חוק תרומת זרע מחייל שנפל: "חוק שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם"

ועדת העבודה והרווחה המשיכה היום (רביעי) לדון בחוק תרומת זרע מחייל שנפל. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה כי "בדיונים הקודמים עלו הקשיים והמורכבות בחוק מאתגר זה. חוק שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם, ואנו עושים עבודה יסודית כדי לקדם ולדון בכל היבטי החוק". היא קראה למשרד הביטחון למצוא נוסח שיתייחס למעמד ארוסתו של החייל, והדגישה את ההסכמה הרחבה בין חברי הכנסת – לקידום החוק לקריאה ראשונה עוד בתקופת פגרת הבחירות. "אני מחבקת את המשפחות השכולות, ברוך בן יגאל, בת אל וייצמן, ניצה שמואלי ויוסף חדריה, מודה עמוקות על השתתפותם ושיתוף הפעולה בקידום חוק מכונן שכזה".

הצעת החוק נועדה לאפשר לחיילים שנפלו במסגרת שירותם הצבאי ורוצים בכך, להתיר שימוש בזרעם, וזאת על פי בקשת בנות-זוגם או הוריהם השכולים. לדברי נועה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, עמדת היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, הוא שניתן להעביר חוק בקריאה ראשונה בעת פגרת בחירות – אם התקיים בו דיון מעמיק וממצה. בן שבת הוסיפה כי הצעת החוק מגדירה את מעמד בת הזוג וההורים,

לדברי צבי האוזר (תקווה חדשה), ממגישי הצעת החוק, הציע שלא רק צוואה כתובה תיחשב כ"רצון המת" לצורך העניין – אלא גם הקלטה מצולמת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה) קרא להציג את עמדת הרבנות הראשית או את עמדת הארגונים העוסקים בממשק שבין הרפואה, האתיקה וההלכה ואילו מישל בוסקילה (תקווה חדשה) קרא, כאח שכול ששניים מאחיו נפלו בשירות הצבאי, שלא להטיל את ההחלטה אם ליצור המשכיות מזרע החייל שנפל, על אח – בהיעדר הורים. ברוך בן יגאל, אב שכול, קרא לגורמים המשפטיים, לזרז את הליכי הניסוח והגיבוש של החוק – ולהשלימו במהירות.

ערן יוסף, נציג היועץ המשפטי במשרד הביטחון, הדגיש כי ארוסה איננה מוגדרת כ"ידועה בציבור", ואם רוצים לקבע את מעמד הארוסה – יש לומר זאת במפורש. לדברי ד"ר אתי סממה, ראש האגף למדיניות טכנולוגית רפואיות במשרד הבריאות, שאיבת הזרע צריכה להיעשות בתוך 48 השעות הראשונות למוות, שכן אחרי מועד זה – זרע שיישאב לא יוכל להביא להריון.