רה"מ ומשלחת ניצולי שואה פגשו את קנצלר גרמניה במקום בו הוחלט "הפתרון הסופי"
משלחת ניצולי השואה וראש הממשלה יאיר לפיד בביקור בווילה ואנזה
ראש הממשלה יאיר לפיד ומשלחת ניצולי שואה פגשו היום (שני) את קנצלר גרמניה אולף שולץ בווילה ואנזה, המקום שבו הוחלט על "הפתרון הסופי".
תחילה ראש הממשלה והניצולים פנינה קציר, אברהם רות, שושנה טריסטר, ישראל מילה וצבי גיל ובני משפחותיהם – קיבלו את פניו של קנצלר גרמניה ברחבת וילה ואנזה. לאחר מכן, לפיד והקנצלר שולץ שוחחו עם ניצולי השואה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ראש הממשלה אמר לקנצלר שולץ כי הוא מעריך מאוד את האומץ והכבוד שהקנצלר מעניק בעצם השתתפותו בשמיעת העדויות המצמררות של ניצולי השואה. ראש הממשלה הדגיש כי הוא משוכנע שתחת הנהגתו של הקנצלר, גרמניה תילחם באפס סובלנות למול תופעות האנטישמיות.
בנוסף, ראש הממשלה סיפר לקנצלר כי המעמד הזה מרגש מאוד עבורו כבן לניצול שואה, ולניצולי השואה ובני משפחותיהם שנמצאים איתנו כאן.
ניצולי השואה הודו לראש הממשלה ולקנצלר על הביקור המיוחד כאן. הם סיפרו כל אחד את סיפור חייו ומשפחתו במהלך השואה, על עלייתם לישראל ועל המשפחה שהקימו כאן. ניצולי השואה הדגישו את חשיבות הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים: יהודים, גרמנים והעולם כולו.
ראש הממשלה יאיר לפיד אמר באותו מעמד: "לפני שעה נכנסתי למשרדו של הקנצלר וחיכה לי משמר כבוד של חיילים גרמנים, שהצדיעו למדינת היהודים. חשבתי על הפעם הראשונה שאבא שלי ראה חייל גרמני. הוא היה כמעט בן 13. במרץ 1944, הוא שכב במיטה הגדולה בבית של הוריו. אבא שלו היה לידו, כי סבתא הייתה בבודפשט.
הוא המשיך בסיפורו: "ב-5 בבוקר הייתה דפיקה בדלת. נכנס חייל גרמני. הוא אמר: 'איפה ד"ר למפל?' – שזה סבא שלי. סבא קם. סבתא רבתא שלי, הרמינה, שדיברה גרמנית, ניגשה לחייל הגרמני, כרעה על ברכיה, היא הייתה כבר אישה זקנה, חיבקה את המגפיים שלו ואמרה: 'ביטה, ביטה, גם לך יש אמא'. החייל לא אמר כלום. סבא הלך, התלבש, לקח את התיק שלו, ניגש לאבא שלי, הרים את השמיכה, ואבא בכה. הוא אמר לו: 'ילד שלי, או שאני אראה אותך, או שלא'. מאז לא ראה אותו יותר לעולם".
לפיד סיכם: "היום הקנצלר הגרמני, הצבא הגרמני, המדינה הגרמנית באה לכאן. לווילה ואנזה, למקום שבו נוסחה הבירוקרטיה של הרוע, בשביל לכבד אתכם ולהגיד לכם שהיא מבקשת את סליחתכם. אנחנו באנו הנה כדי להגיד להם שניצחנו. סבא בלה מת במחנה ריכוז, אבל אבא שרד והקים משפחה, והם הקימו מדינה. המדינה הזאת גאה להיות פה היום. אני מודה לך, ידידי, שבאת איתנו לכאן היום. צריך בשביל זה לא מעט אומץ מוסרי. תודה לכם שבאתם".