תופעת "זיהום אור": נזק אקולוגי, בזבוז אנרגטי ופגיעה בריאותית באדם

כיצד לאפשר תאורה לתשתיות חיוניות, בשטחים הפתוחים, מבלי לפגוע בסביבה, ואף לחסוך כסף ופליטות פחמן? המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, מפרסמים מדריך חדש, לתאורה ידידותית לסביבה, של תשתיות, הנמצאות בשטחים הפתוחים

תאורה, היא חלק כמעט בלתי נפרד, מתשתיות בשטחים הפתוחים. אולם לתאורה כזו, יש מחיר סביבתי כבד: שינוי דרמטי של המערכות האקולוגיות ופליטה של גזי חממה. גם בנו, בני האדם, התאורה יכולה לפגוע – גם בריאותית (חשיפה לתאורה מוגזמת, או בגוון שגוי) וגם בחוויה של צפייה בשמי לילה זרועי כוכבים. מצד שני, מדובר על תחום שנתפס כהנדסי ועמוס בפרטים טכניים, ואינו נגיש בדרך כלל, לאנשי המקצוע המכהנים כנציגים במוסדות התכנון, ולגורמי הרישוי והבקרה של התשתיות.

מדריך חדש, מטעם המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, בשם "קוד אקולוגי – תאורה ידידותית לסביבה", מציע הנחיות וכללים למתכנן, בנושא שמירה על חשכת הלילה בשטחים הפתוחים, תאורה ידידותית לסביבה מניעת ומזעור זיהום אור בתכנון תשתיות.

מדובר על פרויקט משותף של שלושת הגופים, שרוכז על ידי חברת AVIV AMCG, במסגרת מיזם "טבעביז – עסקים שומרים על המגוון הביולוגי". המדריך נותן הנחיות סביבתיות, עבור מניעת זיהום אור בתשתיות, משלב התכנון ועד לשלב הביצוע ומאפשר ארגז כלים מפורט, עבור המתכנן והמבצע, לכל אחד משלבי התהליך.

במשרד להגנת הסביבה, ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע, מסבירים כי תופעת "זיהום אור", היא מכלול ההשפעות השליליות, של תאורת חוץ מלאכותית, בשעות החשיכה. אלו כוללות הארה במקום, בזמן, בגוון ובעוצמה, שאינם נדרשים, ובכך גורמים לפגיעה אקולוגית, בעקבות הפרעה לדפוסי התאורה הטבעיים, לבזבוז אנרגטי, לפגיעה בריאותית באדם, ולפגיעה ביכולת לצפות בשמי הלילה החשוכים.

המדריך מטפל במזעור השפעות של הארה מלאכותית על מערכות אקולוגיות, הרגישות לשינויים בדפוסי האור הטבעיים. שלושת הגופים מציינים כי מטרתו העיקרית של מדריך זה, היא לתרום לצמצום זיהום האור בשטחים הפתוחים, זאת באמצעות הנגשת כלים פרקטיים, עבור מתכננים ומקבלי ההחלטות, כיצד לצמצם בהארה ולתכנן תאורת חוץ, אשר אינה מזיקה לסביבה. המדריך יתרום ליישום ולהטמעה במשרדי הממשלה, במערכת התכנון ובגופי התשתית, לאיחוד ולעדכון ההנחיות הקיימות ובעיקר לפישוט והנגשת התחום ההנדסי של תאורת החוץ והשפעותיו, לעולם האדריכלים, מתכנני הערים, יועצי הסביבה והאקולוגים.

המדריך מתמקד בהארת תשתיות ומתקנים הנדסיים, בסמוך לשטחים הפתוחים. תשתיות אלו, כוללות מתקנים לאספקת מים, מתקנים לטיהור שפכים, תחנות משנה ברשת החשמל, מתקני אנרגיה, כגון מתקני הולכה, חוות מיכלי דלק, מתקני הפחתת לחץ לגז, תחנות כוח, מתקני אנרגיה מתחדשת, כגון מתקנים פוטו-וולטאים, מתקני אגירה, ותשתיות אורכיות, כגון דרכים ומסילות וצירים תחבורתיים אחרים.

