השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; מנכ"לית המשרד, גלית כהן; יובל לסטר, סמנכ"ל בכיר לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי; אדר' רן אברהם, מנהל היחידה לבנייה ירוקה של המשרד וגורמי מקצוע נוספים השתתפו היום (שני) בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.
את הכנס פתחה השרה זנדברג והדגישה את חשיבות הבנייה הירוקה כדרך לפתח את מדינת ישראל, לבנות ולקדם אותה, תוך מחשבה על עתיד אקלימי, סביבתי ובר קיימה, ותוך התייחסות משמעותית לנדבך הזה בכל השלבים – מהתכנון דרך העיצוב ועד לבנייה. השרה הדגישה כי "הבניין הכי ירוק הוא הבניין שלא נבנה, שלא סללו בשבילו כביש חדש או שיטחו בשבילו קרקע. החובה שלנו להתמודדות עם משבר האקלים היא הפחתת פליטות גזי חממה, אך גם הגברת החוסן שלנו והמאמץ שלנו להחזרת האיזון של המערכות האקולוגיות".
השרה קראה למתכננים, אדריכלים ומהנדסים לנצל את השטח בצורה המיטבית ביותר, לחסוך בקרקע ובמשאבים נוספים כדי שהחיים שלנו – בישראל ובכדור הארץ כולו, יהיו בני קיימא. השרה הדגישה כי תפקידם הוא חשוב להתמודדות היומיומית והעתידית שלנו עם המשבר הגדול ביותר של ימינו – משבר האקלים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, השתתפה בפאנל בנושא חוסן אקלימי בסביבה עירונית. בפאנל שוחחו המנכ"לית ודפנה אבירם ניצן אודות הפעולות שהמשרד מבצע לחיזוק החוסן האקלימי, בדגש על תכנון ובנייה במרחב העירוני כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים. מנכ"לית המשרד הדגישה את יכולתו של ענף הבנייה לבטל את מרבית ההשפעות הסביבתיות השליליות של הענף על ידי הטמעת פרקטיקות של בנייה ירוקה. עוד אמרה המנכ"לית כי המשרד העמיד בראש סדרי העדיפויות את הטיפול בהיערכות ישראל למשבר האקלים, וכי המשרד להגנת הסביבה פועל במגוון מסלולים לתמיכה ברשויות מקומיות תוך מתן דגש לחברה הערבית להיערכות לשינויים הצפויים בעקבות משבר האקלים.
עוד הוסיפה מנכ"לית המשרד, גלית כהן, כי "ענף הבנייה בישראל אחראי למעל ל-33% מפליטות גזי החממה במשק וכ-66% מסך צריכת החשמל המתבססת על ייצור בתמהיל אנרגיה מזהם. בנייה ירוקה בסיסית נמצאה שמייעלת בלפחות 20% את צריכת החשמל ומקטינה את פליטות גזי החממה. היא מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית המעבר לכלכלה דלת פחמן".
המשרד להגנת הסביבה פעל להחלת תקנות הבנייה הירוקה כמחייבות בחוק, ואלו אומצו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, וצפויות להוביל למהפכה שתשפיע על ענף הבנייה ועל תושבי מדינת ישראל.
החלת התקנות בכל בנייה חדשה מהווה צעד נוסף ומשמעותי, לצד שורה של צעדים נוספים, בהיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים. משבר האקלים משפיע על האדם והסביבה במספר היבטים, בין היתר, שינויי מזג אוויר תכופים, התארכות ימי שיא קיץ וחורף, מערכות גשם חזקות ופתאומיות אשר יגדילו את התלות במקורות אנרגיה ועוד. בנייה ירוקה מבטיחה שיפור בחוסן של מבנים לשינוי האקלים.
מטרת התקן הישראלי לבנייה ירוקה היא להפחית את הפגיעה בסביבה, לתכנן ולבנות מרחב בריא למשתמש המעודד חסכון במשאבים, לרבות צריכת חשמל ומים, להרחיב את מיחזור הפסולת, ולשפר את תנאי המחייה בבניין.
לפי נתוני 2021 של המשרד להגנת הסביבה, כ-15,400 יחידות דיור בבניינים ירוקים קיימות בישראל, וכ-15,000 יחידות דיור של בניינים ירוקים נמצאות בשלבי בנייה (450 מבנים). הצפי הוא לצמיחה משמעותית במבנים הירוקים בעקבות כניסתה לתוקף של התקנה לבנייה ירוקה – עלייה של כ-120% בפעימה הראשונה, וכ-180% בפעימה השנייה.
עוד אמרה השרה זנדברג בכנס: "ישראל נמצאת בתנופת בנייה מאז הקמתה. היקפי הפיתוח הצפויים לישראל בעשורים הקרובים, ואוכלוסיית מדינת ישראל שצפויה להכפיל את עצמה עד 2050, מחייבים את כולנו לבנות ירוק ולשנות את הפרדיגמות. עלינו לתכנן למציאות של שינויי אקלים שהולכים ומחריפים, ובד בבד לעשות כל צעד על מנת להקטין את השפעתו של ענף הבנייה והפיתוח על האקלים והשטחים הפתוחים".
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: "אנו פועלים לדחיפה של בנייה ירוקה ותכנון חכם ויעיל שיכללו טבע עירוני, שימוש באנרגיות מתחדשות, הצללה וקירור המרחב העירוני ועוד, מתוך הבנת הצורך המיידי בהיערכות מתאימה להתמודדות עם משבר האקלים. אימוץ התקנות החדשות לבנייה הירוקה שנכנסו לתוקף במהלך השנה האחרונה ישפיעו על כל תחומי החיים – יקטינו פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, חשיפה של אוכלוסייה לסיכונים, יחזקו את החוסן של המרחב הבנוי וישנו תעשיות שלמות".
