המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לבית משפט השלום בתל אביב, כתב אישום נגד מוחמד סוכר (27) מת"א – יפו זאת לאחר שהנאשם סחט באיומים מחברות בניה תשלום עבור שירותי שמירה באתרי בנייה שנמצאים בעיר תל אביב- יפו, עבר עבירות כלכליות ועוד.
בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן") בענף הבנייה. במסגרתה, גורמים עבריינים מציעים "שירותי שמירה" לבעלי עסקים שונים ובעיקר באתרי בנייה, בתמורה לתשלום. בעל עסק המסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים מטעם המציע ושלוחיו. לאור האמור, בתמורה לתשלום "דמי החסות" זוכים הקבלנים ל"שקט" וביטחון יחסי, בין היתר מפני פגיעה של אותם גורמים עבריינים בעסקם ובנכסיהם. גורמים עבריינים אלו המכונים "ראיסים", קבעו לעצמם טריטוריות וגזרות בהם הם הגובים את דמי החסות. כאשר לאור הדרישות של חברות הביטוח, לחתום על חוזה מול חברת שמירה, וכחלק מהתופעה, אותם ראיסים מוצאים לעצמם חברות שמירה "לגיטימיות" ויוצרים דרכן התקשרות חוזית וחשבונאית מול הקורבנות.
מכתב האישום שהוגש על יד עו"ד נועה ברחד ושאול אשחר, עולה כי החל משנת 2018, שימש סוכר כ"ראיס" ודרש מחברות בניה לשלם לו עבור שירותי שמירה באתרי בנייה שנמצאים בעיר תל אביב- יפו. בנוסף, הפעיל סוכר עסק של שירותי שמירה מבלי לדווח לרשויות המס על עסקו ועל העובדים שלו, ומבלי לבקש ולקבל את הרשיונות הרלבנטיים להקמת חברת שמירה. במסגרת העסק שהקים, כפה סוכר את שירותיו על מספר חברות בניה שביקשו לקיים שגרת בנייה באתרי הבנייה שלהם, הנפיק חשבוניות מס וגבה את התשלומים מאת חברות הבניה בין היתר באמצעות חברות שמירה שונות, אשר העניקו לו כיסוי חשבונאי מתאים בתקופות שונות, נתנו משכורות ותלושי משכורת וכן העבירו לו תשלום במזומן שלא דווח לרשויות המס.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
באחד מהמקרים המתוארים בכתב האישום, פגשו סוכר וחמו את אחד המתלוננים, מנהל הבטחון בחברות בניה, שסוכר נהג לגבות מממנה דמי שמירה באמצעות חברת "מוקד יפו", עד לפתיחת חקירה בעניינה (במהלך יוני 2021). נושא הפגישה היה דרישתו של סוכר לשוב ו"לשמור" באתרי הבניה שעליהם אחראי המתלונן והנמצאים ב"טריטוריה" שייחס לעצמו הנאשם. המתלונן הבהיר כי שכר חברת שמירה אחרת, שמשתמשת במצלמות אבטחה. כשיצא המתלונן מהפגישה, לנוכח התנהלותו הבוטה של סוכר בפגישה, רדף אחריו סוכר על אופנועו, התקרב באמצעותו לחלון רכבו של המתלונן, נצמד אליו ואמר למתלונן: 'אל תעשה בעיות יותר מדי, אני יודע בדיוק מי אתה ומה אתה ואל תעשה בעיות יותר מדי, תמשיך ללכת בדרך הזאתי שלנו והכל יהיה בסדר'. במהלך החודשים שאחרי, ניסה סוכר לגרום למתלונן לחתום על חוזה עם חברת השמירה אשר פועלת בשת"פ עם סוכר ביחס לאתר שנמצא בטריטוריה שלו. המתלונן, אשר גמר אומר בליבו להפסיק לשתף פעולה עם תופעת הפרוטקשיין, הסביר לנאשם שהוא עובד עם חברה אחרת.
