מחקר חדש של בית החולים רמב"ם עם המשרד להגנת הסביבה, ובשיתוף המרכז הרפואי שמיר ואוניברסיטת בן גוריון, מצא בפעם הראשונה בעולם כי חשיפה של נשים הרות למתכות כבדות, עלולות לגרום לשיבוש אנדוקריני בתינוקות. מתוך 904 הנבדקות, נמצאו מתכות ב-98% מהאימהות, אך עדיין ברמות העומדות בתקן הבינלאומי, ובקרב 2-5% מהיילודים נמצא שינוי בסמן המעיד על שיבוש במערכת האנדוקרינית. המחקר בראשיתו ואין מידע על ההשלכות בעתיד.
במחקר, שנערך על 904 נשים הרות ועובריהן בין השנים 2016-2019, נבדק כיצד משפיעה שאיפה של מזהמים סביבתיים, ובכלל זה מתכות כבדות וחומרים רעילים אחרים על הנשים ועל העוברים. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות, האחת ממפרץ חיפה והשנייה מגוש דן. הבשורה הטובה היא שרמת המזהמים בשתן הנשים ההרות בשני האזורים עמדה בתקנים הבינלאומיים והייתה אף נמוכה מהרמות המוגדרות כמזיקות על ידי ארגון הבריאות העולמי.
ד"ר עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ברמב"ם, הציג היום (רביעי) את ממצאי המחקר, בכנס בינלאומי בנושא רפואת האם והעובר שערך היום מערך נשים ויולדות בניהולו של פרופ' זאב וינר, בקריה הרפואית רמב"ם: "במסגרת המחקר, נלקחו דגימות שתן של כל אימא ביום הלידה, לצורך בדיקת הימצאות של מספר סוגי מתכות. מיד לאחר הלידה נבדק המרחק בין איבר המין ובין פי הטבעת אצל התינוקות בני היומם. במחקרים קודמים נמצא כי המרחק הזה, AGI (Anogenital Index) יכול להעיד על שיבוש המערכת האנדוקרינית בשלבים מוקדמים של ההריון, כתוצאה מחשיפה לפסולת פלסטית תעשייתית. "ביקשנו לחקור האם חלה סטייה מהנורמה של AGI גם בחשיפה למתכות כבדות. האינדקס המודד את המרחק בין אברי המין לפי הטבעת, הינו הסמן המוקדם ביותר היכול להעיד על שיבוש אנדוקריני. יצויhן כי המערכת האנדוקרינית, היא המערכת ההורמונלית הכוללת אוסף של בלוטות שמייצרות הורמונים, המופרשים אל מחזור הדם ושולטים בתהליכים שונים באברי הגוף. הבלוטות, ובהן בלוטת התריס, יותרת המוח, יותרת הכליה ובלוטות נוספות מעורבות בפעילות הביוכימית והפיזיולוגית של הגוף, בפעילות השרירים ובכלל זה שריר הלב, במערכת החיסון, במערכות הרבייה, בתהליכי גדילה ועוד".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בהתייחסו למטרת המחקר אומר עידו: "מטרת המחקר הייתה לבדוק הימצאות של 8 מתכות רעילות בשתן של האימהות ביום הלידה. המתכות שנבדקו הן ארסן, קדמיום, כרום, כספית, ניקל, עופרת, סלניום ותליום. כמו כן, ביקשו החוקרים מרמב"ם, שמיר ואוניברסיטת בן גוריון לבדוק האם יש קשר בין הימצאות מתכות כבדות אלה אצל האם ובין מרחק AGI אצל היילודים".
בהמשך לכך מוסיף: "מתוך 904 הנבדקים, נמצאו מתכות בקרב מעל מ-98% מהאימהות אך עדיין ברמות העומדות בתקן הבינלאומי, בקרב 2-5% מהיילודים נמצא שינוי בסמן. במחקר, נמצאה השפעה על התארכות ה-AGI ככל שרמת המתכות בשתן האם הייתה גבוהה יותר. אצל בנים נרשמה עליה במרחק הקצר שקשור לחשיפה לכרום, ובבנות נמצאה עליה במרחק הקצר שקשורה לחשיפה לניקל ועליה במרחק הארוך בחשיפה לניקל, כרום ותליום".
החוקרים הדגישו כי מבחינה זו לא נמצא הבדל בין הילודים במפרץ חיפה לעומת היילודים בגוש דן: "הסיבות יכולות להיות מפעלים מזהמים ובאותה מידה גם זיהום הנובע מצירי תחבורה ראשיים ותחנות דלק. הסיכון תלוי ברמת המזהמים באם התלויה בגורמים רבים כגון מרחק מגורים מצירי תחבורה עיקריים או מרחק וכיוון הרוח מאזור התעשייה הכבדה".
בהמשך למשמעות המחקר וסיכומו אומר ד"ר שולט: "מרחק AGI הוא למעשה סמן מוקדם ביותר היכול להעיד של שיבוש אנדוקריני עתידי. "המחקרים על השלכות זיהומים סביבתיים על יילודים נמצאים בראשיתם ואין כיום מספיק מרחק בזמן כדי להבין את ההשלכות העתידיות. למעשה, מצאנו עדות לחשיפת חלק קטן מהיילודים לזיהום וכדי לאמוד את רמות הסיכון ואת ההשלכות נצטרך לעקוב אחר היילודים בשנים הקרובות, בדומה למחקרים עולמיים אחרים".
