נגיד בנק ישראל על העלאת הריבית: "כלכלת ישראל נכנסת לשנה החדשה במצב איתן"

בבנק ישראל הוחלט היום (שני), לאחר דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות, להעלות את הריבית ב-0.75%.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הגיב להחלטה ואמר: "בפתחה של שנה עברית חדשה, שנת תשפ"ג בה אנו נמצאים היום, אני יכול לומר, ממקומי כנגיד בנק ישראל ומתוך הסתכלות מקרו כוללת, כי הכלכלה הישראלית נמצאת במקום טוב, ודאי ביחס לכלכלות של משקים מתקדמים אחרים. המשק הישראלי איתן ונמצא ברמת פעילות גבוהה, ושוק העבודה הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. לצד אלו ישנם גם אתגרים לא מעטים וארחיב על חלקם בהמשך. אציין בקצרה את הבולטים שבהם: האינפלציה, שהרימה ראש בכל העולם, ובאה לידי ביטוי גם אצלנו, גם אם במידה פחותה יחסית לעולם, היא תהליך שפוגע בכלכלה, ובעיקר באוכלוסיות החלשות*, שצריך לרסנה ולהחזירה ליעד. כולנו כאן בבנק ישראל, וחבריי לוועדה המוניטרית נחושים לעשות זאת ונוקטים בצעדים שיביאו לכך; התמודדות המשק עם ההאטה הגלובלית הצפויה בטווח הקצר והתייקרות מוצרי האנרגיה המיובאים; סוגיית מחירי הדיור שמעבר להיותה בעיה כלכלית היא גם סוגיה חברתית מהותית; ואתגר נוסף הוא אי-הוודאות הפוליטית, שבין השלכותיה הכלכליות ניתן למנות את העיכובים בהשקעות לטווח הבינוני והארוך. מדובר בצורך לקדם השקעה בתשתיות הפיסיות והדיגיטליות החשובות לצמיחת הכלכלה ולהגדלת הפריון בשנים הבאות."

עוד הוסיף הנגיד ואמר: "ארחיב מעט על סוגיית האינפלציה; האינפלציה בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, חצתה את תחום היעד שנע בין 1-3 אחוזים. כדי להתמודד עם האינפלציה, אנו בוועדה המוניטרית בבנק ישראל, ממשיכים להתקדם עם תהליך הצמצום המוניטרי, תוך נקיטת צעדים שקולים ומחושבים ובחינת מכלול ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. כידוע לתהליך העלאת הריבית לוקח זמן מה לתת את אותותיו. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד והצעדים שאנו נוקטים מדגישים זאת. כאמור, אין אנו לבד בתהליך זה, במדינות רבות אחרות חרגה האינפלציה מהיעד והבנקים המרכזיים נוקטים בתהליכים דומים. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD. אזכיר שבנק ישראל היה בין הראשונים לעבור למדיניות של צמצום מוניטרי כבר במחצית השנה שעברה. תהליך אותו האצנו בהמשך, גם לאור ההתפתחויות באוקראינה ורוסיה. הצעדים שאנו נוקטים בהם היום ובהחלטות הקודמות הינם המשך של אותו קו מדיניות שמובילה הוועדה המוניטרית מזה זמן."

"האינפלציה הנוכחית נובעת גם מגורמים מקומיים הנובעים מביקוש מוגבר וגם מגורמים חיצוניים למשק הישראלי שאי-הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות. זהו מאפיין שתואם כלכלות קטנות ופתוחות, דוגמת ישראל, בהן מחירי מוצרים רבים, בעיקר המוצרים הסחירים, נקבעים בצורה חיצונית למשק. לצד ההשפעות מחוץ למשק, אנו רואים בעדכוני האינפלציה האחרונים תהליכים נוספים של האצת מחירים המונעת גם מביקושים למוצרים ושירותים מקומיים. אנחנו פועלים לרסן תהליכים אלו כדי לעגן את האינפלציה בתוך היעד. אני מדגיש זאת, חרף נתוני המדד הנמוך יחסית שנרשם באוגוסט. אזכיר שזוהי תצפית אחת בעוד המדיניות שלנו מותאמת לתהליך מתמשך."

