השרה זנדברג: "משבר האקלים כבר כאן, אנו ניפגע בצורה משמעותית אם לא ניערך"
לקראת וועידת האקלים בשארם א-שייח, המשרד להגנת הסביבה קיים היום (שני) מפגש של הוועדה הבין-משרדית להפחתת פליטות גזי חממה שמוביל המשרד, בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, שבה נדון סטטוס ההתקדמות בהכנת דוח המעקב שיוגש לממשלה בנושא.
המפגש התקיים במעמד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ובהשתתפות גורמי המקצוע השונים במשרד: מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן; סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות במשרד, שולי נזר; מנהל אגף אנרגיה ואקלים, ד"ר גיל פרואקטור; גורמי מקצוע במשרדי הממשלה השונים, ארגונים סביבתיים, נציגי התעשייה ואחרים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי: "משבר האקלים כבר כאן. רק בשבוע שעבר ראינו אירוע מזג אוויר חריג שהתרחש בדובאי – ברד שיורד ב-40 מעלות. זה אירוע מעורר דאגה, שמדגים לנו את ההשלכות האפשריות של משבר האקלים. אירועי מזג אוויר שלא יכולנו לדמיין שיכולים לקרות קורים, והם יקרו בתכיפות גדולה הרבה יותר. האירוע הזה מצטרף לגלי החום החריגים שראינו בקיץ האחרון באירופה, ולשיטפונות הגדולים שאנחנו רואים עכשיו בפקיסטן, כאשר שליש מהמדינה מוצף במים. כאן, במזרח התיכון, אנחנו רגישים במיוחד לאירועים מסוג זה, ואנחנו ניפגע בצורה המשמעותית ביותר, אם לא ניערך ונתמודד עם השלכות משבר האקלים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
היא המשיכה: "בשנה האחרונה ישראל התחייבה לשורת יעדים משקיים וסקטוריאליים למעבר לכלכלה דלת פחמן, והממשלה גיבשה ואישרה מספר החלטות ממשלה בנושא. אחת ההחלטות המשמעותיות שהעברנו היא החלטת ממשלה הקובעת כי עד שנת 2050 ישראל תהפוך להיות כלכלה דלת פחמן. מדובר ביעד שאפתני שדורש מאיתנו לעמוד ביעדי ביניים נוקשים מאוד, ודורש את העבודה של כולנו על מנת לפעול כדי שבשנת 2050 נוכל להגיד שהצלחנו".
השרה ציינה כי: "ישראל היא אחת מהמדינות המערביות עם יעדי הפחתת פליטות הנמוכים ביותר. לכן, לצד העלאת יעדים לשאפתניים יותר – צעד חשוב מאוד שאסור לנו לוותר עליו – עלינו לעשות הכול כדי לעמוד ביעדים שכבר קבענו לעצמנו ועלינו לראות את עצמנו כמובילים בתחומים שאנחנו חזקים בהם, כמו חדשנות אקלימית, למשל".
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, פירטה במפגש לגבי הפעולות המבוצעות לשם הכוונת המשק לכלכלה דלת פחמן: "לגבי חוק האקלים, אנו מכינים אותו לקריאה שנייה. החוק הוא מצפן שמכוון את המשק כולו לאיפוס פליטות, וליצירת תוכניות חומש להעמקת יעדי ההפחתה ויעדי ביניים. אנו ממשיכים לקדם את תמחור הפחמן באמצעות מס הבלו, כולל מנגנון פיצוי לשכבות חלשות, הבטחת תמיכה במפעלים ועסקים ומניעת זליגת פחמן – אנחנו קוראים לתעשייה להיות חלק פעיל מהנושא, ולקחת על עצמה התחייבויות וכן השפעה על בניית המנגנון, שכן אחרת, אם לא יהיה מנגנון יעיל, התעשייה תמצא את עצמה משלמת כספים יקרים בחו"ל, במקום בישראל. תמחור הפחמן הולך לקרות בישראל".
המנכ"לית הרחיבה בנושא הפסולת, סקטור האחראי על כ-8% מפליטות גזי החממה בישראל, והיעדים להפיכת הפסולת ממטרד למשאב. בין הצעדים המבוצעים שפירטה כהן: תמיכות בהקמת תשתיות הפרדה וטיפול בפסולת; תקנות לאסדרת ההפרדה והטיפול בפסולת האורגנית, כולל איסור הטמנת פסולת אורגנית שאינה מטופלת; הגברת איסוף מתאן ממטמנות; גיבוש והפעלת מסלולי תמיכה לתעשיית המחזור; הקמת תשתית להשבת אנרגיה מפסולת שאריתית; וכן אכיפה נגד השלכות לא חוקיות ושריפת פסולת.
שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות במשרד להגנת הסביבה, אמרה: "משרדי הממשלה והארגונים הלא-ממשלתיים, השותפים שלנו, הציגו היום את העשייה הרבה שלהם בשנה האחרונה. אבל קצב העשייה הזו אינו בהלימה לצורך הקריטי – לא בקצב המתאים ולא בהלימה למדע, שלפיו שיא הפליטות יהיה ב-2025. הפער כיום בין היעדים של ישראל, לצורך ולביצוע הוא גדול ולא סביר. סגירת הפער הוא הדגש שלנו במשרד בשנה הקרובה. על הממשלה לסגור את הפער ביישום וגם ביעדי ההפחתה. אנחנו לא יכולים לדבר על פעולות כמו היערכות לכניסת הרכב החשמלי שיתחילו בעוד 3-4 שנים. נדרשים צעדים יותר עמוקים ומהירים יותר".
מנהל אגף אנרגיה ואקלים, ד"ר גיל פרואקטור, אמר במפגש כי: "בשבועות הקרובים המשרד להגנת הסביבה יעבד את כל המידע שנאסף לכדי דו"ח מרוכז שיאפשר לנו לראות את ההתקדמות של כל משרד ברמה הפרטנית, וגם את ההתקדמות הלאומית שלנו, על מנת לוודא שאנחנו בדרך הנכונה, להפוך לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050".