בעקבות העלייה בשיעור האינפלציה בעולם: הבנקים המרכזיים ממשיכים להעלות ריבית

בעקבות העלייה בשיעור האינפלציה השנתית בכלכלות מובילות בעולם, הבנקים המרכזיים ממשיכים להעלות ריבית: הבנק המרכזי בארה"ב העלה לקראת סוף החודש את הריבית בארה"ב, בפעם הרביעית השנה, ב-0.75% (- העלייה החדה ביותר מזה 22 שנה) ל-2.5%, לאחר שהעלה אותה בשיעור דומה בחודש הקודם, הבנק המרכזי באירופה העלה את הריבית ב-0.5% לראשונה זה 11 שנה לרמה של 0%, והבנק המרכזי בבריטניה שביצע חמש העלאות ריבית לרמה של 1.25% ביוני.

בישראל שיעור האינפלציה השנתית הגיע, כאמור, לכ-4.4%, שיעור גבוה מהרף העליון של 3% (לשנה קלנדרית) שהציב בנק ישראל, בעקבות זאת העלה בנק ישראל את הריבית במשק, בפעם השלישית השנה, ב-0.5% – השיעור הגבוה ביותר מאז אפריל 2011, לרמה של 1.25%. יצוין כי באפריל, הועלתה הריבית לראשונה מאז 2018, ברבע אחוז.

בעקבות העלאות הריבית בשווקים שמתקרבות למיצוי עקב השפעתן השלילית על הצמיחה, וירידה במחירי הסחורות – עקב חשש ממיתון שהחל לתת אותותיו בארה"ב, סימנים להקלה בשרשרת האספקה והסכם בין רוסיה לאוקראינה שאמור לאפשר לאוקראינה לחדש את יצוא הדגנים והדשנים, הגיבו השווקים בעליות שערים.
המסחר בת"א הושפעו מגורמים נוספים, ביניהם:

· נמשכת הירידה בשיעור האבטלה כפי שעולה מנתוני הלמ"ס: שיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל הקורונה או קבוע מעבודתם ירד והגיע לכ-3.7% ביוני 2022 לעומת כ-3.8% במאי 2022, ושיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא והגיע לכ-3.4% ביוני 2022, זאת בדומה לשיעור האבטלה במרץ 2020.

· נמשכת הירידה בגירעון בתקציב הממשלה כפי שעולה מנתוני האוצר, לפיהם: ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2021 – יוני 2022) נרשם עודף תקציבי, לראשונה משנת 2007, העומד על כ-0.4% מהתמ"ג – השיעור הגבוה ביותר מאז 1987, לעומת גירעון בשיעור של כ-12% בשנת 2020 בה הגיע משבר הקורונה לשיא.

· בנק ישראל פרסם תחזית מקרו כלכלית מעודכנת, לפיה התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.0% ו-3.5% בשנים 2022 ו-2023, בהתאמה; שיעור האבטלה הרחבה יעמוד על 3.3% בממוצע בשנת 2022; שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 4.5% ו-2.4% בשנים 2022 ו-2023, בהתאמה; והריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 2.75% ברבעון השני של 2023.

בסיכום חודש יולי 2022, עלו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-5%, כל אחד, זאת לעומת עליה של כ-9% ושל כ-6% במדדי S&P 500 ו-Dow Jones , בהתאמה, בארה"ב, עלייה של כ-7% בממוצע בבורסות מובילות באירופה, וירידה של כ-4% בסין. יצוין כי מתחילת השנה ירידות השערים בתל-אביב מתונות בהשוואה לבורסות בעולם: מדד ת"א-125 ירד בכ-4%, זאת לעומת ירידה ממוצעת של כ-15% בבורסות מובילות בעולם, בראשן הנאסד"ק שרשם ירידה של כ-21%.

