דו"ח חדש ומקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חושף את נתוני ההכרה בנכות עקב הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות השירות הצבאי. דו"ח הממ"מ שנכתב לבקשת ח"כ קרן ברק מציג מידע על היקפי ההכרה של אגף שיקום נכים של משרד הביטחון ומגלה בין היתר כי הטיפול בחלק מהבקשות להכרה במצב נפשי עשוי להימשך שנים.
ממחקר הכנסת ניתן לראות כי עד תחילת אוקטובר 2021 טרם התקבלה החלטה ב-15% מהבקשות שהוגשו בשנת 2016, ב-26% מהבקשות שהוגשו בשנת 2017, בשליש מהבקשות שהוגשו בשנת 2018 וב-48% מהבקשות שהוגשו בשנת 2019.
עוד עולה מהדו"ח שנכתב על ידי חוקרת הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ-כהן כי בשנים 2021-2016 (עד תחילת אוקטובר) הוגשו לאגף השיקום 3,795 בקשות להכרה במצב נפשי כלשהו – PTSD או אחד מהמצבים הנפשיים האחרים שהוזכרו לעיל.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
שנת 2017 היתה שנת שיא עם 795 בקשות ובשאר השנים הוגשו בין 666-548 בקשות; בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הוגשו 641 בקשות ולכן יש להניח שמספרן של כלל הבקשות שהוגשו בשנה זו היה מן הגבוהים.
מרכז המחקר ביקש מאגף השיקום את הנתונים האלו גם בפילוח לפי עיסוק החייל (למשל לוחם או תומך לחימה); מאגף השיקום נמסר שאי-אפשר להפיק נתונים כאלו; בעבור 737 בקשות נרשם כי הן בגין נסיבות קרביות ואירועים טראומתיים, אך ייתכן שיש בקשות שמקורן בפעילות מבצעית של לוחמים והן לא סווגו כך במערכת הממוחשבת. חלק מבקשותינו לנתונים לא נענו, בלא שיינתן לכך הסבר: פילוח של הנתונים לפי מגדר ולפי גיל וכן הנתונים שביקשה חברת הכנסת ברק על הסובלים מ-PTSD שגם צורכים סמים.
מהדו"ח עולה כאמור כי הטיפול בחלק מהבקשות להכרה במצב נפשי עשוי להימשך כמה שנים בהתאם, שיעור הבקשות שטרם התקבלה בהן החלטה עולה ככל שמדובר בבקשות שהוגשו בשנים מאוחרות יותר: בעת הפקת הנתונים (1 באוקטובר 2021) טרם התקבלה החלטה בכשלושה רבעים מהבקשות שהוגשו בשנת 2021 (475 בקשות מתוך 641 הבקשות שהוגשו בשנה זו ) ובקרוב לשני שלישים מהבקשות שהוגשו בשנת 2020 (350 בקשות מתוך 548 הבקשות שהוגשו באותה שנה). באותו מועד עדיין לא התקבלה החלטה בכמחצית הבקשות שהוגשו בשנת 2019 (283 בקשות מתוך 584 בקשות שהוגשו), בכשליש מהבקשות שהוגשו ב-2018 (183 בקשות מתוך 561 בקשות שהוגשו) ובכרבע מהבקשות שהוגשו ב-2017 (203 בקשות מתוך 795 בקשות שהוגשו). עד אוקטובר 2021 לא התקבלה החלטה בכ-15% מהבקשות שהוגשו ב-2016 (101 בקשות מתוך 666 בקשות שהוגשו).
בדו״ח נכתב כי אין בידי חוקרי הכנסת מידע שיכול להסביר את התמשכות ההליכים במקרים שבהם לא התקבלה החלטה במשך כמה שנים. "התמשכות הטיפול בבקשות מהגשתן ועד לקבלת החלטה של קצין התגמולים (אישור או דחייה) מצביעה על הצורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול וצווארי בקבוק שאולי קיימים בו" ציינה בדו״ח ד"ר יכימוביץ-כהן.
בעניין התמשכות ההליכים מזכירים בדו"ח את אמנת השירות של אגף השיקום, לפיה האגף מתחייב להחלטת קצין תגמולים תוך 14 ימי עבודה במקרים שבהם יש חבלות או פציעות ברורות הקשורות לשירות הצבאי באופן חד-משמעי (הליך זה מכונה "מסלול ירוק"), ותוך תשעה חודשים במקרים שבהם הקשר לשירות אינו חד-משמעי, בתנאי שכל החומר הוגש לאגף השיקום ושהמבקש התייצב לבדיקות כנדרש בתקנות הנכים.
בדו"ח הוצג כי במהלך השנים שיעור הבקשות בגין מצב נפשי שנדחו (מכלל הבקשות שהתקבלה בהן החלטה) קטן באופן הדרגתי מ-38% בשנת 2016 ל-13% בשנת 2021. במקביל לכך גדל שיעור הבקשות שאושרו. בכנסת ציינו כי לא ידוע האם הסיבה לכך היא שינוי בשיעור המקרים המתאימים לאישור בפועל, או שינוי מדיניות והגברת המודעות של הגורמים המחליטים לעניין המצב הנפשי.
בהמשך הדו"ח הוצגו נתונים על התפלגות האבחנות שאושרו לפי מצב פוסט-טראומטי לעומת מצב נפשי אחר. בשנים 2021-2016 נקבעה אבחנה של PTSD ב-1,140 מהבקשות (בגין מצב נפשי) שאושרו (76%) ושל מצב נפשי אחר ב-355 מהבקשות שאושרו (24%). בין שנת 2016 לאוקטובר 2021 הוגשו לבית המשפט 1,015 ערעורים על החלטות בבקשות שהוגשו בגין מצב נפשי.
בין שנת 2016 לתחילת נובמבר 2021: 738 ערעורים נדחו או נמחקו; 181 ערעורים התקבלו על ידי בית המשפט; 372 ערעורים הסתיימו בפשרה או הוחזרו לקצין התגמולים לבדיקה מחודשת. 278 ערעורים עדיין בטיפול בבתי משפט, וברבים מהם הטיפול נמשך כמה שנים.
ח"כ קרן ברק יוזמת הדו"ח אמרה עם פרסומו: ״שלחנו את טובי בננו להלחם ולהגן על ארצנו. חובתנו המוסרית כחברה, מדינה ולאום לא להפקירם ולדאוג לבריאות הנפשית של מי שנתנו מעצמם למען המולדת. המחקר אותו יזמתי חושף נתונים מדאיגים שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש. לא יתכן ש-42% אחוזים מן הבקשות שהוגשו מאז 2016 עדין בהליכי טיפול, למעלה משש שנים ועדיין ללא הכרעות, זה לא מתקבל על הדעת, בוודאי לא כשמדובר בבריאות ילדינו. תמונת המצב מתארת מציאות בה צעירים פוסט טראומטיים נגררים בהליכי בקשת ההכרה במשך שנים ארוכות כשבינתיים מצבם הבריאותי הולך ומידרדר והנזק גדל. בכנסת הבאה בכוונתי להמשיך ולהאבק למענם ועבורם".
