לפיד בבה"ד 1: "אנחנו לא נהסס להפעיל כוח כדי לשמור על שלום אזרחנו"

ראש הממשלה, יאיר לפיד, נשא לפני זמן קצר (חמישי) דברים בטקס סיום קורס קצינים קרביים, בבה"ד 1 שבמצפה רמון.

בפתח דבריו דיבר לפיד אל הקצינים הטריים ושיבח אותם: "בכל פעם שמגיע הרגע הזה, בכל פעם שנגמר קורס קצינים בבה״ד 1, מתחילה ספירת המלאי. כמה חובשי כיפה יש בקורס? כמה קיבוצניקים? כמה יוצאי אתיופיה, כמה נשים כמה גברים? כמה ממכבים רעות שנפלו מקורס טיס? כמה מתל אביב? זה לא מה שאני רואה מולי. אני רואה מולי קצינים וקצינות בצה"ל. אני לא רואה קבוצות, אני רואה את נבחרת העל של עם ישראל. 463 קצינות וקצינות שיובילו את המדינה בשנים הקרובות. כולכם פחות או יותר באותו גיל, מדברים אותה שפה, לבושים באותם מדים, עברתם אותן חוויות. אולי אין לכם אותן דעות, אבל יש לכם אותו סולם ערכים. אין שום סיבה לחלק אתכם לקבוצות. אני לא טוען לרגע שאתם זהים. אתם לא. אף אחד לא מסיים קורס קצינים בצה״ל אם אין לו מבנה אישיות חזק, ורצון חזק, ואם הוא לא תחרותי ורוצה להוכיח את עצמו. אבל בחרתם להקדיש את חייכם למטרה משותפת. לטוב משותף. החל מהיום, אם יבקשו מכם להגדיר את עצמכם בשלוש מילים, שלוש המילים האלה יהיו: 'אני קצין בצה"ל', או 'אני קצינה בצה"ל'."

עוד אמר לפיד: "נהוג בנאומים כאלה להגיד ש"אדם הוא תבנית נוף הולדתו״. זה משיר יפה של טשרניחובסקי, אבל זה לא נכון. אדם הוא הרבה יותר מזה. נוף הולדתכם חשוב, אבל הוא רק נקודת הזינוק שממנה יוצאים לדרך. את התבנית שלכם אתם יצרתם בעצמכם. יצרתם אותה כשהתגייסתם, יצרתם אותה כשבחרתם להיות המצטיינים במחלקה או בפלוגה, יצרתם אותה בחודשים האחרונים פה בקורס. מסלול חייכם לא נקבע מראש. הרקע והרגע שבו נולדתם הוא לא הדבר היחיד שיגדיר אתכם עד יום מותכם. הדרגות שאתם עונדים היום הן הוכחה – הדבר שקובע את גורלכם הן הבחירות שאתם עושים. מדינת ישראל לא נוסדה בידי אנשים שקיבלו את המציאות כפי שהיא, אלא בידי אנשים צעירים – בגילכם – שהסתכלו על המציאות ואמרו לעצמם, ״אני הולך לשנות אותה״. בדרך לשם הם עשו עוד דבר. הם הסתכלו בראי ואמרו: ״אני הולך לשנות את עצמי.״ אתם מקבלים היום דרגות של קצינים בצה״ל מפני שזו הבחירה שעשיתם: להיות בראש המחנה. לקחת עליכם אתגר בידיעה ברורה שהוא יגדיר אתכם יותר מכל דבר אחר שעשיתם בחייכם."

"ואחרי שהחלטתם – החלטתם כל יום מחדש. בזמן ריצה, בזמן מסע, בזמן אימון. בזמן שאנשים אחרים בגילכם עשו דברים שנראו הרבה יותר כיפים, ולא הבינו למה הם מרגישים שאין לחייהם משמעות. חיים בעלי משמעות הם חיים שהוקדשו למטרה גדולה מאתנו. בבה"ד 1 מדברים לא מעט על לקיחת אחריות – אחריות היא דבר שאתה לוקח על עצמך, אבל לא בשביל עצמך. אחריות היא המאמץ שאתה עושה בשביל אחרים. לרצות להצליח, לרצות להיות קצין זה לא מספיק. אתה צריך לדעת למה אתה רוצה להיות קצין. מהי המטרה הגדולה יותר שאתה משרת. ככל שאתה נותן מעצמך יותר, אתה הופך לטוב יותר. אתם לא רק קציני העתיד של צה"ל, אתם גם שדרת הפיקוד העתידית של החברה הישראלית. אתם לא רק אחים לנשק, אלא גם אחים לערכים, למנהיגות, לשליחות, לאהבת הארץ. מדינת ישראל היא מדינה שיש עליה איומים לא פשוטים. הגרעין האיראני, הטילים המדויקים של החיזבאללה מלבנון, החמאס בעזה, קיני מחבלים בג'נין, ציר הטרור שמנסה להתבסס בסוריה. ישראל חזקה מכל אויביה, ואנחנו לא נהסס להפעיל כוח כדי לשמור על שלום אזרחנו. אויבינו צריכים לדעת שבכל רגע נתון אנחנו חזקים יותר, מתוחכמים יותר, קשוחים יותר מהם. ואויבינו צריכים לדעת עוד דבר: שאנחנו מתייצבים מולם יחד. שהחברה הישראלית חזקה יותר מכל ויכוח. העוצמה הישראלית היא העוצמה של הביחד." הוסיף ראש הממשלה.

