הבוקר (רביעי) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה לחודש יולי, הסוקר את התנועות התעסוקתיות המאפיינות את חודש זה. מהנתונים עולה כי בניגוד למגמה שאפיינה כמעט את כל החודשים מאז היציאה מהסגר השלישי בפברואר 2021, במהלך חודש יולי עלה מספר דורשי העבודה בלא פחות מ-6.6% בהשוואה לחודש יוני, שהם 9.5 אלף דורשי עבודה. במהלך חודש יולי עמד מספר דורשי העבודה על 152.7 אלף, ובשירות התעסוקה תולים את העלייה בתופעת הפיטורים העונתיים המאפיינת מידי שנה את חודשי הקיץ.
עוד מבהירים בשירות, כי לא זו בלבד שמדובר בעלייה עונתית צפויה אלא שבהשוואה לתקופה המקבילה בשנים 2017-2019 הרי שמדובר בעלייה בשיעור נמוך יותר. כך, בעוד בין החודשים יוני ויולי השנה נרשמה עלייה של 6.6% במספר דורשי העבודה, הרי שבתקופה המקבילה ב- 2019 העלייה עמדה על 11.4%, ב- 2018 על 10.9% ואילו ב- 2017 על 7.8%.
כך או כך, 117.5 אלף מבין סך 152.7 אלף דורשי העבודה שהיו רשומים בשירות התעסוקה בחודש יולי הם כאלה שהיו רשומים כדורשי עבודה גם בחודש יוני (להלן: "המלאי"), כאשר 35.2 אלף הנותרים הם נרשמים חדשים (להלן: "הזרם"). עוד יצוין, כי מדובר במלאי גבוה יותר בהשוואה לחודש יוני, אז עמד מספרם על 115.4 אלף, היינו זה מספר דורשי העבודה שהיו רשומים הן ביוני והן במאי. כך, שבעוד ובמלאי נרשמה ירידה של כ- 2 אלפים של דורשי עבודה בין החודשים יוני ליולי, הרי שהזרם עלה בכ- 7.5 אלף (27.7 אלף ביוני לעומת 35.2 אלף ביולי).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עיקרי הנתונים:
התפלגות דורשי העבודה לפי תביעה: עלייה בשיעור ובמספר תובעי האבטלה נוכח פיטורי הקיץ, לעומת ירידה במספר ובשיעור תובעי הבטחת ההכנסה בין היתר בשל האפקטיביות של תכניות האקטיבציה של שירות התעסוקה כמעגלי תעסוקה.
פערי היצע וביקוש: חרף פיטורי הקיץ, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה במשק עומד על 0.96, גבוה מזה שנרשם בחודש יוני (0.9) – כלומר, יש כמעט הלימה ביחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק למספר דורשי העבודה, מה שמעיד על הסיכוי הגבוה למצוא עבודה למי שמבקש לשוב למעגל העבודה.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות גיל: נוכח פיטורי הקיץ, המתאפיינים בשיעור גבוה יותר של צעירים, עלה שיעור הצעירים בקרב דורשי העבודה ב- 1.8 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני ועמד על 27.5% בסך הכל, כמעט זהה לשיעורם קודם למשבר (27.3% ביולי 2019).
התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: נוכח פיטורי הקיץ, המתאפיינים בשיעור גבוה יותר של נשים מאשר גברים, עלה שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה בכ- 2.3 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני ועמד ביולי על 56.1%, שיעור כמעט זהה לזה שנרשם ביולי 2019, קודם למשבר, שעמד אז 56%.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: נוכח פיטורי הקיץ, האופיינית יותר למגזר החרדי, עלה שיעור החרדים בקרב דורשי העבודה ב- 2.3 נקודות האחוז ובסך הכל מספרם רשם עלייה של 4.8 אלף המהווים עלייה של 5.8% בהשוואה לחודש יוני.
התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: נשמרה יציבות יחסית בהשוואה לחודשים הקודמים באשר להתפלגות לפי אשכולות, כאשר לבד מעלייה של 0.3 נקודות האחוז בקרב האשכולות הנמוכים (1-3), עלייה שולית עוד יותר בקרב האשכולות הגבוהים (8-10, עלייה של 0.1 נקודות האחוז) ורידה שולית בקרב אשכולות הביניים (1-3, ירידה של 0.5 נקודות האחוז).
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד: עלייה משמעותית בקרב ענפי ההוראה, התמך להוראה והעבודה הסוציאלית, כל אותם מקצועות המאופיינים בשיעורים גבוהים של פיטורי קיץ. בנוסף, נמשכה מגמת העלייה במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק, המאפיינת את החודשים האחרונים.
שיעור דורשי העבודה בערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: לראשונה מזה חודשים ארוכים, אום אל פחם אינה מובילה את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה אלא רהט. אולם, גם בחודש יולי, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – כאשר ביולי רהט הובילה את הרשימה עם 9.5%, אחריה אום אל פחם עם 9% ובמקום השלישי והרביעי היו עכו (עיר מעורבת) ונצרת עם שיעור דורשי עבודה של 6.5% ו- 6.2%, בהתאמה. ביטוי לפיטורי הקיץ ניתן בשיעורי העלייה שנרשמו במספר דורשי העבודה בערים החרדיות – במודיעין עילית נרשמה עלייה של 119%, באלעד של 94.2%, בבני ברק של 66.8% ובביתר עילית של 65.6%.