"לנתניהו, סמוטריץ', בן גביר ואמסלם יש את אותה מטרה: לפרק את יסודות השיטה"

סגן רה"מ ושר המשפטים, גדעון סער, נאם לפני זמן קצר(שני) בוועידת המשפט המתקיימת בתל אביב, בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.

"עם פתיחת שנת המשפט – נסקור בתמצית את השנה החולפת: פעלתי באורח חסר-תקדים לביצור זכיות האזרח – בחקירה ובמשפט. הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק היסוד שהבאתי זכויות בהליך הפלילי, המענה לרמת זכויות חוקתיות את זכויות היסוד של חשוד, נאשם או נפגע עבירה. השלמתי את חקיקת חוק פסלות ראיה שהושגה שלא כדין. ביצרנו זכויות האזרח גם בהוצאה לפועל: ביטול שלילת רשיונות נהיגה, הפחתת ריבית פיגורים – נושא כבד מאוד וחסר הצדקה. הבאתי סדרת חוקים לחיזוק יכולתה של המדינה להתמודד עם הפשיעה החמורה המאורגנת:
– חוקקנו את חוק עונשי מינימום לעבירות הנשק הבלתי חוקי
– הסמכנו את בתי המשפט הכלכליים לעסוק בפשיעה כלכלית ותיגברנו אותם
– הכנו חקיקה חדשה כדי לשפר את ההתמודדות עם תופעת הפרוטקשן."

"העברתי בוועדה לבחירת שופטים הצעתי לשימוע פומבי בבחירת המועמדים לבית המשפט העליון שתחול כבר מבחירת שני השופטים בשנה הבאה. מלאנו את השורות החסרות במשרד המשפטים ובבתי-המשפט. מבין כלל השופטים הרבים שמונו – נעשתה בחירה של מצוינות ושל גיוון בבחירת ארבעת השופטים החדשים לביהמ"ש העליון.
לראשונה בתולדות המדינה מונתה יועצת משפטית לממשלה. נעשתה מלאכה גדולה בשיקום המערכת אחר שנים קשות. יש עוד הרבה מה לעשות בהמשך בתוואי בו התחלנו ללכת – של שיקום, של תיקון, של בניית איזונים חדשים, למשל בין כוחו של האזרח לעוצמתה של המדינה, בין שמירה על שיש לשמור לבין התיקון הנדרש. אבל היום, מה שמסכן את המשך העשייה והתיקון – היא סכנה גלויה וברורה להרס כל מה שנבנה פה ב-74 שנות קיום המדינה. שיטת בחירת השופטים לבית המשפט העליון ידעה שני תיקונים משמעותיים:
– בשנת 2008 אימצה הכנסת את הצעתי לרוב מיוחד בבחירת שופטי בית המשפט העליון. מהלך זה הוכיח את עצמו כמהלך שמוביל לבניית בית משפט עליון יותר מגוון ויותר הטרוגני.
– השנה אומצה בוועדה לבחירת שופטים הצעתי לשימוע פומבי, מתוקשר, של המועמדים – חיזוק השקיפות.
שתי ההצעות מהוות דוגמא לתיקונים ולהתפתחות של השיטה על מנת לטייבה שינויים אבולוציוניים ולא רבולוציוניים."

"מול ההישגים האלה שהושגו בעמל רב – יש ניסיון לרסק את השיטה. לא מדובר בהתבטאויות של חבר כנסת כזה או אחר שצריך להשתיקו כעת כדי לא להפריע בבחירות. ההצעה להעברת הסמכות לבחירת שופטי בית המשפט העליון ונשיאו לממשלה באישור מליאת הכנסת הובאה לכנסת ונתמכה ע"י כל 4 המפלגות המרכיבות את "גוש נתניהו" שהצביעו בעדה ללא יוצא מן הכלל בחודש יוני. זאת התוכנית הגלויה.
– מהלך כזה יהפוך את ברית שופטי בית המשפט העליון לסעיף בהסכמים הקואליציוניים. כי מה שצריך להעביר בממשלה באישור הכנסת, צריך להסכים על זה בחלוקת השלל הקואליציוני. וככה כל מפלגה תקבל נציג בבית משפט עליון.
– פוליטיזציה טוטלית של בחירת השופטים.
– שליטה של הרשות המבצעת, תרשו לי לומר – של ראש הרשות המבצעת. תרשו לי לומר – של ראש הממשלה, ברשות השופטת. במשטר שלנו במידה רבה הרשות המבצעת שולטת בכנסת מכח הרוב הקואליציוני. חברי-הכנסת אינם נבחרים במיישרין ע"י הציבור. שימו לב – שעל זה – על שינויים בשיטת הבחירות כלל לא מדברים, זה כנראה כבר לא חשוב."