בכל המדדים הענפיים, נרשמו החודש עליות, בראשם מדדי ת"א-קלינטק ות"א תשתיות אנרגיה שעלו בכ-9% בממוצע .האטרקטיביות של מדדים אלה צפויה להתגבר על רקע משבר האנרגיה באירופה – משבר שהחל בעקבות תקנות מגבילות לשימוש באנרגיה מזהמת, והחריף עם ניתוק יצוא גז ממדינות העימות.

מניותיהן של שלוש חברות האנרגיה – אנרג'יאן, דלק קבוצה, וניו-מד אנרג'י יהש יתווספו למדד ת"א-35 במועד העדכון החצי שנתי שיחול ב-8.8.2022. מניות אלה יחליפו את מניות לייבפרסון, מיטרוניקס ושופרסל שיגרעו מהמדד במועד העדכון. החודש נרשמה ירידה חדה במחזורים במרבית אפיקי המסחר, זאת בהשפעת הירידה בתנודתיות על רקע יציאת פעילים בשוק לחופשת קיץ. המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל ביולי, נמוך בכ-28% מהמחזור במחצית הראשונה של 2022, אך גבוה בכ-7% מהמחזור שנרשם ביולי 2021. ב-7 ביולי, ערב העדכון החודשי של מדדי המניות נרשם מחזור בסך כ-3.2 מיליארד שקל בבורסה – כ-1.2 מיליארד שקל מתוכם, בשלב הנעילה.

הגיוסים בשוק המניות בתל אביב צפויים להסתכם החודש בכ-1.8 מיליארד שקל, זאת בהמשך לגיוסים ערים בהיקף של כ-14.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2022.

כ-1.5 מיליארד שקל גויסו החודש בשש הנפקות לציבור ובארבע הנפקות זכויות. בין המנפיקות החודש שתי חברות חדשות המצטרפות ל-11 חברות חדשות מתחילת השנה:
· חברת הבנייה קרסו נדל"ן גייסה 332 מיליון שקל בהנפקה משולבת הצעת מכר, בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building) והצעה אחידה לציבור, לפי שווי חברה של כ-1,968 מיליון שקל לאחר ההנפקה. זו החברה החדשה השנייה בגודלה הנרשמת השנה בבורסה.

· חברת הטכנולוגיה פרקומט העוסקת בפיתוח וייצור של מתקני חנייה רובוטיים ומכניים, גייסה 23 מיליון שקל בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-59 מיליון שקל לאחר ההנפקה.

החודש הושלמה הכנסת פעילות חדשה לחברה נסחרת: חברת "באבלס מותגים", העוסקת בייצור, יבוא, שיווק והפצה של מותגי פרימיום לילדים, מוזגה לתוך חברת המעטפת "מובייל מקס". בעסקה הוקצו כ-75% ממניות מובייל מקס. שווי באבלס מותגים בעסקה –112 מיליון שקל. בקרב המנפיקות הותיקות, בלטו החודש וקרן ההשקעה בתשתיות קיסטון ריט שגייסה כ-403 מיליון שקל – כ-302 מיליון שקל גויסו בהנפקת זכויות, וכ-101 מיליון שקל גויסו בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), חברת האנרגיה או.פי.סי שגייסה כ-331 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור, וחברת הבנייה שיכון ובינוי שגייסה כ-251 בהנפקת זכויות.

בשוק איגרות החוב נרשמו ביולי עליות שערים בכל מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. את עליות השערים החודש הובילו איגרות החוב הממשלתיות שקליות הכלולות במדד תל גוב שקלי 10+ שנים שעלו החודש בכ-3.7%, ואיגרות החוב הקונצרניות שקליות הכלולות במדד תל בונד-שקלי 5-15 שנים שעלה החודש בכ-1.7%.

התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ריבית קבועה ל-10 שנים ירדה לכ-2.5% לקראת סוף יולי 2022 לעומת כ-2.7% בסוף החודש הקודם ולעומת תשואה של כ-1.3% בתחילת השנה. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שירדה לכ-2.6% לקראת סוף יולי 2022 לעומת כ-3.0% בסוף החודש הקודם, ולעומת תשואה של כ-1.5% בתחילת השנה. יצוין כי יוצאות דופן החודש איגרות החוב הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד דולר שרשמו ירידה של כ-0.9%.