עוד אמר רה"מ: "אחד הדברים שהמקום הזה מלמד, הוא שלא משנה כמה אתה מוכשר, אי אפשר להצליח לבד. אם אתם רוצים שהחיילים שלכם והמפקדים שלכם יתנו בכם אמון – תצטרכו לתת בהם אמון. המשימה שלנו כחברה היא להחזיר את האמון. את האמון בדמוקרטיה שלנו, את האמון בצה"ל, במשטרה, בבית המשפט. ובעיקר להחזיר את האמון שלנו אחד בשני. כדי שאויבינו ידעו שאתנו לא כדאי להתעסק צריך להתקיים תנאי. התנאי הוא, שהצעירים הטובים ביותר בישראל, הנחושים ביותר בישראל, יגיעו הנה – לבה"ד 1. אני מסתכל עליכם – התנאי הזה מתקיים. אם אתם רוצים לדעת על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על ההרתעה הישראלית, תסתכלו ימינה ושמאלה. זה אתם. אתם ההרתעה הישראלית. זה לא קרה מעצמו. זה לא משהו שמקבלים בחבילת הסיוע האמריקאית. ההרתעה הישראלית נבנית מכוחם של אנשים צעירים כמוכם שמוכנים לקחת את עצמם עד הקצה, ואז מעבר לקצה. אף אחד מכם לא נמצא פה כי הוא הצליח. אתם נמצאים פה כי התגברתם על הכישלונות. כי בכל פעם שנתקלתם בקושי אמרתם לעצמכם: "זה המבחן שלי ואני אעמוד בו. אני אפול שוב ושוב, אבל בכל פעם שאני אפול, אני אקום. אתם יודעים היום על עצמכם משהו שלא ידעתם לפני מספר חודשים. אתם יודעים משהו על היכולת שלכם לעמוד בקשיים. אתם יודעים איך זה להתחרות כשהתנאים לא לטובתכם. אתם יודעים שהרגעים שמגדירים אתכם הם אלה שבהם חשבתם שלא תעמדו בזה, ובכל זאת עמדתם בזה. חציתם את קו הסיום כי אמרתם לעצמכם, אני לא מחפש תירוצים למה נכשלתי, אני מחפש בתוכי את הכוח להמשיך ולהגיע ולהיות אחד מהטובים ביותר."

לסיום, אמר: "אתם לא הטובים ביותר ביחס למי שיושב עכשיו לצדכם. אתם לא הטובים ביותר ביחס לאלה שלא התקבלו לבה"ד 1. זה יותר מזה. אם אתם פה, זה אומר שהייתם הטובים יותר ביחס לעצמכם. שאתם הגרסה הכי טובה של עצמכם שיכולה להיות. והגרסה הטובה ביותר של עצמכם היא הגרסה שמסתכלת על החברים שלכם ולא רואה מאיפה הם באו אלא לאן אתם הולכים. רואה את העוצמה של העובדה שאנחנו שונים אחד מהשני, אבל יש לנו אותה מטרה. הגרסה הטובה ביותר של עצמכם היא הגרסה שיודעת לעבוד יחד למען מדינת ישראל, ויודעת שהמטרה של חילוקי דעות היא לא לריב אלא להגיע לתוצאה טובה יותר. והכי חשוב – הגרסה הטובה ביותר של עצמכם היא זו שאומרת, עוד לא הגעתי לגרסה הטובה ביותר שלי. אני עוד עובד על זה, אבל עשיתי חתיכת דרך, עובדה שסיימתי את בה"ד 1. ואני רוצה לסיום להגיד מילה להורים: נהוג להגיד בטקסים האלה שהכל בזכותכם. לא הפעם. הם עשו את זה בעצמם. אתם רק חינכתם אותם וגידלתם אותם והפכתם אותם לאנשים צעירים ומופלאים שמסוגלים לעשות את זה בעצמם. קצינים וקצינות, מדינת ישראל גאה בכם מאוד. בשם ממשלת ישראל אני גאה בכם מאוד. תשמרו על עצמכם".