ראש השב"כ, רונן בר, נאם לפני זמן קצר (ראשון) בכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי) בהרצליה.
ראש השב"כ הדגיש בדבריו את הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות בעידוד טרור ואלימות, בעיקר בקרב צעירים: "כוחה של הרשת היום הוא לא רק לשקף תודעה אלא לייצר כזו. תחת אפה של הדמוקרטיה ומתוך שמירה אדוקה על חופש הביטוי קל לבצע זאת. העולם השטוח וחסר הבקרה של הרשתות החברתיות תופס את העולם החופשי כאשר הוא מצוי במשבר בין דורי ותחת אתגור המשילות שהוא בעקבות מגפת הקורונה".
הוא המשיך: "המשבר הבין דורי מוביל לכך שגורמי השפעה ומיתון מסורתיים – הסמכות ההורית, הדתית או החברתית – מאבדים מכוחם. יתפסו את המקום הזה מובילי רשת או רשתות בוטים. כך, ותחת עולם אינפורמציה שטוח ובלתי מתוקנן – מאבדת המדינה יתרונות יחסיים משמעותיים שהיו לה למול ארגונים וכנגד רעיונות רדיקאליים. המדינה והציבור, בעיקר הנוער, נותרו חשופים. זהו שדה הקרב החדש של ארגוני הבטחון בעולם המודרני".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
רונן בר הוסיף: "ההסתה מובילה לתופעות המונים, פועלת על צעירים חסרי בשלות, מכניסה ציבורים נרחבים לפוטנציאל הטרור וכך מאתגרת את כלי האיסוף המסורתיים. לא פלא, שבתופעות האלימות הנרחבות אותן חווינו לאחרונה – מפורעי 'שומר חומות', דרך פורעי הר הבית ברמדאן האחרון ועד לחלקים מתוך נוער הגבעות, אנו מוצאים צעירים בגילאים 14 עד 20 בהיקף רחב".
בר המשיך והציע אסטרטגיה למענה לאתגרים אלו: "1. שילוב כוחות עם ענקיות הרשת לקביעת קוד אתי ורף ביטוי המאפשר למדינה ולרשת להתמודד ביעילות עם תופעות הסתה וקריאה לאלימות, לצד שמירה על חופש הביטוי. 2. רגולציה המחייבת את החברות ב-Time To Market רלוונטי להסרת תכנים, סגירת פרופילים והערכות הולמת לכך בהיבטי דוברי שפה וטכנולוגיה מאפשרת, כחלק מתקינה מדינתית. 3. ניטור ממוכן המאפשר הצפה מהירה של ביטויי הסתה, תוך שימוש בבינה מלאכותית ולבסוף, התאמת מנגנוני האכיפה המדינתיים לעולם הקיברנטי".
בר התייחס גם לאיום הסייבר על ישראל והאופן שבו המדינה צריכה לחייב את המגזר הפרטי לקחת חלק אקטיבי יותר בהגנה: "מדינות חפצות חיים צריכות היום להשקיע בהגנת מרחב הסייבר לא פחות מההשקעה בהגנה על הגבולות. מרחב פרוץ מאפשר תקיפות CNA CNI CNE גם יחד וכך מוביל לאובדן ידע, בסיסי נתונים, חשיפת סודות, פגיעות של תשתיות קריטיות, חוסר ביטחון כלכלי והשפעה חיצונית על דעת הקהל. הנטייה שלא לאכוף אמצעי הגנה במגזר הפרטי בכדי לקדם תעשיה נטולת הוצאות תקציביות, פוגעת בסופו של יום בעסקים עצמם, בחוסנו של המשק ובחוסנה של המדינה ולא מן הנמנע שהפגיעה התקציבית המשוקללת כתוצאה מתקיפות, גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת בניסיון למניעתן".
גם כאן מציע ראש השב"כ אסטרטגיה לפעולה: "על המדינה לייצר תו תקן הגנתי מחייב לשמירה של בסיסי נתונים גם במגזר הפרטי. עליה להתאים את ההגדרה של תשתית לאומית קריטית לתקופה. בלתי נתפס שבית חולים במדינת ישראל לא יוגדר כיום כתשתית קריטית ויחויב בשכבות הגנה בהתאם. נדרש שיתוף פעולה ונגישות למטא דאטה (ולא לתוכן). ניתן להגיע לכך בשילוב של רגולציה לצד יצירת דיבידנדים לעסקים פרטיים שישתפו במידע (כדוגמא הנחה בפוליסות ביטוח כנגד כופרה). על המדינה לעשות יותר ומהר יותר בתחום זה".