בשוק איגרות חוב נרשמה החודש ירידה בפעילות, והמחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.2 מיליארד שקל – נמוך בכ-13% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2022. עיקר הירידה באיגרות החוב הקונצרניות: המחזור היומי באיגרות חוב הקונצרניות (ללא קרנות סל) הסתכם בכ-0.8 מיליארד שקל ביולי – נמוך בכ-27% מהמחזור בחודש הקודם ונמוך בכ-17% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2022. יצוין כי, במועד העדכון החודשי של מדדי איגרות החוב שחל ב-28 ביולי 2022, הסתכם המחזור באיגרות החוב בבורסה בכ-3.9 מיליארד שקל, מזה כ-2.1 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות.

המחזור היומי באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל ביולי – נמוך בכ-14% מהמחזור בחודש הקודם, ונמוך בכ-11% לעומת המחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2022.

החודש נמשכת הירידה בגיוסי האוצר בשוק איגרות החוב בתל אביב והם הסתכמו בכ-3.1 מיליארד שקל ביולי, לעומת גיוס חודשי בהיקף של כ-4.7 ושל כ-3.3 מיליארד שקל בממוצע ברבעון הראשון וברבעון השני של 2022, בהתאמה. כ-84% מהסכום שגויס החודש, בוצע באמצעות אג"ח שקלי בריבית קבועה, וכ-16% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח צמוד מדד. הגיוסים בהנפקות לציבור והקצאות פרטיות בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי צפויים להסתכם ביותר מכ-7 מיליארד שקל ביולי, בהמשך לגיוסים ערים בהיקף של כ-43 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה. כ-5.7 מיליארד שקל גויסו החודש ב-13 הנפקות לציבור וכ-1.3 מיליארד שקל גויסו ב-12 הקצאות פרטיות.

כ-5.3 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י הסקטור הריאלי. הגיוסים הבולטים בסקטור זה היו:
· כ-4.1 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י 11 חברות נדל"ן. 3 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י חברת הקניונים קבוצת עזריאלי, בהנפקת איגרות חוב הגדולה ביותר השנה של חברה מהסקטור הריאלי, בהרחבת שלוש סדרות של אג"ח צמוד מדד.

· כ-139 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הבנייה עמרם – חברת אג"ח חדשה רביעית השנה – העוסקת באיתור מקרקעין ותהליכי השבחה וייזום של פרויקטים בנדל"ן. החברה הנפיקה סדרה חדשה של אג"ח שקלי בריבית קבועה, מח"מ 2.9 שנים, בריבית 6%, ללא דירוג.

· שתי הנפקות גדולות נוספות היו של קרן ההשקעה בתשתיות ואנרגיה ג'נריישן קפיטל שגייסה כ-401 מיליון שקל בהרחבת שתי סדרות של אג"ח צמוד מדד ,ושפיר הנדסה שגייסה כ-309 מיליון שקל בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי.

כ-1.7 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י הסקטור הפיננסי. בלטו בגודלן הנפקות של חברות הביטוח מגדל והפניקס – שגייסו כ-575 וכ-388 מיליון שקל בהנפקות של איגרות חוב שקליות. בנוסף, בנק לאומי גייס 1.7 מיליארד שקל באג"ח למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל שנרשם ב-TASE UP. החברה גייסה את הסכום באמצעות סדרה חדשה של אג"ח צמוד דולר, מח"מ 4.5 שנים, תשואה לפדיון 5.3%, בדירוג בינלאומי A ע"י "P&S" ו-A ע"י "Fitch".

