לפיד בטקס סיום קורס חובלים: "אף אחד לא יכתיב לנו הוראות פתיחה באש"

ראש הממשלה יאיר לפיד השתתף היום (רביעי), בטקס סיום קורס חובלים בבסיס חיל הים, חיפה. הטקס התקיים במעמד הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, מפקד חיל הים אלוף דוד סלמה, המזכיר הצבאי לרה"מ אלוף אבי גיל, בוגרי ובוגרות קורס 145.

בפתח דבריו התעמק לפיד בקושי של החובלים אשר סיימו את הקורס המפרך: "אני רוצה להחזיר אתכם ליום הראשון. ליום הראשון של המיונים לקורס החובלים. זה בטח נראה מאוד רחוק. הלכתם ליום הראשון הזה בלי לדעת הרבה דברים. לא משנה כמה קראתם, לא משנה כמה גוגל עשיתם, לא משנה עם כמה אנשים דיברתם, או אם יש לכם בחיל הים קרובים או חברים. עדיין לא ידעתם איך זה באמת. הדבר שלא ידעתם הוא לא על הקורס, אלא על עצמכם. מי אתם. איך תעמדו בזה? כמה כוח נפשי יש לכם? ידעתם שיציבו לכם אתגרים. יותר קשים, יותר מורכבים ממה ש-99.9% מהאנשים בגילכם יצטרכו להתמודד איתם. מה שלא ידעתם, זה איך תעמדו בזה. אני בטוח שביקשתם עצות, שאלתם אנשים – מה המפתח? איך עוברים את אחד הקורסים הכי קשים לא רק בישראל, אחד הקורסים הכי קשים והכי מאתגרים שיש בצבאות העולם."

עוד הוסיף לפיד ואמר: "מה שלא ידעתם אז, שזה נגמר בשתי מילים: לא לוותר. לכל אחד מאתנו יש את הקצה שלו. את נקודת השבירה שלו. יש אנשים שזה קורה להם באמצע אימון, יש אנשים שזה קורה להם בלילה כשהם סוף סוף במיטה, אבל כל אחד מגיע לנקודה הזו. לא כל אחד עושה את מה שאתם עשיתם. מסתכל פנימה ואומר לעצמו, "אני לא מוותר". אני לא יודע מה תעשו בשירות הצבאי שלכם, אני לא יודע מה תעשו בחיים שלכם, אני לא יודע עם מי תתחתנו וכמה ילדים יהיו לכם, אבל אני יודע עליכם דבר אחד: אתם האנשים שלא מוותרים. אתם האנשים שלא משנה איזה קושי עומד בפניהם. לא משנה כמה רחוק תצטרכו לקחת את הגוף שלכם ואת הנפש שלכם ואת היכולות שלכם, אתם לא תוותרו. זה הדבר שלא ידעתם ביום הראשון של הגיבוש. שיש בכם את הכוח הזה. שהוא חלק מכם. בקורס חובלים תמיד יש מישהו שאומר לכם מה לעשות. יש פקודות. יש תוכנית אימונים. יש כל הזמן תחושה שמישהו אחר מנהל כל דקה מהחיים שלכם."

עוד אמר רה"מ: "זה נראה ככה, אבל זה לא ככה. מפני שהדבר שבאמת ניהל את 28 החודשים האלה, מי שבאמת לקח את ההחלטות החשובות, זה הדבר שיש בכם, הגרעין הקשה בתוך כל אחד מכם שאמר לכם, "אני לא מוותר. אני לא חותם על הטופס, אני לא הולך למקום קל יותר, אני פה ואני ממשיך עד הסוף." אז הגעתם לסוף. זה היום. הגעתם אליו בזכות הדבר הזה שיש בכם, הכוח הזה. עכשיו לא רק אתם יודעים שהוא שם. כל מי שיפגוש אתכם מהיום והלאה יידע את זה. כל מי שישרת אתכם, כל מי שיהיה המפקד שלכם, כל מי שאתם תהיו המפקדים שלו, יידעו שאתם האנשים שאפשר לסמוך עליהם גם כשקשה. אתם האנשים שלא יוותרו לא משנה כמה גדול יהיה האתגר. ההורים שלכם פה. המשפחות שלכם פה. אפילו הם לא ידעו את זה עליכם. הם האמינו בכם, אבל הם לא ידעו. אז עכשיו הם יודעים. הם יושבים שם ויודעים שהילדים והילדות שלהם הם חלק מקבוצת העילית של החברה הישראלית. הטופ-של-הטופ. הטובים ביותר, הקשוחים ביותר, האנשים שמדינה שלמה סומכת עליהם. אנחנו סומכים עליכם. אנחנו סומכים עליכם עם הדבר הכי חשוב שיכול להיות: עם שלומם ובטחונם של תשעה וחצי מיליון בני אדם. עם הבטחון הלאומי שלנו ועם הילדים והנכדים שלנו שאתם תהיו המפקדים שלהם."