על פי המדריך החדש, תאורה מלאכותית, יכולה לספק בטיחות, נוחות, פרודוקטיביות ותחושת ביטחון לאדם – בשעות בהן אין אור טבעי. לפעמים, הארה זו היא כורח המציאות, אך פעמים רבות, היא מיותרת, או מוגזמת. בכדי להגן על הסביבה הלילית, פרקי המדריך מנחים כיצד לשפוט האם התקנת תאורה חיצונית מוצדקת ותקפה. נוסף על כך, הם מציגים התפתחות טכנולוגית של מערכות אבטחה וניהול ההארה, המאפשרות מגוון פתרונות דלות הארה, בעלות השפעה מינימלית על הסביבה. המדריך מנחה, למשל, שכאשר נדרשת תאורת חוץ לילית, להבטחת הביטחון, הבטיחות והתפעול – ניתן לעצבה בחוכמה – כך שהאור יגיע רק למקום שהוא נדרש, בגוון הנדרש, בעוצמה הנדרשת ובשעות הנדרשות, וכך למזער בזבוז אנרגטי, פגיעה סביבתית ופגיעה נופית. המדריך מפרט כיצד תהליך תכנוני מיטבי של תשתיות, יכול לסייע במזעור ההשפעות הסביבתיות של הארה לילית, ואף במניעתן לחלוטין.

עקרונות התכנון המפורטים, במדריך החדש:

1. יש לקבוע את רמת הרגישות האקולוגית של המרחב לזיהום אור, ובמידת הצורך, לבחון חלופות מיקום לתכנית.

2. יש לבחון האם הארת המתקן הכרחית בשגרה – נקודת המוצא היא שמירה על חשכת הלילה. תאורת חוץ במתקני תשתית, צריכה להיות מוצדקת למטרות ספציפיות של בטיחות, ביטחון או תפעול.

3. יש לנתח את הרגישות האקולוגית המקומית של החלופה הנבחרת לזיהום אור.

4. יש להגדיר את מטרות ההארה ומשך הזמן הנדרש, בהתאם לשימושים השונים בתכנית.

5. יש לתכנן את מיקום השימושים בתכנית בהתייחס לרגישות המרחב לתאורה, וקבע תאי שטח לשמירה כחשוכים.

6. יש להיוועץ עם מומחים לתאורה, אקולוגים ואנשי מקצוע, עם ניסיון בנושא.

7. ניהול משך ושעות ההארה – דרוש תכנון תאורה הכולל מערכות מתקדמות לניהול המערכת – התאימו את שעות ההארה לצורכי התאורה.

8. עוצמה – יש להשתמש בתאורה בעוצמה הנמוכה ביותר המתאימה לצורך שהוגדר.

9. זליגת אור – סיכוך, יש להימנע מזליגת אור, על ידי שימוש בגופים עם פיזור אלומת אור מוגבלת ותכנון מדויק. 10. גוון אור – יש להשתמש בגופי תאורה עם גוון "חם", בהתאם לרמת רגישות השטח לזיהום אור.

