שר התקשורת יועז הנדל, אשר התפצל בתחילת השבוע ממפלגת "הרוח הציונית" ומן השותפות עם איילת שקד, הודיע היום (שלישי) כי לא ירוץ בבחירות הקרובות לכנסת.
בהצהרת הפרישה שלו סיפר הנדל: "לפני קרוב ל-4 שנים נכנסתי למערכת הפוליטית, לאחר שנים ארוכות במערכת הביטחון, באקדמיה, בתקשורת ובמרחב הציבורי. כל חיי ראיתי בעצמי חייל של המדינה, עם נשק ואפוד, עם מקלדת או עם חליפה ועניבה. עשיתי כל מה שחשבתי שנכון למדינה. במהלך חיי קיבלתי החלטות. לא מעט החלטות. אני מקווה שברובן צדקתי אבל ברור לי שבלא מעט החלטות גם טעיתי. החשש הגדול בקבלת החלטה הוא הפחד לטעות. לא פחדתי".
הוא המשיך: "הזירה הפוליטית חשובה לעתיד מדינת ישראל למרות אין ספור בעיות שיש בה. נכנסתי אליה מתוך תחושת שליחות גדולה ואני יוצא ממנה לעת עתה מתוך הכרה גדולה בזכות שנפלה בחלקי. בחמש מערכות בחירות ניסיתי להוביל קול של ימין ממלכתי במדינת ישראל".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הנדל הוסיף: "הממשלה האחרונה שהוקמה, והייתי חלק ממנה, הייתה בעיני מימוש החזון האישי שלי לאחדות. שמאלנים וימנים שישבו ביחד בקואליציה כדי לעבוד. זה משהו שלא ראינו הרבה שנים. במבחן ההיסטוריה עוד נראה שזה היה צעד נדרש כדי שישראלים מכל המדינה ירגישו שזה הבית שלהם".
עוד אמר: "נקודת השיא הייתה בעיני ישיבת ממשלה אחת ברמת הגולן שבה החלטנו ביחד על הקמת ישובים, תשתיות והעברת תקציבים […] זה עורר בי התרגשות גדולה. דחפתי להקמתה של הממשלה הזאת, עשיתי כל מה שאני יכול כדי שהיא תעבוד ולמרות זו היא נכשלה. שנה אחרי היא קרסה".
השר הצהיר: "חוסר יציבות פוליטי הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. הפילוג הפנימי, שנאת החינם, השבטיות – כל אלה מייצרים סכנה ברורה ומיידית. רציתי מאוד להיות הסולם שמוביל להקמת ממשלת אחדות. הבנתי כי להדיר חצי מהעם, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, רק מגביר את תחושת הקיטוב ופוגע בחוסנה של החברה. כל חיי טענתי כי לא טוב היות הימין לבדו לא טוב היות השמאל לבדו. וגם הפעם, הצעתי לאזרחי ישראל את הדבר הנכון למדינת ישראל בעיניי – להילחם על הקמת ממשלת אחדות. ממשלה ציונית עם מפלגות שמייצגות ישראלים פטריוטים שמשרתים בצבא ומשלמים מיסים. חשבתי כי המפלגות המרכזיות: יש עתיד, המחנה הממלכתי והליכוד חייבות להיות הבסיס לכך".
הנדל הכריז: "ממשלת אחדות היא הסיפור ההפוך לממשלה צרה של 61. הקמתי את הרוח הציונית לשם כך וכשהבנתי כי שהשותפות הזו תוביל בסוף לממשלה צרה העדפתי לפרק ולשלם את המחיר הפוליטי. אמון הציבור במערכת הפוליטית בשפל, אני לא מוכן להגיד דבר אחד לפני הבחירות ובלב כבד לעשות דבר אחר לאחריה. כך היה בעבר כשהתחייבתי שלא להקים קואליציה עם המשותפת וכך עכשיו. פוליטיקה היא כלי להגשמת אידיאולוגיה ולא תחליף עבורה".
הוא אמר: "אני משלם מחיר פוליטי כבד על האמונות שלי, לפעמים מרוב ציניות בשיח הציבורי גם מחיר אישי אבל אני רץ למרחקים ארוכים. בפרופורציות של החיים ושל המשפחה יש בכך גם נקודת אור וטוב. אני אחראי לכל מה שקרה בדרך. להחלטות שלי ולתוצאות הפוליטיות. עשיתי טעויות פוליטיות. אבל אני מקווה ומאמין שלא עשיתי טעויות ערכיות".
