ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות חבר הכנסת רם בן ברק מטעם יש עתיד, קיימה אתמול (רביעי) סדרת דיונים אודות הסכם תיחום הגבול הימי הצפוני, בין ישראל ולבנון.
ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ולאחר מכן מליאת ועדת החוץ והביטחון קיימו דיונים חסויים. בדיונים אלה השתתפו הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, ראש המוסד, דדי ברנע, ראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף אהרון חליוה, וראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, וסקרו את היבטי ההסכם לחברי הוועדות וענו על שאלותיהם.
נציגי ממשלה בכירים רבים השתתפו בכלל דיוני היום בוועדה, לרבות בדיון הפתוח אשר החל אחר הצהריים, ובהם ראש המטה לביטחון לאומי, ד"ר איל חולתא, מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז, מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינ"ל), ד"ר גיל-עד נועם, המזכיר הצבאי לראש הממשלה, אלוף אבי גיל, וראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל, תא"ל ד"ר אורן סתר.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר הוועדה פתח את הדיון הפתוח, שהיה סוער מאוד, ואמר: "מטרת הדיון היום היא לשמוע ממקור ראשון על פרטי ההסכם המתגבש בכדי שחברי הכנסת יוכלו לשמוע, לשאול שאלות, להעמיק בפרטים, להבין את חשיבותו הביטחונית והאסטרטגית והדחיפות של גיבוש ההסכם, ולגבש כל אחד לעצמו את השקפת עולמו".
ראש המל"ל, ד"ר חולתא, החל בסקירת ההיסטוריה של סכסוך הגבול הימי עם לבנון ומהלכי המו"מ אשר התקיימו לאורך יותר מעשר שנים, ובהמשך את פרטי הסכם עצמו. ראש המל"ל אמר כי ההבשלה להסכם הגיעה כעת רק לאחר שינויים משמעותיים בעמדה הלבנונית שהתרחשו בחודשים האחרונים, בשתי סוגיות – ההכרה כי יש לישראל זכויות מסוימות במאגר "צידון" או כאנא", וכן ההכרה בקו הביטחוני הישראלי במים הקרובים (5 ק"מ מחוף הים), המכונה "קו המצופים", באופן שמשמר ואף מחזק את האינטרס הביטחוני.
ראש המל"ל הציג את הדירקטיבה המדינית, שנקבעה עוד אצל ראש הממשלה בנט, לגב המו"מ בנושא, כאשר האינטרס הראשון הוא שימור מלוא האינטרסים הביטחוניים של ישראל, והשני הוא ביטחון תשתיות האנרגיה הלאומיות והרציפות האנרגטי בישראל.
ההישג המרכזי הראשון של ההסכם, אמר ראש המל"ל, הוא קיומו של הסכם מדיני תקדימי עם מדינת אויב, אשר מסכם ומקבע את קו הגבול הימי של ישראל. חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד הגיב ואמר כי למיטב הבנתו, אין מדובר כלל בהסכם עם לבנון, ואין כאן סיכום של קו הגבול הימי אלא הכרה זמנית בסטטוס קוו, שיכול להשתנות בעתיד.
ראש המל"ל אמר כי אכן מדובר בשני נוסחים זהים אשר מופקדים אצל ארה"ב ובאו"ם, ולכן זה איננו הסכם שלום, אך הסכם מדיני לחלוטין. עוד אמר כי אף שמדובר בסטטוס קוו בנושא קו המצופים, הרי שהוא יישאר ככזה עד למצב שבו ישראל ולבנון מגיעות לסכמות עד קו הגבול היבשתי, וכי יש סעיף "סיום סכסוך" בהסכם, בו הלבנונים אומרים כי הם רואים בהסכם פתרון קבוע והוגן.
תא"ל ד"ר סתר ציין כי צה"ל היה שותף לצוות המו"מ לכל אורך התהליך, תוך הסתכלות על הזווית הצבאית – ביטחונית של המו"מ ושל ההסכם. תא"ל ד"ר סתר אמר כי בראיית צה"ל ההסכם נותן מענה מלא לאינטרסים הביטחוניים במרחב הגבול הימי עם לבנון, ובפרט באזור "קו המצופים", ושומר על חופש הפעולה המבצעי המלא של צה"ל למילוי משימותיו. בנוסף, בראייה אסטרטגית, ההסכם מגביר את היציבות ארוכת – הטווח במרחב הימי.
להערכת צה"ל, ישנו חלון הזדמנויות צר להשלמת ההסכם בתקופה הקרובה, לאור סיום כהונת נשיא לבנון ב-31.10.22, המצב הפוליטי הפנימי בלבנון ותחילת ההפקה בכריש שעשויה להוביל בסבירות גבוהה להפעלת כוח הדדית שיכולה להוביל להסלמה ביטחונית.
