלות וקשיים – אך יש לפתור אותם". צבי האוזר (תקווה חדשה), מציע נוסף, הדגיש כי "מדובר בחוק מורכב ורגיש, בראיה היסטורית, תרבותית וחברתית. זהו הדבר הנכון גם מבחינת האינטרס הציבורי – ולא רק האישי". מגישה נוספת של החוק, עידית סילמן (ימינה) סיפרה על עיגון כללי ההלכה בהצעה, ועל הצורך בחוק ממשלתי בעניין.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אלי בן שם, יו"ר "יד לבנים" סיפר על פעילות בת-שנים לקידום החוק, ואילו מוריה כהן-בקשי, ממחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, סיפרה על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בית המשפט העליון בנושא, שניסו להסדיר את התחום לפי רצונו של המנוח – בהיעדר חקיקה. לפי סא"ל ניצן דהאן, ראש ענף נפגעים בצה"ל, "אנו רואים חשיבות ערכית בהסדרת הנושא ויינתן מענה לכלל האוכלוסייה". ד"ר איתי גת מנהל בנק הזרע, הדגיש את הצורך להבהיר האם האפשרות תורחב גם לכלל האוכלוסייה, וסיפר על כ-30 מקרים כאלו שבוצעו במרכז הרפואי "שמיר", כשרק 6 מהם היו של חיילים. הילה שר, נציגת משרד הביטחון, סיפרה על עבודת-מטה שנערכת בעניין – וטרם הסתיימה.
הצעת החוק מסדירה את המשכיותו של חייל שנספה במהלך שירותו הצבאי על ידי מתן אפשרות לשאוב ממנו זרע לאחר מותו ולעשות בו שימוש להולדת ילד, לבת זוגו, או להוריו – בהעדר בת זוג או בהעדר הסכמה שלה, אם היה זה רצונו של החייל בהתאם להוראות שהשאיר, ואם לא השאיר – כפי שתקבע ועדת ההמשכיות.
הצעת החוק מקימה לראשונה את ועדת ההמשכיות – ועדה ציבורית ממלכתית אשר חבריה יהיו אנשי מקצוע מתחומי אתיקה, משפט, חברה, רפואה ודת, אשר יהוו את הגורם החוקי לאישור בקשות של בת הזוג או ההורים השכולים, לשימוש בזרע המת למטרת הולדה.
ככל שהחייל שנספה לא השאיר אחריו הוראות בעניין, תוכל בת הזוג שלו, לפנות לוועדה בבקשה לעשות בזרע שימוש לשם הולדת ילד. בהעדר בת זוג או בהעדר הסכמה שלה, הצעת החוק גם מאפשרת להורים השכולים לפנות לוועדה בבקשה לעשות שימוש בזרע על מנת להפרות ביציות של אישה נתרמת שאיננה בת זוגו, לשם המשכיות של החלל.
יצוין, כי הצעת החוק מאפשרת הסדר זה בעבור גברים בלבד, שכן הליך שאיבת ביציות בעבור חיילת שנספתה איננו אפשרי מבחינה רפואית.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "לצד הכאב שאין לו מרפא, לעיתים מבקשות משפחות חיילים שנספו להמשיך את השושלת המשפחתית דרך מי שהיה ואיננו עוד. הולדה מזרע של חייל שנפל במהלך שירותו הצבאי ובכלל זה בשירות מילואים, היא בראש ובראשונה המשכיות של החייל שנפל וכן מחווה מועטה למשפחתו. מדינת ישראל המוקירה את חייליה, חבה לחללים חוב מוסרי, במתן האפשרות להמשכיותם בהקמת זרעם לאחר נפילתם".
