דברים שכדאי לדעת על שופר
השופר הוא עשוי מקרן של איל ומשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה, ראש השנה היהודי, וכן באירועים מיוחדים נוספים במהלך השנה. ישנם מנהגים ומסורות רבים ושונים הקשורים בתקיעת שופר, ולכל עדה יש את הדרך שלה לעשות דברים. אבל באופן כללי, יש שלוש דרכים עיקריות לתקיעת שופר: תקיעה, שברים ותרועה. ונסביר:
תקיעה זה כשתוקעים תקיעה אחת ארוכה בשופר. שברים זה כשתוקעים שלוש תקיעות קצרות, ותרועה זה כשתוקעים תשע תקיעות קצרות. ישנן גם וריאציות אחרות של צלילים אלה שניתן להשתמש בהם בהתאם למיקום בתפילה ולמנהגים השונים (שכן לעיתים המילה 'שברים' מתייחס לשברים ותרועה בבת אחת).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
להלן שבעת השלבים של הכנת שופר עשוי קרן איל:
- בחרו קרן איל ארוכה ומעוקלת. ודא שהצופר נקי מכל פגמים או פגמים.
- חותכים את קצה הקרן בזווית של 45 מעלות. זה ייצור קצה קהה לנשיפה.
- מרתיחים את הקרן במים כ-30 דקות לריכוכה.
- חותכים את הקרן לאורך הרצוי. הקפד להשאיר מספיק מקום בקצה כדי להתאים את הפה שלך בנוחות.
- משייפים את קצוות הקרן עד שהם חלקים.
- להבריק את הקרן עם מטלית כדי לתת לה גימור מבריק.
- נשוף לתוך השופר כדי לבדוק את הצליל שלו ולבצע את כל ההתאמות הנדרשות.
– תולדות השופר
השופר הוא כלי נגינה עתיק יומין בעל היסטוריה ארוכה וסיפורת. ניתן לאתר את מקורותיו בספר בראשית שהקרן של אילו של יצחק נאחז בסבך, ולאחר מכן בספר שמות, כאשר ה' ציווה על משה לעצב קרן איל לחצוצרה. מאז משמש השופר ככלי לתפילות מיוחדות וכסמל לזהות יהודית. בשופר תוקעים באופן על פי ההלכה במהלך ראש השנה, ראש השנה היהודי, ונאמר כי הצליל הייחודי שלו מייצג את הקריאה הנשמתית של כל נשמה לאלוקיה "צעק ליבם אל ה'" ומאידך קול השופר מבטא את קולו של אלוקים שעתיד להופיע ולהתגלות על הכול והוא זה שמשנה ומנהיג את המציאות גם עתה מאחרי כל הדברים, עילת העילות וסיבת כל הסיבות והתנועות וההתרחשויות במציאות.
– קול שופר
השופר נשמע מדי יום בחודש אלול, ובראש השנה. קול השופר נועד לעורר את הנשמה, ולגרום להתבוננות פנימית. זה הזמן להרהר במעשינו בשנה האחרונה, ולהחליט לעשות טוב יותר בשנה הקרובה. תקיעת שופר היא גם הכרזה על ריבונות ה', ותזכורת שעלינו לשרת אותו בכל ליבנו. יהי רצון שנכתב כולנו בספר החיים לשנה טובה, מלאה בבריאות, אושר וברכות.
– איך לתקוע בשופר?
השופר הוא כלי נגינה עתיק יומין העשוי מקרן של חיה כשרה. הוא משמש באופן מסורתי בטקסים דתיים יהודיים, והצליל הייחודי שלו משמש לציון רגעים חשובים בלוח השנה היהודי. בניגוד לכלי נגינה אחרים, בשופר לא מנגנים עם הידיים. במקום זה מחזיקים אותו בפה ותוקעים אותו כמו בחצוצרה. ישנן מספר טכניקות שניתן להשתמש בהן להפקת צלילים שונים בשופר. לדוגמה, תקיעה ארוכה ויציבה בשופר מכונה תקיעה, בעוד שסדרה של תקיעות קצרות יותר מכונה שברים. ניתן להשתמש בשופר גם להפקת קול יללה המכונה תרועה. ניתן להתייחס לסדרת צלילים אלו כשפה ומשפט מורכב אחד שלם ששליח הציבור פונה באמצעותו לקהל המתפללים: לדוגמה, תקיעה משמשת כדי להפנות אנשים לתשומת לב, בעוד שברים משמשים כאות לתשובה, ותרועה מבקש מהשומעים לתת לנשמתם לצעוק ולזעוק את האמת שלה, ולאחר מכן תקיעה נוספת של הרגעה, שמלמדת שהקב"ה עושה הכול והוא יסדר את כל המציאות בצורה הטובה ביותר. ללמוד איך לנגן בשופר דורש תרגול, אבל זו מיומנות שכל מי שמקדיש זמן ללמוד אותה יכול להיות בקי בה.
איפה ניתן למצוא שופר?
אם חשוב לכם לשמוע תקיעת שופר כשר או שאתם בעצמכם רוצים לתקוע בשופר, ומחפשים מקום לרכוש אחד כזה, תוכלו למצוא שופר איכותי וכשר במשכן התכלת בחנות הפיזית או בתוך האתר הרשמי של משכן התכלת.
עוד דברים חשובים לקראת ראש השנה
ראש השנה, הוא יום הדין, יום בו נקבע כיצד ייקבע חיינו בשאר השנה, אך ביחד עם זאת אנחנו כיהודים מאמינים ובוטחים בה' שיסתכל עלינו לטובה וידון אותנו לכף זכות, ולכן ביחד עם הלב השבור והמשתוקק בתפילה, במהלך החג עצמו אנחנו עושים פעולות שמבטאים ביטחון ושמחה וודאות פנימית שבוואדי יהיה שנה טובה ומתוקה. ואולי על פי מה שגילה רבי נחמן שבראש השנה הדבר החשוב ביותר הוא לחשוב על מחשבות טובות שבוודאי תהיה שנה מצוינת, ועיקר המתקנת הדינים הוא על ידי מחשבות טובות. וכמה מנהגים יפים יש בעניין:
תפוחים טבולים בדבש כדי לסמן את תקוותנו לשנה חדשה ומתוקה. מסורת נוספת היא להניח חתיכת רימון על הצלחת שלנו במהלך ארוחת החג. מאמינים שפרי זה מועיל במיוחד משום שהוא מכיל 613 זרעים, התואמים את 613 המצוות בתורה, ומשמעו הוא שלכל יהודי יש נקודות טובות רבות עד אין ספור של מידות טובות ומצוות ומעשים טובים שהוא עשה ויעשה במהלך השנה הסמוכה..
אכילת ראש של דג או ראש של כבש מתוך תפילה "שנהיה לראש ולא לזנב"
לבסוף, אנשים רבים בוחרים ללבוש לבן במהלך ראש השנה כסמל של טוהר ותמימות.