כאשר חברי כנסת אמרו כי יש בהסכם פגיעה בהרתעה למול חיזבאללה ולבנון, אמר ד"ר סתר כי הוא כלל את שימור ההרתעה במסגרת האינטרסים הביטחוניים להם נותן ההסכם מענה.
ליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה, ציין כי חברות נוטות לא לפתח כלל מאגרי אנרגיה חוצי גבולות, עד אשר מוכרעים הסכסוכים לגביהם. בשל כך, במאגר צידון טרם נערך כלל קידוח אקספלורציה, כך שאין דרך לדעת אם כלל יש בו גז וכמה. לפי בדיקות ססמיות שנערכו בעבר, ניתן להעריך כי שווי המאגר כיום הוא כמה מאות מיוני דולרים, וכי בשטח ישראל יש כ-17% מהמאגר, ובשטח שבמחלוקת בין ישראל ללבנון (בין קו 1 לקו 23), יש כ-40% מהמאגר, וגם הוא היה אמור להתחלק באופן כמעט שווה, לפי הצעת המתווך האמריקאי הוף.
חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד שאל אם נכון לומר כי ישראל לא תקבל דבר מהשטח שבמחלוקת, וחלקה יחושב רק לפי מה שדרומית לקו 23, ושילת השיב כי היות שמאגרים חוצי גבולות לא מפותחים, גם כשהם בין מדינות ידידותיות, כמו ישראל וקפריסין בנושא מאגר אפרודיטה, הרי שעד להסכם אף צד לא יקבל ממנו כלום, אבל לפי ההסכם כל מה שיימצא מעתה והלאה במים הכלכליים של לבנון הוא נכס כלכלי של לבנון.
עוד אמר שילת כי לפי ההסכם, לא יתבצע קידוח הפקה של המאגר, ככל שתמצא בו תגלית גז בפועל, לפני שהחברה תגיע להסכם עם ישראל על התמורה הכלכלית עבור חלקה. ישראל תחל במגעים לחתימת הסכם מול החברה המפיקה, שיימשכו להערכתו כשנה, בעוד הפקה תוכל להתבצע, באופן המוקדם ביותר, תוך כשלוש שנים.
ראש המל"ל הוסיף כי גם לפי עמדת הקבינט, מצב של אסדה מול אסדה יוצר יציבות ביטחוניות ואנרגטית גבוהה יותר, ומכן עוד חשיבות להסכם. אסדת כריש תחל להפיק גז כאשר תהיה מוכנה, בין אם יהיה הסכם ובין אם לאו, אבל הסכם יאפשר להוריד את הסיכוי להתדרדרות ואלי אף ימנע את ההסלמה. ראש המל"ל הסכים כי ההתגמשות בצד הישראלי לטובת ההסכם הייתה בפן הכלכלי, לטובת ביצור האינטרס הביטחוני שהוגדר כעליון על ידי הדרג המדיני.
חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית שאל: "אם נפיק גז מאסדת כריש, עם הסכם ובלי הסכם, ואם צה"ל ישמור על גבול קו המצופים עם או בלי הסכם, אז מה תורם לנו הסכם ומה הצורך לוויתורים שכאלה?"
אלון אושפיז, מנכ"ל משרד החוץ, השיב: "זה לא הסכם שלום ולא משנה את הסטטוס של לבנון כמדינת אויב. זה כן הסכם מדיני עם לבנון, דרך צד שלישי, שהוא הצד שאנו הכי סומכים עליו. ארה"ב היא חלק בלתי נפרד מההסכם, מהתהליך ומנגנון היישום וגם לכך יש משמעויות ביטחוניות ומדיניות, גם אם ההסכם לא מחייב את חיזבאללה. ההסכם גם לא מביא הכרה לבנונית בישראל, אבל בפועל יש כאן המשך הכרה בישראל כשחקן אזורי שחייבים להתחשב בו, וזה יכול לשמש אותו גם מול עוד מדינות באזור שאין לנו מולן יחסים דיפלומטיים".
הוא הוסיף: "אני לא מכיר שתי מדינות אויב שסימנו קו גבול בהסכם בינלאומי, וכאן זו מדינת אויב שנשלטת על ידי ארגון טרור – יש לזה משמעות מדינית. ודאי שהייתי שמח שקו המצופים יוגדר כקו הגבול הבינלאומי ולא רק כהכרה בסטטוס קוו ארוך טווח כפתרון הוגן וצודק, אבל זה עדיין סימון קו גבול שמופקד באו"ם".
