"במקביל לדיון כאן בירושלים העוסק בהמשכיות החיים, מתקיים משפטו של המחבל"

ועדת העבודה והרווחה המשיכה היום (רביעי), זו הפעם הרביעית, לדון בחוק שימוש בזרע של נפטר. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה כי "בעבודה יסודית שנעשתה עד כה ותיעשה גם בהמשך, לאחר הקריאה הראשונה, אנו מתייחסים לכל הסוגיות המורכבות, החברתיות, הנפשיות והאתיות, וכן למקרים חריגים".

הצעת החוק נועדה לאפשר לכל אדם לרבות לחיילים, להתיר שימוש בזרעם לאחר פטירתם, וזאת על פי בקשת בנות-זוגם או לבקשת הוריו אם השאיר הנחיות בכתב. אם בת הזוג מעוניינת לעשות שימוש בזרע אך אינה יכולה לעשות זאת ללא תרומת ביצית או פונדקאות, הדבר יתאפשר לה. לעומת זאת, הדבר לא יהיה אפשרי לגבי אישה אחרת שאינה בת הזוג.

ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה), ממגישי הצעת החוק, הציע להתייחס לסוגיות הדתיות והאתיות שעשויות לעלות במקרים הפרטניים כבר בחקיקה הראשית, והסכים לקבוע לגבי האם העתידית שאינה בת הזוג תנאי שהיא בת-דתו של הנפטר, לשם הבטחת טובת הילד שייוולד. הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית בשערי צדק, ציין כי טובת הילד מחייבת כי האם תהיה בת-דתו של תורם-הזרע, אך רקפת עצמון, עובדת סוציאלית במשרד הרווחה, ביקשה לאפשר לבית המשפט לשקול חריגה.

לדברי ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) "אינני מציע לקחת את החוק הזה כבן-ערובה לתיקונים נצרכים בחוקים אחרים כחוק האימוץ וחוק הפונדקאות. כדאי שנשאיר את הסוגיות הבעייתיות שם – ונגדיר את החוק הזה בצורה בהירה". הוא הדגיש כי יש להפריד בין הרישום של הילד במרשם האוכלוסין כבנו של הנפטר – לבין מעמדו ההלכתי כבנו. עו"ד טל פוקס, נציגת משרד הבריאות, הציגה את הסכמת שר הבריאות להיות אחראי לביצוע החוק.

בין ההורים ובין האישה שאינה בת הזוג של הנפטר שתעשה שימוש בזרע, ייערך הסכם שיכול לקבוע הסדרים לגבי הצדדים והילד שייוולד, שייבחן על ידי בית המשפט, ופרופ' צבי טריגר, מרצה למשפטים במכללה למינהל, העיר כי לאחר הולדת הילד גם סעיף מפורש בהסכם לא ייאכף ע"י בית המשפט – כי אז תישקל רק טובתו. ח"כ האוזר הציע הקמת מנגנון במשרד הביטחון שיסייע למשפחות באיתור האם העתידית.

בדיון נדונו הוראות לעניין מעמדו של הילד כילד של הנפטר ומעמדה ההורי הבלעדי של אמו כלפיו. כמו כן נדונו סוגיות הקשורות לתגמולים וגמלאות המשולמות ליתום.

ברוך בן יגאל, ציין כי "לפני שנתיים וארבעה חודשים בדיוק בי"ח באייר, נפל בני עמית, וזה יום מטלטל מאד עבורי – כיוון שבמקביל לדיון כאן בירושלים העוסק בהמשכיות החיים, מתקיים משפטו של המחבל, דיון של מוות".