תמר רביב, מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, במשרד להגנת הסביבה הסבירה כי "עם השנים, עלתה המודעות לבעיית זיהום האור, כתופעה שפוגעת לא רק בבריאות האדם, אלא גם במגוון הביולוגי ובתפקודן של המערכות האקולוגיות בכללותן. לצד המודעות הגוברת לבעיה, הלך וגדל הידע והתרחבו הכלים לצמצום התופעה ולמניעת זיהום אור, במיוחד בשטחים רגישים אקולוגית. לחצי הפיתוח המתגברים בישראל והאיומים על המגוון הביולוגי מייצרים עבורנו לא רק אתגרים חדשים, אלא גם פתרונות. המדריך החדש שלנו מרכז את המידע העדכני ביותר בתחום ומייצג כלים פרקטיים שבעזרתם אפשר להשיג תועלות מצטברות: תכנון תאורה בטיחותי ויעיל שאינו פוגע בסביבה, תוך חסכון אנרגטי משמעותי. אנחנו מקווים שהמדריך יתרום ליישום ולהטמעה במשרדי הממשלה – למשל בתהליכי רכש – במערכת התכנון ובגופי התשתית וברשויות המקומיות וייסיע גם לאנשי מקצוע בתחום כגון אדריכלים ועוד".

נעם לידר מנהל אגף אקולוגיה חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים ציין כי "המדריך החדש, שבו ריכוז הנחיות וכללים למתכנן בנושא שמירה על חשכת הלילה בשטחים הפתוחים, תאורה ידידותית לסביבה, מניעת ומזעור זיהום אור בתכנון תשתיות הוא הבשלה מבורכת של עבודה ארוכת שנים של התמודדות עם הנושא מצד רט"ג יחד עם הגופים השותפים."

לידר הוסיף כי "ההכרה בשנים האחרונות בהשלכות האקולוגיות החמורות של "זיהום אור" – כלומר, שינוי משטרי התאורה הטבעיים בלילה עי תאורה מלאכותית, על תפקודן של מערכות ביולוגיות בטבע ועל בריאות האדם והסביבה, מציב איום זה כקריטי כבר כיום ובוודאי בראייה עתידית, לאור קצב הגידול האנושי."

"לשמחתי, הטיפול בזיהום אור הוא פשוט יחסית, שכן בבסיסו מודעות ובעקבותיו תכנון נכון, באמצעים פשוטים יחסית, תוך שימוש במגוון הכלים המוצעים במדריך." אמר לידר והוסיף כי "גורמי תשתית רבים בישראל כבר מיישמים כלים דומים על מנת לייעל את הצורך בהארת תשתיות, וזאת תוך מזעור הפגיעה בטבע סביב, כמו חברת נתיבי ישראל. אין לי ספק שמדריך זה יסייע בהגדלת הידע והשימוש המושכל בתאורת לילה מלאכותית גם עי גופים נוספים, כמו מנהל התכנון ומערכת הביטחון".

ליהי ברקן, רכזת עסקים ומגוון ביולוגי, בחברה להגנת הטבע אמרה כי "בשנים האחרונות, צברנו ניסיון בפרויקטים משותפים עם גופי תשתית, והצלחנו, בשיתוף פעולה, לקדם מניעה של זיהום אור, באמצעות הנחיות טכניות, אשר שומרות על בטיחות וביטחון, ומונעות תאורה עודפת לטבע ולשמיים. התוצאה, היא חיסכון אנרגטי, תועלת סביבתית ובריאותית, ושביעות רצון של מנהלי התשתית וגורמי הביטחון. פרויקטים כאלה, מיושמים כיום בהחלפת כלל גופי התאורה של כבישי ישראל, על ידי חברת נתיבי ישראל, מניעת זיהום אור, על ידי החשכת עשרות מתקנים, של חברת מקורות ושדרוג התאורה לסביבתית, בעשרות מתקנים נוספים, שדרוג התאורה במתקני חברת תש"ן, בפארק תמנע, ועוד. המדריך החדש, מביא את מיטב הידע שנצבר, אל המתכננים ויאפשר להם להטמיע הנחיות חדשניות ופשוטות, עבור תשתיות, בכל רחבי ישראל".

בתמונות למעלה – תאורה רעה במתקן תשתיות, עם השפעות אור למרחק של 100 מטר, ואותה התאורה, לאחר שהוחלפה בתאורה טובה וידידותית יותר, עם השפעות ל – 10 מטר בלבד.