בימים אלה, עיני העולם נשואות אל ועידת האקלים השנתית בשארם א-שייח', COP27, כאשר הנושא המרכזי שיעמוד על סדר יומם של המנהיגים שיפקדו את הוועידה הוא משבר האקלים, בדגש על מיטיגציה (כולל פתרונות טכנולוגיים להפחתת פליטות) ואדפטציה (הסתגלות) למשבר עצמו.
לישראל יש השנה לראשונה ביתן ישראלי שבו מוצגים מאמצי ישראל להתמודדות עם משבר האקלים, בדגש על שיתופי פעולה אזוריים ובין-לאומיים, וכן על ידי פתרונות טכנולוגיים בתחומי הפחתת פליטות, פוד טק, השבת מים ועוד.
מה הציבור יודע על משבר האקלים? והאם אנחנו מוכנים לשנות הרגלים כדי לתרום את חלקנו במאבק במשבר האקלים? המשרד להגנת הסביבה ערך באמצעות חברת שילוב סקר דעת קהל בנוגע למשבר האקלים. הסקר נערך באוקטובר 2022 במדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל הכוללת את הציבור הכללי, החברה הערבית, והחברה החרדית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מהסקר עולה כי מרבית הציבור הישראלי מודע למשמעויות הכבדות של משבר האקלים, ו-61% מהנשאלים בחברה הכללית העידו כי הם מודאגים במידה רבה או במידה רבה מאוד ממשבר האקלים. בחברה הערבית העידו כך 50% מהנשאלים ובחברה החרדית 19%.
כאשר בוחנים באופן בלתי נעזר את השאלה: "מהו משבר האקלים" עולה, כי בעוד שבחברה הכללית 4 מתוך כל 5 מרואיינים ידעו לציין פרט כלשהו על משבר האקלים, בחברה הערבית ובחברה החרדית כמחצית ידעו לעשות זאת. הפרט המקושר ביותר למשבר האקלים הוא התחממות כדור הארץ, לאחר מכן בסדר יורד: זיהום כדור הארץ, תופעות אקלים קיצוניות, פליטת גזי חממה, סוף העולם וניצול יתר של משאבים.
4 מתוך כל 5 מרואיינים בחברה הכללית סבורים כי יש פעולות שהפרט יכול לבצע כדי לצמצם את משבר האקלים, הראשונות שבהן הן שימוש מופחת בפלסטיק ומיחזור. בבדיקה נעזרת של נכונות לביצוע שינויים בסגנון החיים האישי בשל משבר האקלים השיבו המרואיינים כי יסכימו לבצע את השינויים הבאים: מיחזור בקבוקים (73%), צמצום שימוש בפלסטיק (72%), צמצום צריכת חשמל (38%), הפחתת נסועה ברכב פרטי ומעבר לתחבורה ציבורית (37%), צמצום צריכת הבשר והחלב (24%).
בשאלה: האם בעקבות הבנת השלכות של משבר האקלים שינית בשנה האחרונה משהו בהרגלי סגנון החיים שלך או בהתנהגות שלך? 36% מהחברה הכללית ציינו כי ביצעו שינוי ו-32% נוספים ציינו כי כבר ביצעו שינוי כזה מתוך מחשבה על הסביבה ודאגה לסביבה. כלומר, 68% מוכנים או ביצעו שינויים באורח החיים במטרה לצמצם את ההשפעה שלהם על התקדמותו של משבר האקלים. באופן דומה, 49% בחברה הערבית ו-31% בחברה החרדית.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, העומדת בראש המשלחת המשרדית לשארם א-שייח': "הסקר שביצענו במשרד מראה שרוב הציבור הישראלי מודע לחומרת משבר האקלים ומוכן להשתתף במאמץ ההתמודדות עימו, במטרה להבטיח את המשך חיי האנושות על כדור הארץ. הציבור נושא עיניו לעבר ממשלות העולם ומצפה שיפגינו מנהיגות אל מול משבר האקלים ויבצעו שינוי, מתוך דאגה לעתיד הכדור. ישראל מגיעה לוועידה השנה בשארם א-שייח' במצב טוב מהשנה שעברה, אולם יש עוד עבודה רבה. בוועידה נציג את ההישגים הישראלים ונושיט יד לשיתופי פעולה אזוריים וגלובליים כדי לבנות חוסן אקלימי משותף".
