עיקרי התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הוצגו לראשונה היום (שני) בכנס שהתקיים בתל אביב. הכנס התקיים במעמד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, התקיים במסגרת קהילת סינרגAI שהוקמה על ידי המשרד בכדי לסייע בפתרון אתגרים לאומיים דרך התבססות על מחקר וידע אקדמי. בכנס השתתפו מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. בנוסף, השתתפו בכנס נציגי משרדי ממשלה וגופי רגולציה לצד נציגים מהאקדמיה והתעשייה בהם: נשיא ומנכ"ל "מובילאיי", פרופ' אמנון שעשוע; המשנה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, תום דן; מנהל תכנית התשתיות הלאומיות בנושא בינה מלאכותית, זיו קציר; המדען הראשי של מייקרוסופט ישראל, ד"ר תומר סיימון; מנהל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל, פרופ' יוסי מטיאס ועוד.
התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית גובשה לאור החשיבות האסטרטגית של קידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים להמשך הצמיחה של המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית בפרט, ובהמשך להחלטת הממשלה 212 אשר קבעה כי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, תוביל את מדיניות הממשלה בנושאי הבינה המלאכותית. התכנית גובשה על ידי צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, יחד עם כלל בעלי העניין בממשלה ומחוצה לה, בהם: רשות החדשנות, מערך הדיגיטל הלאומי ופורום תל"ם (בו חברים ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות ומשרד האוצר), ואומצו בה חלק ניכר מההמלצות של שתי ועדות קודמות. בגיבוש התכנית לקחו חלק מערך הייעוץ האסטרטגי של חברת KPMG סומך חייקין. בין מטרות התכנית: קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות להבטחת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל; יצירת קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל; והטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי.
התכנית הלאומית החדשה, בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח, מתווה את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות. התכנית מסתמכת על סטנדרטים ותקנים בינלאומיים בתחומי האתיקה והרגולציה ותאפשר העמדת כלים שיאפשרו מובילות של תעשיית ה-AI הישראלית לצד האצת הטמעת ה-AI בממשלה ובמשק באמצעות פרויקטים לאומיים ומיזמים מותאמים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בין העקרונות המרכזיים של התוכנית: הטמעת AI בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי, קידום מיזמים משותפים לממשלה ולתעשייה, יצירת "נכסי מידע" פתוחים באופן שייצר קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל, הגדלה משמעותית של מספר החוקרים באקדמיה בתחומי מדע הנתונים ובינה מלאכותית, העמדת תשתיות טכנולוגיות, קידום ידע מחקרי, הנגשת בסיסי מידע ונתונים לצרכי מחקר ופיתוח בתיאום עם רשויות נוספות ועוד.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״בינה מלאכותית היא טכנולוגיה קריטית למובילות של תעשיית ההייטק הישראלית בעולם. ישראל כיום מאחור במרוץ העולמי – והיא קיבלה ציונים נמוכים בחלק מן המדדים בינלאומיים של בינה מלאכותית – בין היתר בהקשר של אסטרטגיה לאומית, והשקעה תקציבית ממשלתית. בחודשים האחרונים פעלנו במספר דרכים: כתבנו והוצאנו לדרך את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, פרי עבודה משמעותית מאוד של צוות בהובלת משרדי. התוכנית הלאומית תקדם מחקר, הון אנושי ותשתיות, להבטחת ההובלה הטכנולוגית של מדינת ישראל ותהווה קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל באמצעות בינה מלאכותית. במסגרתה גם נוביל הטמעה של השימוש בכלי AI בממשלה לשיפור המגזר הציבורי בישראל."
"אנו כותבים את הרגולציה המאפשרת לבינה מלאכותית וכלים לניהול סיכונים. מדובר בעבודת מטה מקיפה ומשמעותית על מנת לקדם את ישראל גם בתחום הזה – ליישר קו עם העולם, ולעודד חדשנות אחראית.. בנוסף, הצטרפתי כחברה בפורום GPAI – ארגון שרים שמתעסק ברגולציה של בינה מלאכותית, וזאת הפעם הראשונה שישראל חברה בארגון הזה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית תקדם מחקר, הון אנושי ותשתיות, להבטחת ההובלה הטכנולוגית של מדינת ישראל ותהווה קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל באמצעות בינה מלאכותית. נוביל הטמעה של השימוש בכלי AI בממשלה לשיפור המגזר הציבורי בישראל." הוסיפה.
מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק: "הובלה בבינה מלאכותית זו הובלה בכל תחומי ההייטק האחרים. מיד כשנכנסתי לתפקיד, השרה אורית פרקש הכהן הגדירה את הנושא הזה בתור המשימה המרכזית מבחינתה שיש לקדם. התכנית הלאומית תייצר קפיצת מדרגה שתעזור לתעשיית ההייטק לממש יכולות בבינה מלאכותית ותייצר קפיצת מדרגה נוספת בתחום הזה. רכיב הפרויקטים הלאומיים יאפשר לנו לצמצם פערים קיימים ולהבטיח שגם הממשלה תדע לפתח את התחום בתוכה – וכך להחזיר גם לתעשייה. כי רגולטור שיודע לפתח את התחום אצלו הוא יותר מחויב ויצירתי."
