אושר בקריאה ראשונה חוק המאפשר איסוף נתוני נוסעים הנכנסים ויוצאים מהארץ
מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה ראשונה את הצעת החוק של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער להקמת מרכז לאומי שתפקידו לאבחן את נתוני הנוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, שתקושר עם מערכות דומות במדינות חוץ.
על פי חוק זה, המדינה תוכל לאסוף מידע אישי מחברות התעופה לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל.
הנתונים הנאספים מקודדים בקוד המכונה PNR (Passenger Name Record) המוצמד לנוסע מסוים ולהזמנה מסוימת. נתונים אלו מאפשרים מידע מהימן ומיידי אודות נוסעים, וממשלת ארצות הברית מתנה את הצטרפותה של ישראל לרשימת המדינות המשתתפות בתוכנית הפטור מוויזה בהקמת מערכת להנפקת קוד PNR כזה בישראל.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מדובר במידע שנמסר על ידי הנוסע במהלך הזמנת כרטיס טיסה, ונאסף על ידי חברות התעופה כחלק ממהלך העסקים הרגיל שלהן. מעבר לכך שהקמת המאגר תקדם את הפטור מוויזה לישראלים המבקשים לבקר בארצות הברית, המידע אשר יועבר למרכז הלאומי שיוקם ברשות המסים, ישמש את רשויות המדינה לצורך מאבק בטרור ובפשיעה חמורה; לטובת שיפור אבטחת התעופה האזרחית; לשיפור הליכי ביקורת הגבולות ומאבק בהגירה בלתי חוקית; ולצורך שמירה על בריאות הציבור מפני התפשטות מגפות.
החוק המוצע תואם את התקנים הבינלאומיים שהתגבשו במדינות העולם שנוקטות בפרקטיקה דומה – לעניין סוג המידע, השימושים המותרים בו וההגנות הקבועות בחוק לצורך שמירה על פרטיות המידע. אישור החוק יציב את ישראל בשורה אחת עם עשרות מדינות בעולם המערבי האוספות את אותם הנתונים לטובת מטרות אלה.
19 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת חוקה.
בהסבר החוק נכתב: "נתוני PNR (Record Name Passenger) כוללים מידע שחברות תעופה אוספות במהלך עסקיהן הרגיל, לצורכיהן, ונתונים אלה עשויים להשתנות מחברה לחברה בהתאם לצורכיהן התפעוליים. מדובר במידע אישי לא מאומת הנמסר מרצון על ידי נוסעים בעת הזמנת טיסה, וכוללים, בין השאר, את אלה: מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני, אמצעי התשלום, כתובת למשלוח חשבונית, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה, נתוני הכבודה מספר תיקים, משקלם, היסטוריית הנסיעות של הנוסע ועוד".
עוד נכתב: "לקבלת נתונים טרם יציאתו ממדינת המוצא של נוסע המתכוון להיכנס לישראל, יתרונות ברורים בעבור מדינת ישראל ובהם קבלת מידע על אודות נוסעים מבעוד מועד, החל מ־48 שעות טרם המראתם ממדינת המוצא לישראל, מאפשרת הערכה, אבחון וניטור מבוקר ומידתי של נוסעים כדי לזהות את אלה מהם אשר עלולים להקים סיכון אפשרי. בעיקר, הדברים אמורים בכל הנוגע לביטחון התעופה האזרחית, וכאשר בעשורים האחרונים היו מקרים של חטיפת מטוסים לצורכי טרור או מיקוח שונים".