"הציפיות והתחזיות לאינפלציה נותנות לנו מבט חשוב לאופן בו השחקנים השונים בשוק רואים את המצב הכלכלי, ומהן התחזיות שלהם באשר למדיניות שלנו. כל זה משפיע על התנהגות הצרכנים והפירמות והתנהלותם בראיה צופה פני עתיד—דבר שכשלעצמו משפיע על הפעילות הכלכלית והאינפלציה בפועל. הציפיות בישראל לטווח הקצר מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד והציפיות לטווח הבינוני והארוך ממשיכות להיות מעוגנות בתוך היעד. אלו מהוות חלק מסביבת האינפלציה הכוללת – אותה סביבה בעלת משקל משמעותי שבוחנת הוועדה המוניטרית בבואה לקבל את החלטותיה. עיגון ציפיות אינפלציה בתוך יעד המחירים הוא אחד הפרמטרים המרכזיים למדיניות המוניטרית ולפעילות תקינה של הכלכלה." הוסיף.

עוד אמר: "שער החליפין מהווה ערוץ תמסורת של המדיניות המוניטרית. בתקופה האחרונה, נרשמת תנודתיות גבוהה בשוק המט"ח תוך התחזקות הדולר בכל העולם. שער הדולר נע סביב 3.5₪ בתחילת הרבעון האחרון, ירד ל-3.2₪ במהלכו ועלה חזרה לסביבת 3.5₪ בתקופה האחרונה. אזכיר ששינויים בשערי החליפין הם תכופים וכיוונם גם משתנה באופן תדיר. שוק זה מושפע בישראל גם מהשקעות הגופים המוסדיים בחו"ל ומתוצאות השווקים הפיננסיים, כשמנגד ישנן השפעות מקזזות כדוגמת מגזר הייטק וההשקעות בו. ארצה לגעת כעת בסוגיית הדיור. מחירי השכירות באים לידי ביטוי גם הם בהתפתחות האינפלציה ואנו עוקבים אחריהם באדיקות. אך מעבר להשפעתם על האינפלציה מחירי הדיור הם סוגיה כלכלית משמעותית בפני עצמה. עליית המחירים בקצב גבוה כפי שנרשם בשנה האחרונה היא בעיה למשק ולחברה בישראל. עם זאת, ברבעונים האחרונים נרשמו התפתחויות חיוביות בצד ההיצע לדיור. נתוני הבנייה האחרונים המצביעים על עליה מתמשכת של מספר התחלות הבנייה והיתרי הבנייה, שהגיעו לרמות גבוהות. לצד זאת, אנו רואים גם התמתנות מסוימת בנתוני המשכנתאות בחודשים האחרונים."

"אעבור כעת למבט על מצב הפעילות הריאלית של הכלכלה הישראלית. לצד נתוני הצמיחה הטובים שדיווחה הלמ"ס לגבי הרבעונים האחרונים, אנו רואים כי האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית הנוכחית במשק ממשיכים להעיד על רמת פעילות כלכלית איתנה. יחד עם זאת חלקם מעידים על התמתנות בצמיחה ברביע השלישי. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים ביחס למצבם; כך גם יצוא הסחורות והשירותים השוהים ברמה גבוהה; שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, הביקוש לעובדים גבוה במרבית הענפים ושיעור התעסוקה חזר לרמתו טרום משבר הקורונה ואף מעבר לכך. עם זאת, במבט קדימה ניתן לראות כי השמיים הולכים ומתקדרים בעולם, ובפרט באירופה. ואלה עלולים לתת את אותותיהם גם על המשק הישראלי, שחשוף לפעילות הגלובלית."