עוד אמר: "אני רוצה לפשט את הערך המדיני לדימוי של מסך מפוצל – בצידו האחד כלא באיראן שעולה בלהבות וכטמ"מים איראניים שתוקפים באוקראינה, ובצידו השני ישראל ולבנון שמצליחות להגיע להסכם אנרגטי, הנושא הכי מטריד את העולם כיום, ולאור ההסכם הזה ניתן יהיה לחתום על עוד הסכמים לייצוא אנרגיה לאירופה ועוד".
אושפיז המשיך: "אני מעורב כבר עשור בתהליך, וכתופעה המערכת הפוליטית הלבנונית אינה נוטה להסכמות. קונסטלציה שבה שלושת קודקודי המשולש השיעי, סוני ונוצרי בלבנון מגיעים להסכמה על משהו היא מצב נדיר, ומכאן החשיבות לנצל את חלון ההזדמנויות הקיים, שנוצר מהבנתם שהמצב הכלכלי הקיים בלבנון מחייב אותם להגיע להסכמה".
חבר הכנסת לוין אמר: "מר חולתא אמר שמדובר בהסכם מדיני תקדימי ומר אושפיז אמר שהוא לא מכיר שתי מדינות אויב שסימנו קו גבול וזה משמעותי. האירוע העצום והדרמטי הזה על פי כל אנשי המקצוע, בו מסרנו שטח בגודל 17 פעמים העיר תל אביב, מתנהל על ידי ממשלת מעבר בדמדומיה, ערב בחירות".
הוא הוסיף: "הסכמים הרבה פחות חשובים, לא בעת בחירות, הובאו לאישור הבית הזה, וחבר הכנסת שטייניץ, בתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יצא למלחמה מול ראש הממשלה ממפלגתו, אריאל שרון, כדי להכריח אותו להביא הסכם לאישור הכנסת. ראש הממשלה לפיד מסרב להביא את הנושא לאישור הכנסת, למרות האמירות מרחיקות הלכת שאומרים אנשי המקצוע. אני חושב שעל השטח גם חל חוק משאל העם, אבל גם ללא החוק, ברור שההסכם חייב להגיע לכנסת".
הוא המשיך: "בחיים תמיד יש ניהול סיכונים, אין מאה אחוז טוב ומאה אחוז רע, אבל לעולם אסור למשכן את העתיד עבור ההווה, וזה מה שנעשה כאן, בשורה התחתונה, בחובבנות וחוסר רצינות. קונים שקט עתה, במחיר של פגיעה בהרתעה, אפשרויות כלכליות בעתיד, ועמדת פתיחה גרועה יותר בכל סכסוך מעתה והלאה. ראש הממשלה חייב להגיע לוועדה זו לדווח על ההסכם, וגם למליאת הכנסת ולהציג את ההסכם ולהעמידו להכרעה דמוקרטית".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, רם בן ברק, אמר כי המל"ל יעמיד אנשים אשר יציגו ויסבירו את ההסכם לכל חבר כנסת אשר מעוניין בכך ולאחר מכן סיכם: "כמי שהיה בכל הדיונים היום אני יכול להגיד שזהו הסכם טוב. ראש הממשלה לפיד ניהל את ההסכם באופן מאוד אחראי, תוך ראייה אסטרטגית ומבלי לשלם מחיר יקר".
הוא הוסיף: "כשמדברים על הרתעה וכוח אני נזכר במלחמת יום כיפור, בה האויב הכי גדול שלנו ניסה להגיע להסכם, ואנחנו העדפנו את שארם א-שייח על שלום, ובסופו של דבר שילמנו ב-2,800 הרוגים ואלפי נפגעי הלם קרב ופצועים פיזית, מחיר מטורף, ובסופו של דבר הגענו לאותו הסכם שהיינו מגיעים ללא המלחמה".
בן ברק המשיך: "כשצריך להיות נחושים, אנחנו נחושים – קיימנו את מצעד הדגלים בירושלים, למרות איומי חמאס בטילים, והם לא ירו, כי ידעו שיחטפו. גם חיזבאללה יודע שאנו יותר חזקים ויחטפו פי אלף אם יתקפו אותנו, אבל גם אנחנו היינו משלמים מחיר. כבר נגררנו בלבנון למלחמות מאוד מיותרות, אני מזכיר לכם, ואז בסוף המלחמה היינו יושבים להסכם והוא היה נראה אותו דבר".
בן ברק סיים: "אם הצלחנו, בתבונה מדינית, להגיע להסכם, שמשרת אותנו ונותן לנו הישגים מדיניים ואסטרטגיים ביטחוניים יוצאים מן הכלל, לדעתי, בלי שירינו כדור אחד, ברור שזה עדיף. לכן אני חשוב שההסכם הזה הוא מצוין, ומקווה שייחתם בקרוב, ויימנע עימותים מיותרים ויביא לנו גם ביטחון וגם הישגים כלכליים".
