היתר רעלים ניתן לעוסק ברעלים, ומטרתו להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור. חברת קצא"א עוסקת בשינוע, הובלה, אחסנה, פריקה וטעינה של נפט גולמי, הכרוכים בסיכונים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים ועלולים לגרום לדליפות ופריצות של נפט ודלק. לאור פעילות קצא"א, סבור המשרד להגנת הסביבה כי קיים סיכון לאירועי זיהום ולאירועי חומרים מסוכנים ביבשה העלולים להוביל לזיהום קרקע ומים וכן קיים סיכון לגרימת זיהום אוויר ומפגעי ריח במהלך התפעול והאחסון – כפי שאירע לא פעם בשנים האחרונות.
נוכח אירועים בעלי השלכות סביבתיות שאירעו בחברת קצא"א, וממצאי תחקירים שהתבצעו בעקבותיהם, וכן לאור בקשת החברה לבחון את הגדלת הכמות השנתית של הדלקים הפוסיליים שישונעו ויאוחסנו, עלה במשרד להגנת הסביבה הצורך בעדכון התנאים בהיתרי הרעלים, כך שיבטיחו הגנה ראויה לסביבה ולאוכלוסייה מפני הסיכונים שבפעילות חברת קצא"א.
במסגרת ההיתרים שניתנו לחברה בחודש אפריל, נותרה על כנה הכמות השנתית הקודמת חרף בקשת החברה להגדיל את הכמויות השנתיות במתקניה באילת ובאשקלון. כמו-כן, הממונה במשרד להגנת הסביבה הוסיף תנאים מעודכנים, בין היתר, בשים לב להתפתחויות ולשינויי התקנים והרגולציה ולדרישות המקובלות במדינות המפותחות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במסגרת העתירה שהגישה קצא"א כנגד החלטה זו של הממונה במשרד, הגישה המדינה אתמול (שלישי), באמצעות פרקליטות מחוז דרום – אזרחי, הודעת עדכון בהליך שמתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בפני כב' השופט אליהו ביתן.
בהודעה נכתב כי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), אורית קוטב, קיימה מספר דיונים שבהם נשמעו העמדות המשפטיות והמקצועיות של משרדי הממשלה הרלוונטיים: המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגיה, רשות החברות הממשלתית, משרד המשפטים והפרקליטות, בשאלת סמכותו של המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלה על הכמות השנתית לעיסוק.
"בתום הדיונים הכריעה המשנה לפרקליט המדינה כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות העומדות לדיון, המשרד להגנת הסביבה מוסמך להגביל בהיתר רעלים שניתן מכוח חוק חומרים מסוכנים את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים", נכתב בהודעת המדינה.
עוד צוין בהודעת המדינה, כי עמדת המשרד להגנת הסביבה היא שהתנאים החדשים להיתר הרעלים נדרשים למניעת סיכונים סביבתיים ולמזעורם, הנובעים מעצם עיסוקה של קצא"א ברעלים ונובעים, בין היתר, משינויים אשר חלו במתקניה. לפיכך התבקש בית המשפט לקבוע את הדיון למחצית חודש אוגוסט.
במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא, גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הצורך במגבלת כמות שנתית נובע, בין היתר, מהסיכון לאירועי חומרים מסוכנים שנובע מתפעול יתר, שגובר ככל שהכמות השנתית שעוברת במתקני קצא"א עולה – וזאת כפועל יוצא של פעולות רבות יותר של פריקה וטעינה. כמו כן, לתוספת הכמות השנתית יש השלכות סביבתיות נוספות, כגון על פליטת מזהמים לאוויר, שגם הן בסמכות הממונה לפי החוק במשרד להגנת הסביבה.
ברקע הדברים, תשתיות קצא"א, אשר כוללות תשתיות אחסון, פריקה וטעינה, ממוקמות על קו החוף ובסמוך לו בערים אשקלון ואילת, בקרבת אוכלוסייה ושימושים רגישים. תשתיות השינוע וההובלה של הדלקים, הכוללים קווי צנרת ארוכים באורך מאות קילומטרים (אילת-אשקלון-חיפה), חוצים אזורים רגישים לרבות שמורות טבע, אגני ניקוז ומרכזי אוכלוסין.
כמו-כן, במהלך השנים התרחשו מספר אירועי דליפת נפט מתשתיות קצא"א, אשר הובילו לזיהום קרקע ומים ולפגיעה בסביבה, וסיכנו את בריאות הציבור. נוסף על אלו, סובלים תושבי אילת ואשקלון ממטרדי ריחות, בין היתר כתוצאה מפעילות החברה.
בהמשך, וכפי שצוין בהודעת העדכון לביהמ"ש, המשרד להגנת הסביבה יזמן את קצא"א לשימוע בעניין בקשתה להגדלת הכמות השנתית ולגבי תנאי היתר הרעלים החדשים למתקניה באילת ובאשקלון ובעניין קו הצנרת הארצי שהיא מפעילה. עוד נקבע, כי בנסיבות המקרה, המשרד להגנת הסביבה ילבן את הנושא למול משרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד האוצר ומשרד האנרגיה – ובמידת הצורך, תובא סוגיית המדיניות בפני הפורום המתאים.
יצוין, כי טרם הוצאת ההיתרים החדשים הוזמנה קצא"א לטעון את טענותיה בפני הממונה במשרד, אך בחרה להימנע מכך. כעת, בהתאם לסיכום בין גורמי המדינה, המשרד להגנת הסביבה יזמן את חברת קצא"א פעם נוספת לשימוע.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "היתרי הרעלים נועדו להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור. שינוע ואחסון דלקים פוסיליים מעלה חששות לסיכונים גדולים לבריאות הציבור ולסביבה – ולכן יש צורך בפיקוח ובקרה ברמה הגבוהה ביותר. גורמי המקצוע במשרד ישקלו את כל הטענות בצורה עניינית ומקצועית, ללא מורא, על מנת להבטיח כי תנאי היתרי הרעלים יתנו הגנה ראויה לציבור ולסביבה, ויבטיחו מניעת מפגעים ומטרדים לתושבים".