"את כל ההתפתחויות שמניתי עד כה, ואף נוספות, מתכללת התחזית המקרו-כלכלית העדכנית שפרסמה היום חטיבת המחקר. החטיבה מעריכה צמיחה גבוהה בשנת 2022, כך שהתוצר יצמח ב-6%. עם זאת, החטיבה צופה כי בשנת 2023 התוצר יצמח בקצב מתון יותר של 3%, קצב שעודנו קרוב לפוטנציאל הצמיחה הטבעי של המשק. בהשוואה לצמיחה טרם משבר הקורונה, התוצר, שכבר חצה את קו המגמה החזויה ועבר להיות מעליו, צפוי בשנת 2023 לשוב קרוב אל סביבת המגמה ארוכת הטווח. בהתאם, עפ"י התחזית שוק העבודה יוסיף להיות הדוק. שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים צפוי לעמוד על 3.5% בסוף שנת 2023. באשר לאינפלציה, על-פי התחזית היא צפויה לשהות מעבר לתחום היעד בסוף שנת 2022 אך במהלך שנת 2023 היא צפויה להסתכם ב-2.5%, קרוב יותר למרכז היעד. לצד זאת, עדיין ישנם מספר גורמי אי-וודאות עליהם מצביעה חטיבת המחקר. הסיכונים העיקריים לתחזית הינם: החרפת משבר האנרגיה באירופה העלולה לפגוע בצמיחה העולמית ובכך לפגוע בייצוא הישראלי; מדיניות מוניטרית אגרסיבית בחו"ל עקב אינפלציה עולמית גבוהה שאינה מצליחה להתייצב גם בשנת 2023; גם בסביבה המקומית ישנם סיכונים, כגון אי-הוודאות לגבי צעדי המדיניות שתנקוט הממשלה הבאה בכל תחומי פעילותה, וביניהם, הסכמי השכר שייחתמו והשפעתם על האינפלציה."

"באשר למצב הכלכלי בעולם, לאחר תקופה שאופיינה בצמיחה גבוהה, הסביבה הכלכלית משתנה כפי שמשתקף בתחזיות להאטה בפעילות הכלכלית ובירידות בשווקים הפיננסיים. המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה וההאטה בסין, חרף הקלות מסוימות שנרשמו בשרשראות האספקה ובמחירי התובלה, משפיעות על תחזיות הצמיחה. אלו ממשיכות להתעדכן כלפי מטה ונראה כי הסיכון למיתון באירופה מתגבר בצורה משמעותית. אי הוודאות בעולם, לצד פעולות הצמצום המוניטרי של הבנקים המרכזיים, נותנות את אותותיהן על השווקים הפיננסיים אשר ממשיכים לרדת תוך תנודתיות גבוהה יחסית. אנו נחשפים גם להמשך הירידה בשווי חברות הטכנולוגיה. לנוכח הקשיים המתוארים, נרשמה בעולם גם תנודתיות גבוהה ועלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות לצד עליות במרווחי האג"ח הקונצרני. עם העלייה בתנודתיות בשווקים, התגברו האתגרים ליציבות הפיננסית, כפי שראינו בזמן האחרון באנגליה. עם זאת, המערכת הפיננסית בישראל היא במצב טוב אבל אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בשווקים בארץ ופעילותם התקינה."

לסיום, אמר: ""לסיכום, כלכלת ישראל נכנסת לשנה החדשה במצב איתן לצד אתגרים העומדים בפתחנו. כדי שנוכל לקדם רפורמות והשקעות חשובות למען הדורות הבאים וכדי שנצליח להבטיח את המשך צמיחת התוצר, על כל ממשלה שתבחר לדאוג לפעול למען מטרות חשובות אלו. חשוב יהיה להעביר את תקציב המדינה ולהמשיך לקדם את הרפורמות שעל הפרק ורפורמות נדרשות אחרות. כפי שכבר אמרתי אי אלו פעמים, אי ודאות אינה טובה לכלכלה וזו מתגברת לאחרונה בשלל תחומים בארץ ובעולם. לצד זאת, כלכלת ישראל חזקה והוכיחה יכולת לצמוח בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות וקשיים גלובליים. אנו בבנק ישראל, עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות השונות בארץ ובעולם ונמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מתאימה להתמודדות עם האינפלציה וכדי לעמוד ביעדים ובאתגרים השונים שלפתחינו."