"ואיך תושלם השליטה על הרשות השופטת? מהלך 1 –העברת הבחירה לממשלה. מהלך 2 – פסקת ההתגברות ברוב קואליציוני רגיל. ברוב של 61. אני בעד פסקת ההתגברות, כחלק מחוק יסוד חקיקה רחב, שכולל איך מחוקקים חוק יסוד ואיך מתקנים חוק יסוד, וגם שיש בו פסקת התגברות מאוזנת ברוב מיוחס. שוו בנפשכם:
אם הממשלה שולטת במאה אחוז בבחירת השופטים ובלי שום קושר יכולה (באמצעות רוב קואליציוני) להפוך כל פסק דין של בית המשפט. מה נשאר מבית המשפט?
מעצמאותו? מה כוחו להגן על האזרח? מה כוחו לקיים ביקורת שיפוטית על הרשויות? מספרים לציבור סיפור ערב לאוזן – "גם באמריקה". באמריקה יש חוקה (המגנה על זכויות האזרח). הם מתנגדים לחוקה. הם הצביעו גם נגד חוק היסוד של זכויות בהליך הפלילי. באמריקה שופטי בית המשפט העליון מכהנים כל חייהם. בהצעת החוק הם מבקשים לקצוב את כהונתם. באמריקה אין פסקת התגברות. אז איפה אמריקה ואיפה התפיסה שמוצעת פה? מדובר פה בהצעה לשלטון טוטלי, שלטון מוחלקת של רשות אחת – הממשלה (בעצם : רה"מ) בכל שאר הרשויות. פירוק כל האיזונים והבלמים, שליטה מעשית גם בתביעה וגם בייעוץ המשפטי, הפיכה של היועמ"ש לממשלה למשרת אמון ובכלל חוות דעתו בנושא החוק כלל אינה מחייבת. ממתי עצמאות הרשות השופטת או עצמאות התביעה זה דבר שנוי במחלוקת במדינת ישראל? איך היו רואים האבות המייסדים הצעות כאלה? בישראל הוקמה כאן דמוקרטיה מפוארת עם רשות שופטת עצמאית, מקצועית, וכן, יש הרבה מה לתקן, גם במשרד המשפטים."

זה לא מובן מאליו – הרוב באו ממשטרים לא דמוקרטיים. מצב חירום בטחוני בלתי פוסק: מלחמות, התקפות טרור. שמרנו על הדמוקרטיה הזאת. הישג אדיר. היום חבר-כנסת יכול לדבר על בית המשפט העליון כ"ראש הנחש" וזה עובר. יש פה הכשרת הלבבות למעבר למשטר אחר. למדינה שלא הכרנו ואני מאמין שהרוב המכריע של אזרחי ישראל אם ידע מה על הפרק – לא רוצה. היום יש איום גלוי על היועצת המשפטית בכל נושא שמובא לפניה מודיעים לה – פוליטיקאים מסוימים , שדרנים מסוימים מה היא אמורה להחליט ואיך היא תודח ע"י הממשלה הבאה אם היא לא תחליט מה שרוצים שהיא תחליט, הכל גלוי. אני אומר לכם פה היום ומכאן גם לכל אזרחי ישראל:
המדינה בה גדלנו יכולה להשתנות כהרף-עין אם לא נדע להגן עליה. לביבי נתניהו, לבצלאל סמוטריץ', לאיתמר בן גביר ולדודי אמסלם – יש את אותה מטרה: לפרק את יסודות השיטה ולהמירה במערכת משפט כנועה, מבוהלת, מסורסת, משותקת כזאת שלא תוכל לקיים את תפקידיה, שלא תוכל להילחם בשחיתות שלא תעז לעמוד מול עוולה שנעשתה ע"י רשות מרשויות המדינה וגם אם תעז לא תהיה לך שום משמעות.

"והכי משעשע שהם מתהדרים בתואר "שמרנים". שמרנים בכל העולם מבקשים לשמר את הסדר הקיים, את המסורות וההסדרים הישנים. ומבינים שלצורך שימור זה יש צורך בתיקונים תמיד. מדובר בחבורת אנרכיסטים קיצוניים שרוצים לפרק את יסודות השיטה הדמוקרטית ומערכת המשפט שנבנתה כאן ולשם כך מקיימים תעמולה בלתי פוסקת המציגה אותה כאויב העם. אנחנו ברגעים גורליים והלוואי שנדע לשמור על מה שנבנה, לתקן את מה שטעון תיקון ולהדוף את נסיונות ההרס חסרי המעצורים".