שוק הנגזרים ביולי 2022 התאפיין במחזורי מסחר נמוכים לעומת המחצית הראשונה של השנה:

מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) ירד החודש, בהשפעת הירידה בתנודתיות המסחר, והסתכם בכ-94 אלף יחידות בחודש יולי לעומת כ-124 אלף יחידות בחודש הקודם וגם בממוצע במחצית הראשונה של 2022. מדד התנודתיות VTA35 ירד החודש והגיע לכ-16 נקודות בסוף יולי לעומת כ-20 נקודות בסוף החודש הקודם, ולעומת כ-15 נקודות בתחילת השנה. זאת בדומה למדד התנודתיות בארה"ב – ה-VIX שירד והגיע לכ-21 נקודות בסוף יולי לעומת כ-29 נקודות בסוף החודש הקודם ולעומת כ-17 נקודות בתחילת השנה.

מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות עלה החודש והסתכם בכ-35 אלף יחידות ביולי נמוך בכ-13% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2022, לעומת כ-30 אלף יחידות בחודש הקודם. המחזור ביולי הושפע מהתנודתיות בשער הדולר. הדולר נחלש בכ-3% ביחס לשקל ביולי, בהשפעת הירידה בתנודתיות במסחר, והגיע לשער של כ-3.39 שקל לקראת סוף החודש. בסוף יולי נסחרות בבורסה 540 קרנות סל בשווי של כ-100.7 מיליארד שקל.

החודש נרשמו למסחר 3 קרנות סל חדשות על מדדי מניות: קרן סל של קסם – שורט על מדד ת"א-נדל"ן, קרן סל של מור – על מדד אינדקס בנקים משקל שווה, וקרן סל של מגדל – ממונפת פי 3 על מדד NASDAQ 100. בנוסף נסחרות בת"א 39 קרנות חוץ הנסחרות במקביל גם בחו"ל בניהולן של בלאקרוק, אינבסקו וליקסור– שווי החזקות הציבור בקרנות אלה מגיע לכ-2.5 מיליארד שקל בסוף יולי, גבוה במעט מהשווי בסוף החודש הקודם.

שווי השוק של קרנות הסל בסוף יולי 2022 היה גבוה בכ-5.1 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם:
· כ-2.9 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בתל-אביב – עלייה של כ-1.8 מיליארד שקל בשווי שמקורה בעליית שערי המניות, ועלייה של כ-1.1 מיליארד שקל בשווי שמקורה ברכישות הציבור נטו של קרנות סל בעיקר על מדדי ת"א-125, ת"א-35 ואינדקס בנקים ישראל.
· כ-1.9 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בינלאומיים – עלייה של כ-1.6 מיליארד שקל בשווי שמקורה בעליית שערי המניות, ועלייה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי שמקורה ברכישות הציבור נטו של קרנות סל בעיקר על מדדי NASDAQ 100 ו-S&P 500.
· כ-0.3 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי איגרות חוב – כ-0.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי איגרות חוב חברות בתל-אביב, וכ-0.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה רכישות של קרנות סל על מדדי אג"ח בחו"ל.

בשוק קרנות הנאמנות נרשמה ביולי מגמה מעורבת:
בקרנות המשקיעות במניות בת"א ובקרנות המשקיעות בחו"ל נבלמה יציאת כספי הציבור שאפיינה אותן בחודשיים האחרונים, וביולי הציבור הזרים לקרנות אלה כ-0.3 מיליארד שקל נטו, לאחר משיכות בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל נטו בחודשים מאי-יוני 2022.

בקרנות המשקיעות באג"ח בת"א, התמתנו הפדיונות והסתכמו בכ-0.9 מיליארד שקל נטו ביולי, בהמשך לפדיונות ענק בסכום של כ-12 מיליארד שקל נטו בחודשים פברואר-מאי 2022.

בקרנות הכספיות מתגברת הזרמת כספי הציבור – הציבור הזרים כ-2 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לכ-2.3 מיליארד שקל שהזרים בחודשים אפריל-יוני 2022, ולאחר פדיונות בסכום של כ-0.2 מיליארד שקל בשלושת החודשים הראשונים של השנה. שינוי המגמה בחודשים אפריל-יולי 2022 הינו תוצאה של העלאת הריבית במשק.