לפיד בפסגה I2U2: "מי שיבין שאנחנו חיים בעולם חדש עם אתגרים חדשים – יצליח וישגשג"

ראש הממשלה יאיר לפיד ונשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, פתחו לפני זמן קצר (חמישי) את המפגש הווירטואלי I2U2, יחד עם נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.

ראש הממשלה יאיר לפיד פנה לחברים בשיחה בפתח הפגישה ואמר: "כבוד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כבוד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, כבוד נשיא איחוד האמירויות הערביות שייח' מוחמד בן זאיד אל נהאיאן, חברים. הקבוצה הזו נולדה לפני כמה חודשים בארוחת ערב בביתו של שגריר האמירויות בוושינגטון. ישבנו סביב השולחן ודיברנו על כך שאחרי שנשתלט על המגיפה, מי שינסה לחזור למה שהיה קודם, ייכשל. מי שיבין שאנחנו חיים בעולם חדש עם אתגרים חדשים – יצליח וישגשג. ארוחת הערב, הייתה ביום רביעי. מספר ימים לאחר מכן – קרוב לוודאי שיא עולמי בתחום היחסים הבינלאומיים – כבר היה במשרדי בירושלים, ידידי ד"ר ג'אישנקאר, שר החוץ ההודי. טוני בלינקן ושייח' עבדאללה בין זאיד עלו בזום, והוצאנו לדרך את הפסגה הראשונה של הפורום המרובע – פורום ה-I2U2. נקודת המוצא שלנו הייתה שבעולם החדש בו אנחנו חיים, אנחנו צריכים לשפר את היכולת לשתף פעולה מהר, למקסם יתרונות יחסיים, לחבר נכון טכנולוגיה מתקדמת עם משאבי טבע. לחשוב במושגים חדשים על אנרגיה, ביטחון מזון וטכנולוגיית מים, הגנה וסחר. כל אחת מהמדינות שלנו מביאה לשולחן הזה אתגרים שונים מאוד ויתרונות שונים מאוד, אבל זה מה שהופך את הפוטנציאל שלנו לגדול יותר. במאה ה-21 האתגרים הם מקומיים, אבל הפתרונות הם גלובליים."

בנוסף, הדגים לפיד את דבריו ואמר: "תרשו לי לתת לכם שתי דוגמאות: העולם כולו עסוק בימים אלה בסוגיות הקשורות לביטחון-מזון. השילוב בין משבר האקלים, המלחמה באירופה ומגפת הקורונה יצרו חוסר ביטחון תזונתי גלובלי. ביטחון-מזון עומד להיות נושא מרכזי באפריקה ובאמריקה הלטינית, במזרח אסיה ובמזרח התיכון. יוזמה כמו "מסדרון המזון" בין הודו לאמירויות, שנולדה בקבוצה הזו, היא דוגמא מובהקת לפתרון יצירתי לבעיה שכולם מתמודדים איתה. שינוע מהיר של מזון, טכנולוגיות של שימור מזון, היכולת לחבר יתרונות יחסיים ביחד – היא הפתרון לבעיה. דוגמא נוספת, הוא הפרויקט של אגירת אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח. גם במקרה הזה, הרעיון הוא מיקסום של יכולות טכנולוגיות, חלקן עדיין בשלבי פיתוח, כדי להתמודד עם שוק אנרגיה שנמצא במשבר חמור. מאז שפרצה המלחמה באוקראינה כל אחד מאתנו, נאלץ להתמודד עם המשבר הזה ברמה המקומית. ההשפעה על יוקר המחיה היא מיידית ודרמטית, ויש לזה כמובן השלכות פוליטיות. הפתרונות האמיתיים יבואו רק משיתוף פעולה בין מדינות שיידעו לשים סביב אותו שולחן שכל, ידע ומשאבים."

עוד הוסיף לפיד ואמר כי "אני רוצה להדגיש, הקבוצה הזו אינה פילנתרופית. אנחנו רוצים לשנות את העולם לטובה, אבל אנחנו מייצרים פה גם יתרון תחרותי למדינות שלנו, לעסקים שלנו ולמדע שלנו. בשני הפרויקטים המדוברים, כבר שותפו רשימות של חברות מקומיות וטכנולוגיות רלוונטיות. המטרה היא, שהשוק הפרטי יהיה שותף מלא במיזם הזה. הקבוצה הזו מעניינת מפני שמדובר בארבע מדינות שונות מאוד, אבל כשהתחלנו לדבר התברר שאנחנו כולנו רוצים אותם הדברים: שלילדים שלנו יהיה חם בחורף, שיהיה להם אוכל על השולחן ומים נקיים מהברז, שהם יהנו מחינוך איכותי ומתשתיות מתקדמות של בריאות ותחבורה. אנחנו רוצים גם לצמצם את ההרס שגרם הדור שלנו לאקלים ולסביבה. אלו אתגרים גדולים. אף מדינה אחת, לא חשוב כמה תהיה גדולה או עשירה, לא תוכל להתמודד איתם לבד. מצד שני, אני מאמין, וזה חלק מהרעיון מאחורי הקבוצה הזו – שקבוצות שהן גדולות מדי, ייתכן ויהיו לא אפקטיביות."

לסיום, אמר: "הרביעיה הזו היא בעיני המודל הנכון. היתרונות שלנו ברורים זה לזה, וגם הצרכים שלנו. אנחנו יכולים לייצר גמישות מספקת ומנגנון שיכול להחליט מהר ולהחליט חכם. יחד עם זאת, אנחנו תמיד יכולים למצוא דרכים לייצר חיבורים אד-הוק עם מדינות נוספות שירצו לקדם איתנו פרויקטים. הפרויקטים שציינתי הם רק ההתחלה. זו לא רשימה סגורה. התפקיד שלנו כמנהיגי מדינות הוא לדחוף את הצוותים שלנו חזק ככל האפשר לחקור את התחומים שבהם אפשר להביא שינוי אמיתי, לבחון פרויקטים חדשים, להביא אותם לשולחן, לחבר אליהם את הקהילות המדעיות והעסקיות. העולם מסתכל על המפגש שלנו. הוא משדר שמשהו מיוחד קורה כאן. שיתוף פעולה כלכלי ואזורי מסוג חדש, גמיש ומותאם יותר לבעיות עימן אנו מתמודדים. התוצאות המדיניות והכלכליות שייצאו מהמפגש הזה, ידגישו את המחויבות של כולנו לסוג חדש של שיתוף פעולה. בשותפות הזו, כל מדינה וכל שותפה מביאה את החוזקות של עצמה, כך שהביחד גדול מסך חלקיו. זוהי רק ההתחלה".