"החל מהיום תפקידכם להגן עלינו, אבל גם תפקידה של המדינה להגן עליכם. אני שומע את התביעות להעמיד לדין חיילי צה״ל בעקבות מותה של שירין אבו עאקְלֶה . אני שומע את התביעות לשנות את הוראות הפתיחה באש שלנו. ישראל הביעה צער על מותה של העיתונאית. זוהי טרגדיה שקרתה באמצע תקרית שבה נורתה אש כבדה בידי טרוריסטים. צה"ל לעולם אינו יורה במכוון על חפים מפשע. אנחנו מחויבים לחופש העיתונות ולכללי פתיחה באש מהמחמירים בעולם, אבל שיהיה ברור: אני לא אתן שיעמידו לדין לוחם בצה״ל שהגן על חייו מירי של טרוריסטים רק כדי שנקבל מחיאות כפיים בחו״ל. אף אחד לא יכתיב לנו הוראות פתיחה באש כשאנחנו נלחמים על חיינו. ללוחמים שלנו יש גיבוי מלא מממשלת ישראל ומעם ישראל. הספינות והחיילים שעליהם תפקדו יפליגו מול הרוח, ומול כמה ממעגלי האיום הגרועים ביותר שידועים לנו. מול חופי לבנון, שנשלטים בידי חיזבאללה, מול עזה, מול הים האדום שבו יש יותר ויותר נוכחות איראנית. אנחנו לא נקבל את הנוכחות הזו. אנחנו לא ניתן לאיראן ולשלוחיה להפוך להיות שחקן מרכזי בזירה הימית שלנו. הם ינסו לדחוף אותנו לקצה, אבל שם אתם תהיו, והם יודעים שאתם טובים יותר מהם." הוסיף.

לסיום, אמר: "יהיו פעמים שנבקש מכם להפליג רחוק ומסוכן, למקומות שלא יתפרסמו לעולם, כדי לעצור סיכונים לבטחון הלאומי שלנו עוד לפני שהם יצאו לדרך. אלה יהיו אתגרים לא פשוטים, אבל אנחנו יודעים את מי אנחנו שולחים לשם. אנחנו שולחים את האנשים שלא משנה כמה קשה יהיה האתגר, הם לא יוותרו. אני רוצה לסיום להגיד מילה להורים שלכם. אני לא יודע איך עשיתם את זה, אבל עשיתם עבודה טובה. הילדים שלכם הם כבר לא ילדים, אבל לא במקרה הם הפכו להיות האנשים שכל המדינה גאה בהם. הם גדלו אצלכם. הערכים שלהם נוצרו ונוצקו אצלכם. היום הזה הוא גם שלכם. אלתרמן כתב: "עננים על ראשנו הרוח איתן/ המלאכה נעשתה חי שמיים/ נרים כוס קפיטן, של ברכה קפיטן/ עוד נשוב נפגש על המים". קפיטנים, קפיטניות, אני מצדיע לכם. היום אתם מרימים עוגן ויוצאים להפלגת חייכם. אנחנו גאים בכם. אנחנו סומכים עליכם. שתהיה לכם הפלגה מוצלחת. תודה רבה."