סוכר המשיך והתעקש על כך ששירותי השמירה באתר ינתנו על ידו ובאמצעות חברת השמירה שבעליה נותן לו כיסוי חשבונאי, תוך שהוא מציין: "שמע שמע שמע… יפו האזור שלנו, אתם הגעתם למגרש שלנו, אני לא עובד איתו." סוכר אף הסביר שהוא היחיד שיתאפשר לו לשמור באזור זה. לנוכח חוסר שביעות רצונו של סוכר מהתעקשותו של המתלונן ציין המתלונן בפני סוכר: "… שרוף ת'אתר מה אתה רוצה שאני אגיד לך?…" וסוכר השיב "הם רק יזיקו לכם". על אף שהמתלונן סירב לקבל שירותי "שמירה" מסוכר, הוא הוסיף להתקשר אליו ולהגיע לאתר לעיתים תכופות, במטרה לקבל את השמירה במקום, תוך שהוא מטיל אימה על המתלונן והעובדים באתר.
במעשים אלו, איים סוכר במספר הזדמנויות שונות על המתלונן הראשון בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו, ברכושו ובפרנסתו, או בפגיעה כאמור ביחס לחברה שעל ביטחונה המתלונן אמון, והטיל עליו אימה, כדי לגרום לו להעביר את האחריות על האתרים אליו. כן יוחסה לנאשם עבירת עושק, לאחר שהוא ניצל את מצוקתו של המתלונן וחששו שהנאשם יגרום לנזק באתר, לדרוש שלא כדין לשלם לו דמי "שמירה".
במקרה אחר שאירע במהלך שנת 2020, ביצע קבלן אחר עבודה בנמל יפו. במהלך העבודות הגיע לאתר הבניה סוכר, רכוב על אופניים חשמליות, שאל מי השומר שלו והציע לו לשמור באתר. המתלונן ענה שאין בכך צורך, שכן אין ציוד באתר ויש לנמל שמירה. אז ציין סוכר 'הם לא קשורים לאבטחה של הנמל ואתה חייב להעמיד שומר פה'. למרות התנגדותו של המתלונן המשיך סוכר וציין 'אתה צריך, אתה צריך' תוך שהוא מציין שהוא צפוי לחזור. נוכח התעקשותו של סוכר, יחד עם ניסיונו של המתלונן השני בתחום הבניה ועם תופעת הפרוטקשיין, פנה המתלונן אל מכר, המיודד גם עם נציג חברת "מוקד יפו" וביקש ממנו לסייע לו. המכר יצר קשר עם הנאשם, שאישר שהוא זה שפנה למתלונן השני והציע "שיקחו" ממנו "שמירה". סוכר הסביר למכר שהוא וחבריו אחראיים על השמירה בנמל יפו, ושאם המתלונן השאיר כלים באתר הוא חייב לשלם, ואחרת יהרסו לו את האתר.
כמו כן, סוכר עבר עבירות מס בכך שלא דיווח לרשויות המס על עסק השמירה שהוא מנהל מאז ועל ההכנסות שצמחו לו ממנו, בגובה לפחות 941,815 ₪. סוכר אף לא קיבל מהרגולטורים רישיונות שמירה, ארגון שמירה וקבלן כח אדם. בנוסף, סוכר עבר עבירות הלבנת הון, בכך שהפקיד כספים בסך של 1,198,000 ₪, בחשבון הבנק של חמיו על אף שהוא לא דווח כנהנה בחשבון. כן נאשם סוכר בנהיגה בזמן פסילה. בהקשר זה, ביקשה המאשימה לחלט 315,000 ₪ שנתפסו מחשבונו של חמיו של הנאשם.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל על ידי עו"ד ברחד ואשחר צוין כי: "טיב האישומים המיוחסים למשיב מעיד על מסוכנותו. על פני תקופת זמן ממושכת, עשה המשיב (סוכר) שימוש באיומים ובהטלת מורא כאמצעי לשליטה בטריטוריה שהוא תפס לעצמו ולסחיטת דמי חסות מחברות בניה…
המבקשת תדגיש כי בבחינת מסוכנתו של המשיב יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, והחברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם."
התיק נחקר ע"י היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 – משטרת ישראל, במסגרת כח משימה שמירה כפויה, בשיתוף חקירות מע"מ באר שבע וחקירות מס הכנסה מרכז ברשות המיסים.
כתב אישום סוכר