הוא מנה את הישגיו כשר התקשורת: "אני גאה במה שעשיתי בכהונתי כשר תקשורת. בפריסת הסיבים האופטיים שמחוללת מהפיכת תשתיות בכל רחבי הארץ ובעיקר בפריפריה ובגבולות, במהפך הכיסוי והקליטה, בהפרטת הדואר ובעוד הרבה רפורמות שזכיתי לבצע. אני גאה בהחלטות המקצועיות שקיבלתי, כשלנגד עיניי עמדה תמיד טובתה של מדינת ישראל ואזרחיה".
הוא המשיך: "ניהלתי מאבק מול העסקנות החרדית. לא מתוך שנאת חרדים אלא מתוך אהבה לעם הזה. אני מאמין ששילוב החרדים הוא משימה לאומית, העסקנות החרדית פוגעת בזה. יש לי חברים בקרב חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, אני יודע שהם חושבים כמוני. ההתנגדות לתמרוץ לימודי ליבה דומה להתנגדות לפריסת תשתיות או להתנגדות לאפשר חופש לאדם מבוגר לבחור את מסלול הטלפון הנייד שלו. להתעלם מכך מתוך רצון להקים קואליציה זו שגיאה אסטרטגית ובכייה לדורות".
הוא דיבר גם על המגזר הערבי: "כך גם בקרב ערביי ישראל – אין ברירה מלבד שילוב עם חובות וזכויות מלאות. זו הסיבה שממשלה עם המשותפת הייתה ונותרה אסון בעיני והצעד שלקח מנסור עבאס הוא משמעותי וחשוב. אם לא נשכיל להחזיר את הריבונות למגזר הערבי ולקיים מערך שוויוני של מסלולי שירות לכלל האזרחים לא נייצר הזדהות עם המדינה. הטובים שבישראלים לשירות צבאי והיתר למסלולי שירות לאומי. ההתעלמות מהכאוס במגזר הערבי הובילה לסכנה חמורה נוספת שמרחפת מעלינו. מלחמת אזרחים בין ערבים ליהודים. עסקתי במערכת הבחירות הזו ארוכות בהצבת תוכנית מסודרת להחזרת המשילות והריבונות לנגב, הגליל והערים המעורבות. איך לצערי אין קשב".
הוא הוסיף נימה אישית: "לא אשקר, כואב לי. עבדתי קשה מאוד, מבוקר עד השעות הקטנות של הלילה כדי להניע מהלכים במשרד התקשורת.
נלחמתי כל חיי בסדיר, במילואים ובמערכת הביטחון כדי שהמדינה הזאת תהייה בטוחה. והנה, לא שכנעתי מספיק. מנגד, גורמי שוליים שעיקרם פופוליזם – זוכים לאהדה רבה. יכולתי לשקוע בעצמי ולקטר על ההוגנות בחיים הציבוריים. אבל זו המציאות".
הנדל המשיך: "זה מחייב אותי לחשיבה מחודשת ולחשבון נפש. הימין שאני חלק ממנו רואה בשלמות העם והארץ את ייעודו. להגן על ארץ ישראל כמו שמגנים על הדמוקרטיה ועל הדמוקרטיה כמו שמגנים על עם ישראל. אנשים שמאמינים במערכות המדינה, אוהבים ומעריכים את עובדי הציבור שלנו – אך יודעים שדרושה ביקורת. לתקן, לא על מנת להרוס. זה מאבק משמעותי וחשוב שאי אפשר לוותר עליו. מאבק על אופייה של מדינת ישראל".
לקראת סיום אמר: "אני גאה שנלחמתי מלחמות שכולם המליצו לי להימנע מהן, כי אני אייצר אויבים מבית. אני גאה שהשיקול היחיד שהוביל אותי היה טובת מדינת ישראל. אני גאה בכך שלאורך כל הדרך הייתי ממלכתי. שהתייחסתי לתושבי יהודה ושומרון בדיוק כמו לאזרחים חרדים או ערבים. […] אני פורש מהסבב הנוכחי עם צביטה בלב, אך עם גאווה ואהבה גדולה לעם הזה ולחברה הישראלית. […] אני מתחייב עד לסיום שירותי בממשלה, לעבוד בעבורכם בכל הכוח, אזרחי ישראל, ולשמש לכם כתובת בממשלה. […] אני מאחל למדינת ישראל, שמסבב הבחירות הזה סוף סוף תצא ממשלה טובה, יציבה ורחבה, שתתפקד שנים רבות ושתכיל ותקבל את כלל חלקי החברה הישראלית".
הוא סיים בהצהרה: "אצא לפסק זמן, ברגע שתקום ממשלה חדשה".