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "המשך ההובלה העולמית וצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלית אינו מובטח. קצב פיתוח הטכנולוגיות החדישות מואץ וכל מדינה חפצת חיים חורטת על דגלה את נושא החדשנות הטכנולוגית. כדי שנוכל להמשיך להנות ממעמדנו בעולם ומהתרומה המכרעת שיש לתעשיית החדשנות על הכלכלה הישראלית גם בעתיד יש להשקיע בתשתיות לטכנולוגיות פורצת דרך. השקעה בתשתיות בינה מלאכותית היא תנאי לשימור מעמדה המוביל של ישראל בתחרות הבינלאומית. בינה מלאכותית הינה תחום אשר משנה מין היסוד את אופן פעילותם של תחומי חיים רבים: בריאות, חקלאות תחבורה, חינוך ועוד. העבודה בשותפות בין-משרדית מבטיחה תוצר שלם ומכליל את כל תחומי העשייה. אני מאמין שהתוכנית הזו תשפיע עשרות שנים קדימה על ההיי-טק הישראלי ועל המקום בו ישראל תהיה מבחינת הבינה המלאכותית."
התכנית הלאומית לבינה מלאכותית תיתן מענה להטמעת AI בממשלה באמצעות סדרת פרויקטים לאומיים במשרדי הממשלה השונים. באופן זה, יחול שיפור וייעול בשירות של המגזר הציבורי אשר ייעל את חיי האזרחים. בנוסף, מהלך זה ישמש מנוע להטמעת כלי AI בתחומים רבים במשק. התכנית תקדם פרויקטים לאומיים להטמעת בינה מלאכותית במשרדי הממשלה ולשיפור השירות לציבור, תקדם הדרכה והכשרה בתחום במשרדי הממשלה, תקדם מאגר מומחים לשימוש המשרדים ותקדם שיתוף ידע בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה.
עוד תיתן התכנית מענה לקידום תעשיית הבינה המלאכותית ושילוב כלי AI בתעשיית החדשנות באמצעות קידום מיזמים מותאמים של התעשייה והממשלה, יצירת "נכסי מידע" פתוחים כזרז לחדשנות והשקעה במחקר ופיתוח תשתיתי כדוגמת כלים אוטונומיים, התממה וייצור תוכן.
על מנת לקדם את פיתוח ההון האנושי, העמדת התשתיות הטכנולוגיות וקידום הידע המחקרי כגורמים המהווים את הבסיס להבטחת המובילות הטכנולוגית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, תפעל התכנית החדשה במגוון מישורים. התכנית תפעל להנגשת מידע לחוקרים ולמפתחים, להגדלת התפוקות המחקריות בתחום ה-AI, לקידום השימוש בכלי ה-AI במחקר בסיסי ויישומי, להכפלת מספר החוקרים באקדמיה, להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, להגדלת היקף ההון האנושי לתעשייה, להקמת תשתית מחשב על בישראל, ליצירה והנגשה של כלי עיבוד שפה טבעית (NLP) בעברית ובערבית ולהשקעה במחקר ופיתוח תשתיתיים כדוגמת התממה, כלים אוטונומיים וכלים מבוססי בינה מלאכותית ליצירת תוכן.
בנוסף תספק התכנית מענה לסוגיות של רגולציה ואתיקה, ובכלל זה אימוץ עקרונות אתיים, גיבוש עקרונות לרגולציה מאפשרת, בחינת התאמה והנגשה של כלי ניהול סיכונים, הכנת מדריך AI לרגולטור והקמת מוקד ידע ותקינה בינלאומית ב-AI.
כמו כן, במסגרת התכנית מקודמים מהלכים להנגשת בסיסי מידע ונתונים, שהגישה אליהם חשובה להצלחת הטמעת AI, לצרכי הממשלה ולצרכי מחקר ופיתוח. העמדת מאגרי מידע לשימושי AI תבוצע בתיאום עם מערך הדיגיטל הלאומי, הלמ"ס והרשות להגנת הפרטיות. בנוסף, יותאמו פרויקטי המידע הממשלתיים לשימושי AI, יקודמו פרויקטים לאומיים ומיזמים מתואמים להקמת "נכסי מידע" לשימושי מחקר ופיתוח ויקודמו מחקר ופיתוח להתממת מידע ל-AI. עוד תעודד התכנית שיתופי פעולה בינלאומיים הכוללים שותפות עם ה-OECD, השתתפות במחקרים, השתתפות פעילה בפורומים עולמיים רלוונטיים שיסייעו בפיתוח הידע ב-AI בישראל, קיום פרויקטים משותפים ובחינת צורך בהקמת קרנות השקעה משותפות.
כנס השקת התכנית התקיים במסגרת קהילת סינרגAI, שהוקמה על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה בכדי לסייע בפתרון אתגרים לאומיים דרך התבססות על מחקר וידע אקדמי. הקהילה מונה כ-1,600 חברי קהילה והיא אקו-סיסטם רב מגזרי הכולל חוקרות וחוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה, אנשי ממשל וארגוני חברה המקיימים ביניהם יחסי גומלין וממשקים לטובת פיתוח פתרונות אופרטיביים. הקהילה עוסקת במדיניות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית ונועדה לשתף בידע, חשיפת מיזמים ונגישות למחקר וממשקים רוחביים בתחום הבינה המלאכותית. בדגש על תחומי הרגולציה, האתיקה וההשלכות החברתיות של תחום הבינה המלאכותית.
