כלכלהמבזקים

חוק שוטף +30: מגמה של שיפור במוסר התשלומים של הגופים הציבוריים

חוק מוסר התשלומים לספקים, התשע"ז–2017, אשר נחקק ביוזמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מסדיר את מועדי התשלום לספקים בקרב כלל הגופים במשק. מאז שנחקק, נראה שמוסר התשלומים משתפר בקרב כל המגזרים במשק. החוק כאמור אושר בשנת 2017 והחל משנת 2019, החלה הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה בבדיקה ומעקב שנתי.

בשנת 2019 היו ל-51% מהעסקים לקוחות מהמגזר הממשלתי שלא שילמו בזמן על פי דרישות החוק. שיעור זה ירד ל-33% בשנת 2022. מקרב עסקים שלהם לקוחות שהם גופים ציבוריים, 56% דווחו בשנת 2019 על לקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק, ואילו בשנת 2022 שיעור זה ירד ל-35%.[1] בקרב רשויות מקומיות השיעור של עיכוב תשלומים ירד מ-61% בשנת 2019 ל-36% בשנת 2022.

השיפור במוסר התשלומים מתבטא גם בקרב לקוחות פרטיים. 17% מהעסקים דווחו בשנת 2019 שלקוחות פרטיים מעכבים להם תשלומים מעבר למועד בו הם היו אמורים לשלם, ואילו שיעור זה ירד ל-6% בשנת 2022.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

מהשוואת הסקר בשנת 2022 לסקרים זהים שנעשו בשנים 2021 ו-2019 עולה שקיימת מגמה של ירידה לאורך השנים בשיעור הלקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק בכל המגזרים, כפי שניתן לראות בתרשים למטה. לגבי רשויות מקומיות, נראה שלאחר שיפור משמעותי שחל בין 2019 ל-2021, חלה נסיגה קלה ב-2022.

בהשוואה לשנת 2019 חל ב-2022 שיפור במוסר התשלומים של המגזר הציבורי (ממשלה, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות) בכל קבוצות הגודל של העסקים הקטנים והבינוניים. אולם בהשוואה של שנת 2022 לשנת 2021, מוסר התשלומים אמנם המשיך להשתפר לעסקים הזעירים, הקטנים מ-5 מועסקים, אולם לעסקים בגודל 5 – 100 מועסקים חלה הרעה קלה במוסר התשלומים.

ד"ר ניר בן אהרון, מנהל המחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מציין כי "גופים ציבוריים או עסקיים שמשלמים מהר יותר לספקים שלהם, מאפשרים למעשה לספקים לשלם מהר יותר לספקים העסקיים שלהם. בכך הם יוצרים השפעה רוחבית על כלל שרשרת הערך של המוצרים והשירותים. הדבר מגדיל את הוודאות הכלכלית של העסקים הקטנים והבינוניים, מייעל את שרשראות הערך העסקיות, מגדיל תחרות במשק ומקטין עלויות מיותרות במגזר העסקי".

מנגד, מציינים בסוכנות לעסקים, לקוחות שדוחים תשלומים פוגעים בעסקים, הנאלצים לממן את תקופת הדחייה. הדבר מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום והם נאלצים לשאת בנטל מימוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. בנוסף, סובל מגזר זה מתנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. כך יוצא שגופים ציבוריים או עסקים גדולים, למעשה מגלגלים אשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

המשמעות המעשית של ימי אשראי ארוכים היא יצירת קשיים תזרימיים, המשליכים באופן ישיר על היכולות לשמור על היקפי פעילות או להגדילם ולהעסיק עובדים. לצד העמדה העקרונית כי על הגופים הגדולים במשק מוטלת אחריות מוגברת לשמור על ימי אשראי קצרים ככל הניתן, קיימת גם חובה חוקית לעשות כן.

אילוסטרציה. צילום: pixabay

Back to top button