"אני מוטרד מאד ממגמת הירידה של אמון הציבור במערכת המשפט"

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נאם היום (שלישי) בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים המתקיימת באילת, בנושא "קריאת גיוון".

מדברי הנשיא בפתח הכנס: "מכובדי, לא תיתכן מדינה מתוקנת ללא משפט. בדיוק כפי שלא תיתכן מדינה בלי חבל ארץ ושפה, בלי פרלמנט, בלי רשות מבצעת. שלטון החוק הוא חלק חשוב ביותר מקווי המתאר של מדינת ישראל, וכולנו – העם בישראל כולו – מתפללים כל יום בשלומה של מלכות, בשלומן של כלל רשויות השלטון, שאלמלא הן – איש את רעהו חיים בלעו. אין זה אומר שחובה על כולם להסכים עם כל החלטותיה ופעולותיה של המערכת. כמו כל מערכת ציבורית. ועדיין – כי שחזרתי והדגשתי השבוע לא אחת – מחלוקות יש לנהל בשום שכל, ברגישות, בהבנה; ובעיקר עלינו להיזהר כל העת שלא לשפוך את התינוק עם המים."

בנוסף, אמר הרצוג: "המשפט הוא מיסודותיו החשובים של ביתנו שלנו, בתי המשפט הם חלק מביתנו שלנו, הייעוץ המשפטי והפרקליטות הם חלק מביתנו שלנו, וכשאנחנו פוגעים בהם – אנחנו פוגעים בכולנו. מערכת משפט חזקה ועצמאית היא עוגן שלטוני חשוב וחיוני מאין כמותו עבור כל מדינה; ועל אחת כמה וכמה מערכת המשפט הישראלית, שהיותה עצמאית, מקצועית ומגוונת, על כל אגפיה ושלוחותיה – הן ברשות המבצעת והן ברשות השופטת – הוא אינטרס עליון שלנו, של כולנו, כחברה וכמדינה. אני מוטרד מאד ממגמת הירידה של אמון הציבור במערכת המשפט. יש לכך סיבות רבות ומגוונות, חלקן קשורות למגמות עולמיות, חלקן לתמורות רוחב ועומק בישראל, וחלקן, חשוב שנכיר בכך – למערכת המשפטית על שלל היבטיה וגווניה. אמנם אני מציג כאן אתגר, המונח לפתחיכם ולפתחנו כחברה וכמדינה; אבל אני מבקש להציג גם את פתרונו בצידו. מערכות הבחירות החוזרות ונשנות בשנים האחרונות שהיו בסיס לקיטוב הולך וגובר בחברה הישראלית, לחוסר אמון בין רשויות השלטון, הבהירו לכולנו שהתנהגות שקולה, מכילה, מקצועית ועניינית, היא המוצא היחיד, היא זו שעל בסיסה תיכון מדינתנו. בשנה האחרונה דיברתי לא אחת על הצורך שלנו להקשיב לכאבו של האחר, לייצר דיאלוג גם עם מי שאנו חולקים עליו מכל וכל, ואני מאמין שהדברים נכונים גם ברמה המוסדית והבין-רשותית, אם אפשר לכנות זאת כך. אני מאמין שגם רשויות השלטון בישראל – המחוקקת, המבצעת והשופטת – צריכות להיות קשובות זו לזו; זו לכאבה של זו, זו למצוקותיה של זו, זו לאתגריה של זו. לא רק שניתן לנהל את המחלוקות האלה, אפשר אפילו לצמוח מהן. לא תמיד צריך להיבהל, לא תמיד צריך להתגונן."

לסיום, אמר הנשיא: "זה אומר שהאחריות מוטלת על כולם: אחריות להקשיב לקולות של ביקורת; אחריות לחוש את הכאב של מי שמרגישים שהם ועולמות הערכים שלהם אינם מיוצגים מספיק; אחריות להבין שלפעמים באמת צריך תיקון ולפעמים באמת צריך לשנות, לשפר ולחבר; ובעיקר אחריות של כולנו – להתנהל בדיאלוג ומתוך שיח משותף, לבקר באופן אחראי ובונה; להחליף התנגחות בהתדיינות, להמיר התרסה בהקשבה. התנהגות שקולה, מכילה, ועניינית, היא לא רק המוצא היחיד לחיינו כאן, אלא גם זו שתחזק את האמון, תצמיח את המערכת המשפטית כולה, ותבנה בנו עוד ועוד קומות – כחברה וכמדינה. אני מאמין בערכו העצום של הגיוון, שבונה אמפתיה ובונה את היכולת לראות מורכבות. הדברים נכונים לכל תקופה ולכל חברה, ועל אחת כמה וכמה בחברה הישראלית של דורנו שפניה, קווי המתאר שלה, ואופי הרכבה – משתנים תדיר, ולעתים באופן דרמטי. הבנת והפנמת המציאות המשתנה הזאת, בכל המערכות, כמובן תוך שמירה על מקצועיות ועל שלטון החוק, היא הכרח קיומי עבורנו, ובוודאי עבור אמון הציבור במערכות, במוסדות וברשויות. גיוון תורם לחיינו כפרטים, והוא תורם לא פחות לעבודת הצוות שלנו, לשירות הציבורי, למדינה ולעם. נושא המלחמה בפשיעה היה מרכזי במערכת הבחירות האחרונה. הפרקליטות והפרקליטים שנמצאים כאן לוחמי הפרקליטות שנאבקים בפשיעה בוקר ולילה יום יום שעה שעה. בלי שבת ובלי חג. אני מבקש להודות לכם על מלחמתכם למען החוק, למענינו! למיגור הפשיעה."