ארמניה ואזרבייג'ן הסכימו הבוקר (חמישי) על הפסקת אש לאחר התלקחות הלחימה ביניהם שהרגה 155 חיילים משני הצדדים.
ארמן גריגוריאן, מזכיר מועצת הביטחון של ארמניה, הכריז על הפסקת האש בהתבטאויות בטלוויזיה, ואמר שהיא נכנסה לתוקף שעות קודם לכן, בשעה 20:00 ביום רביעי. הפסקת אש קודמת שרוסיה תיווכה ביום שלישי נכשלה במהירות.
מספר שעות לפני הודעתו של גריגוריאן, משרד ההגנה של ארמניה דיווח שההפגזות פסקו אך לא הזכיר את עסקת הפסקת האש.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לא נמסרה תגובה מיידית מממשלת אזרבייג'ן.
הצהרת הפסקת האש באה בעקבות יומיים של קרבות קשים שסימנו את התפרצות הלחימה הגדולה ביותר בין שתי היריבות הוותיקות מזה כמעט שנתיים.
בשלהי יום רביעי יצאו אלפי מפגינים לרחובות בירת ארמניה והאשימו את ראש הממשלה ניקול פשיניאן בבגידה במדינתו בניסיון לפייס את אזרבייג'ן ודרשו את התפטרותו.
ארמניה ואזרבייג'ן החליפו האשמות ביניהן בפעולות האיבה, כאשר השלטונות הארמניים האשימו את באקו בתוקפנות ללא התגרות ובכירים באזרבייג'ן אמרו כי ארצם מגיבה להפגזות הארמניות.
פאשיניאן אמר כי 105 מחיילי ארצו נהרגו מאז פרוץ הקרבות ביום שלישי, בעוד אזרבייג'ן אמרה שהיא איבדה 50. הרשויות באזרבייג'אן אמרו כי הן מוכנות למסור באופן חד צדדי את גופותיהם של עד 100 חיילים ארמנים.
מדינות ברית המועצות לשעבר ננעלו בסכסוך בן עשרות שנים על אזור נגורנו-קרבאך, שהיא חלק מאזרבייג'ן, אך נמצאת בשליטה של כוחות אתניים ארמנים בגיבוי ארמניה מאז מלחמת הבדלנים שם הסתיימה ב-1994.
במהלך מלחמה בת שישה שבועות בשנת 2020, אזרבייג'ן החזירה לעצמה שטחים רחבים של נגורנו-קרבאך ושטחים סמוכים שהוחזקו על ידי כוחות ארמנים.
יותר מ-6,700 בני אדם מתו בלחימה, שהסתיימה בהסכם שלום בתיווך רוסיה. מוסקבה פרסה כ-2,000 חיילים לאזור כדי לשרת כשומרי שלום במסגרת העסקה.
פשיניאן אמר ביום רביעי כי כוחות אזרבייג'ן כבשו 10 קמ"ר משטחה של ארמניה מאז תחילת הלחימה.
הוא אמר למחוקקים כי ממשלתו ביקשה מרוסיה תמיכה צבאית במסגרת הסכם ידידות בין המדינות, וכן ביקש סיוע מארגון האמנה לביטחון קולקטיבי.
פאשיניאן אמר בנאום בפרלמנט של מדינתו: "אנחנו לא רואים בהתערבות צבאית את האפשרות היחידה, כי יש גם אפשרויות פוליטיות ודיפלומטיות".
הוא אמר למחוקקים כי ארמניה מוכנה להכיר בשלמותה הטריטוריאלית של אזרבייג'ן בהסכם שלום עתידי, בתנאי שהיא תוותר על השליטה באזורים בארמניה שכוחותיה כבשו.
פאשיניאן הוסיף: "אנחנו רוצים לחתום על מסמך, שבגינו אנשים רבים יבקרו ויוקיעו אותנו ויקראו לנו בוגדים, ואולי אפילו יחליטו להדיח אותנו מתפקידנו, אבל נהיה אסירי תודה אם ארמניה תקבל שלום וביטחון מתמשכים כתוצאה מכך זה".
חלק באופוזיציה ראו בהצהרה סימן לנכונותו של פשיניאן להיכנע לדרישות אזרבייג'ן ולהכיר בריבונותה של אזרבייג'ן על נגורנו-קרבאך.
אלפי מפגינים זועמים ירדו במהירות אל מטה הממשלה, האשימו את פשיניאן בבגידה ודרשו ממנו להתפטר.
פאשיניאן הכחיש בזעם את הדיווחים הטוענים כי חתם על הסכם המקבל את דרישות אזרבייג'ן כ-"מתקפת מידע". גריגוריאן, מזכיר מועצת הביטחון, גינה את ההפגנות בירוואן, ותיאר אותן כניסיון להשמיד את המדינה.
אראייק הארוטיוניאן, מנהיג נגורנו-קרבאך, הגיב לסערה באומרו שהאזור לא יסכים להיכנס לחיק האזרבייג'ן וימשיך לדחוף לעצמאותו.
עם עליית המתיחות בירוואן, מוסקבה נקטה בפעולת איזון עדינה בשאיפה לשמור על קשרי ידידות עם שתי המדינות. יש לה קשרים כלכליים וביטחוניים חזקים עם ארמניה, המארחת בסיס צבאי רוסי, אך גם מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם אזרבייג'ן העשירה בנפט.
חלק מהמשקיפים ראו בפרוץ הלחימה ניסיון של אזרבייג'ן לאלץ את הרשויות הארמניות ליישם באופן מהיר יותר של חלק מהוראות הסכם השלום לשנת 2020, כגון פתיחת מסדרונות תחבורה דרך שטחה.
סרגיי מרקדונוב, מומחה רוסי לאזור דרום הקווקז, פירש: "לאזרבייג'ן יש פוטנציאל צבאי גדול יותר, ולכן היא מנסה להכתיב את תנאיה לארמניה ולהשתמש בכוח כדי לדחוף להחלטות דיפלומטיות שהיא רוצה".
אזרבייג'ן משתמשת בין השאר בנשק ישראלי מתקדם במתקפותיה נגד ארמניה.
מרקדונוב ציין כי ההתלקחות הנוכחית של פעולות האיבה מגיעה בדיוק כאשר רוסיה נאלצה לסגת מאזורים בצפון מזרח אוקראינה לאחר מתקפת נגד אוקראינית, והוסיף כי בקשתה של ארמניה לסיוע העמידה את רוסיה במצב רעוע.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומנהיגים אחרים דנו במצב בשיחה מאוחרת ביום שלישי, ודחקו להפסקה מהירה של פעולות האיבה. הם הסכימו לשלוח משלחת בכירים מברית הביטחון לאזור.
ביום שישי, פוטין אמור לקיים פגישה עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב בסמרקנד, אוזבקיסטן, שם שניהם מתכננים להשתתף בפסגה של ארגון שנחאי לשיתוף פעולה, ארגון ביטחוני שנשלט על ידי רוסיה וסין.
ממשלת ארמניה מסרה כי פאשיניאן, שגם הוא היה אמור להשתתף בפסגה, לא יופיע בגלל המצב במדינה.
בוושינגטון, קבוצה של מחוקקים שתומכים בארמניה לחצה על ממשל ביידן.
נציג ארה"ב אדם שיף, היו"ר הדמוקרטי רב ההשפעה של ועדת המודיעין של בית הנבחרים, וארבעה חברי קונגרס נוספים קראו לבית הלבן ולמחלקת המדינה: "לגנות חד משמעית את מעשיה של אזרבייג'ן ולהפסיק כל סיוע (לאזרבייג'ן)".