ראש השב"כ התייחס גם לאתגר החיכוך בין המגזר הערבי לשאר החברה הישראלית: "מדינת ישראל הופכת ממדינה בה יש ערים מעורבות, למדינה מעורבת. אוכלוסיות חזקות עוזבות את היישובים הערביים ובכך נפגע עוד יותר פיתוחם. סוגייה זו פוגשת את הציבור עם משקעים קשים. מפגש שבו השוני מודגש יותר מהדמיון, הוא – בראש ובראשונה – אתגר חברתי, אך על רקע הסתה הוא הופך במהרה לאתגר בטחוני".
הוא המשיך: "למרות שני מבחני הרעדה קטנים שעברה החברה הערבית באופן חיובי מאז 'שומר חומות' – ברמדאן האחרון ובסבב הלחימה 'עלות השחר' בעזה, יש להניח עדיין שהסבירות להתפרצות אלימה בערים הערביות והמעורבות בזמן משבר – קיימת, וככל שההסתה סביב שינוי לכאורה בסטטוס קוו באל אקצא תהיה נוכחת, הסבירות לכך תעלה. בכדי להוריד את הסיכוי לכך ולקדם ולטפח את מגמות ההשתלבות, על המדינה לפעול בשלושת הערוצים של פיתוח (תוכניות לימוד, מתנ"סים, ביטחון ותשתיות), אכיפה (נוכחות משטרתית, אכיפה משולבת ומערכה מול הנשק הבלתי חוקי) והשפעה (עידוד וטיפוח מנהיגות מקומית מתונה)".
ראש השב"כ התייחס למאמצי הארגון כיום: "אנו מצויים בתקופה לא פשוטה ואתגרים רבים מונחים לפתחנו. שירות הבטחון הכללי לא יודע להבטיח, לצערי, 100% הצלחה בסיכול, אך אנחנו כן יודעים להבטיח מאה וחמישים אחוזי מאמץ. נשות ואנשי שב"כ, הם המצוינים שיש למדינת ישראל להציע. הם עושים לילות כימים, מודעים לאחריות, לאתגרים ולממלכתיות הנדרשת, בעיקר בתקופה זו. אני פוגש אותם מדי יום – בשטח, בחפ"קים, במעבדות המתקדמות, עם שותפינו מצה"ל, מהמוסד ומהמשטרה ואני גאה ושמח שאלה האנשים שנמצאים בחזית".
עוד התייחס בר למצב המתפתח בשטחים: "האלימות באיו"ש גואה. נכנסנו למעין מעגל סגור: נוכח ריבוי צירי טרור והעדר טיפול מספק על ידי המנגנונים נוכח משילותם המוגבלת, נדרשים אנשינו להיכנס למעצרים וסיכולים מדי לילה, סופגים אש ומייצרים שמיכת הגנה לאזרחי ישראל בלב השטח. המחיר – נפגעים פלשתינאים, וירידה נוספת במעמדם של המנגנונים. ספרנו השנה למעלה מ-130 אירועי ירי. זאת למול-98 ב-2021 ו-19 ב-2020. זהו רק ביטוי אחד להיעדר משילות, להיקף האמל"ח ולהעדר אפקטיביות בעבודת מנגנוני הביטחון. מנגד, סיכלנו 312 פיגועים משמעותיים (דקירה, ירי, התאבדות), ביצענו 2,110 מעצרים והעלנו בעשרות אחוזים את היקף המעצרים של סוחרי אמל"ח".
בר עסק בנאומו, כמובן, גם בהשפעת האיום האיראני על בטחון המדינה והמזרח התיכון במגוון זירות: "כל עוד תחת משטר פונדמנטליסטי תמשיך במגמת ההתפשטות והאיום על ההגמוניה הסונית ועל ישראל. השפעתה של איראן ניכרת בזירת הטרור באשר הוא, במדינות הטבעת, בזירה הפלשתינית, בישראל ובסייבר. איראן היא ראשית הצירים לרוב התופעות באזור ויש לה חלק לא מבוטל גם בחוסר היציבות שאנו חווים בזירה הפלסטינית. איראן איננה רק בעיית גרעין – היא בעיית היסוד של המזרח התיכון. נותר לנו רק לדמיין את היקף ההשפעה העתידי, אם ייחתם הסכם גרעין והקופה האיראנית תתעשר ב-85 מיליארד דולר נוספים אשר חלקם ייועד, מן הסתם למטרות טרור והשפעה וחיזוק ארגונים כמו גא"פ".
