חוננו: ביהמ"ש קבע שפגיעה בלוחם במהלך פעילות מבצעית הינה מעשה טרור

ביהמ"ש המחוזי קבע כי פגיעה בלוחם מג"ב במהלך פעילות מבצעית עולה כדי מעשה טרור או איבה. השאלה הגיעה לפתחו של בית המשפט לאחר שלוחם מג"ב הגיש תביעה אזרחית נגד בן מיעוטים שפצע אותו במהלך פעילות מבצעית, והגיש בקשה להנחה באגרה המיועדת לנפגעי טרור. להפתעת הלוחם המדינה השיבה כי לא מדובר בטרור, ולא שעתה להסברי עורך דינו. כאמור, ביהמ"ש המחוזי קבע, כי הפגיעה עולה כדי מעשה טרור או איבה.

התקיפה אירעה במהלך פעילות מבצעית בכפר סילוואן בירושלים. במהלך הפעילות ארב המחבל לכוח מג"ב, והשליך לעברם מאחד הגגות אבנים, רעפים וחפצים נוספים. לוחם המג"ב ס' נפצע בפניו מאחד הרעפים, והובהל לבית החולים שערי צדק שם נזקק לטיפול רפואי בהרדמה חלקית.

המחבל נעצר, הועמד לדין והורשע בעבירות שעניינן גרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ואיומים. לאחר הרשעתו של המחבל בדין הפלילי, תבע ס' את המחבל תביעה אזרחית בעזרת ארגון חוננו, ודרש פיצוי על סך 180,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו ולמשפחתו. ס' ביקש לשלם אגרה מופחתת המיועדת לנפגעי טרור, אולם הופתע לקבל את תשובת המדינה – כי הוא לא זכאי להנחה.

בתשובתה טענה המדינה כי "המעשים בהם הורשע הנתבע (המחבל) הם בוודאי חמורים, ונעשו מתוך מטרה לפגוע בכוחות הביטחון ולהפריע להם במילוי תפקידם, אך לעת הזאת לא הונחה תשתית לכך שמדובר במעשה טרור או בפעולת איבה".

עורך דינו של ס', עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו, השיב למדינה תשובה מנומקת בה התייחס לכלל נסיבות האירוע והסביר כי הן עולות בקנה אחד עם הגדרת החוק למעשה טרור. בין היתר, הזכיר כי המחבל השליך אבנים לעבר הלוחמים שהיו לבושי מדים, שהגיעו לשטח על מנת לבצע פעולת מעצר, ללא שהיה כל קשר בינו ובין האדם אותו ביקשו הלוחמים לתפוס, על מנת להפריע להם להשלים את המשימה שהוטלה עליהם ע"י רשויות הביטחון של המדינה ותוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה חמורה בגופם.

גם לאחר עיון בטענות הלוחם, המדינה המשיכה לדבוק בעמדתה והבהירה כי אין לראות המעשים מעשי טרור או איבה.

כאמור, ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע, כי יש לראות במעשים מעשה טרור המזכה בתשלום אגרה מופחת. בהחלטה נכתב "די בנימוקי הבקשה (של הלוחם) כדי להוכיח כי אכן מעשיו המתוארים של המשיב (המחבל) עולים כי מעשה טרור או איבה, המזכה את התובע להפחתת אגרה.. בהינתן מכלול נסיבות האירוע, ההקשר בו נגרמה החבלה – במהלך פעילות מבצעית למעצר חשוד – ואופן גרימתה – השלכת חפצים לעבור כוח מג"ב מגג סמוך, כמו גם העבודה כי לא היה קשר בין הנתבע לבין החשוד שנעצר, יש יסוד להנחה כי מדובר בפגיעה על רקע המעשה המיוחס לנתבע, באופן המתיישב אף עם הגדרת מעשה טרור".

עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו, המייצג את הלוחם ס' בתביעה, מסר: "אנו מברכים על החלטת ביהמ"ש, שניתנה בניגוד לעמדת המדינה. לוחם הנשלח מטעם המדינה לשטח, תוך סיכון חיים, צריך להאמין בצדקת דרכו ולדעת שהמדינה תתמוך בו אם נפגע חלילה. לכן, קשה להשלים עם עמדת המדינה, לפיה התוקף את הלוחם במהלך הפעילות המבצעית, אך ורק מתוך כוונה לסכל את הפעילות ולפגוע בכוח הלוחם, אינו פעיל טרור. לשמחתנו, ביהמ"ש תיקן את העוול הטמון בתגובת המדינה, וחיזק את ידי הלוחמים המבקשים לתבוע את נזקיהם ישירות מאלו שפגעו בהם".